במסגרת המעבר ל-3 ימים והניסיון למצות את מיטב הרייטינג מכול תוכנית, קוצרה תוכניתה של אילנה דיין, "עובדה", לחצי שעה בלבד.
הקיצור של מוסד התחקירים היחיד מסוגו בערוץ 2 מעלה שאלות באשר למעמדו של משדר מסוג זה בהיכל הבידור הישראלי. מצד אחד, "עובדה" נהנית מחופש עיתונאי מוחלט; מאידך, עדיין עליה לציית לכל תעלולי שיבוץ, חיתוך וכיווץ שכופה לוח שידורים שמהותו המרכזית היא להרוויח עוד ועוד כסף.
התחרות של אילנה דיין אינה רק על הסיפור העיתונאי המוצלח והחשוב מכולם - היא מתחרה באותו זמן גם במגרש הרייטינג, שאמנם חשוב לא פחות, אך רדוד הרבה יותר.
כל התוכניות של קשת קוצרו. גם בגלל המעבר למספר ימים מצומצם, אך גם בשל הצורך לקצץ בהוצאות. אך למרות שהקיצור מציק ל"ארץ נהדרת" ואולי קצת מזיז ל"אח הגדול", כשמדובר ב"עובדה", לא ניתן שלא לחוש בצרימה.
כי כשאין לנו ערוץ ציבורי שמספק את האלטרנטיבה שערוץ כזה צריך לתת, לתוכניות כמו זו של אילנה דיין יש מעמד ציבורי ועל קשת להתייחס אליה כשמורת טבע, בלתי נגיעה - בין אם הרייטינג נמוך ובין אם העלויות גבוהות.
אז אמנם אי-אפשר לדרוש, אבל אפשר לפחות לבקש מקשת, שכמו שהיא נותנת לתוכנית חופש עשייה עיתונאי - עליה לספק לה את זמן האוויר, כדי שלא תיראה כמעברון תחקירי ממחוזות תרבות ה"נעבור לארז ואסי בבית 'האח הגדול'".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.