מבחן דרכים: העיצוב של קיה ריו-סדאן - אגרסיבי-ידידותי

פקק מנמל התעופה של סאול עד למלון בעיבורה של העיר, נראה חסר תקווה לחלוטין. כבר נתקעתי בימי חלדי בפקקים. כבר ראיתי נחילי מכוניות זוחלות. כבר ראיתי טמבונים נושקים זה לזה עד קצה האופק. אבל כזה - עוד לא ראיתי. אוקיינוס של אגזוזים, פגושים, גגות, צמיגים, נוהם נהמה חרישית ונרגנת, ולא זז ממקומו.

לא היה כל טעם לנסות ולחשב כמה זמן תדרוש הדרך עד למקלחת ולמיטה. כשלא זזים מהמקום - למרחק אין רלוונטיות, והזמן הוא אינסופי. למזלי, אני אדם זהיר ולמוד-ניסיון (רשעים יאמרו, פרנואיד). תיק-המסעות שלי מצויד תמיד בגלולות מזון מרוכז, ערכת-מסננים לטיהור שתן ומי-רדיאטור, אבן-אש, מעט זרדים יבשים, וכמובן - חכה, פיתיונות ומצוף. רק מחמת שיגיונותיהם של אנשי ביטחון בנמלי-תעופה, חדלתי מלשאת עמי גם את מבער האוקסי-אצטילן הקטן שלי, שאין כמוהו חיוני לפריצת חור הימלטות בדופן של מטוס שנחת בלב ים.

הזמן זחל, ואני התחלתי לבחון בעין מנוסה את שותפיי למסע: מי מהם ראוי שאחלוק עמו את מזוני כשהרעב יגבר? ומי מהם יאה לבישול ולאכילה כשתאזל הצידה בתרמילי? לעולם לא אחשוף את הרשימה שהכנתי. ואז נרדמתי. כעבור שעתיים, או שבועיים, הגענו למלון.

לא בכדי כיליתי מלים כה רבות לתיאור הפקק הזה. יש בו, ובאחיו המתרבים בעולם, לקח נוגה, אבל חד וברור: המכונית - אותה ברייה מרתקת, מסעירה, מענגת, משחררת וממכרת - הולכת ומביסה את עצמה. כורה לעצמה בור, ואז מצטופפת על שוליו, כדי למהר ולהיקבר יחד עם בנות-מינה.

כמעט כל הריכוזים האורבניים בעולם הקרוי "מפותח", כבר סתומים עד כדי מחנק מוחלט. גם השאר בדרך. אם לא יפותחו בזריזות מערכות להסעה עירונית-המונית, כדאי שמכוניות המיועדות בעיקר לחיי-עיר, יצוידו גם במיטות, בחדרי שירותים, במטבחון ובממ"ד. בעליהן יבלו בהם ימים, לא שעות. יצרני המכוניות מודעים היטב לצרה המעמיקה הזאת. ובכל-זאת הם ממשיכים לתכנן, לייצר ולמכור עוד ועוד מכוניות. מתפיחים במו ידיהם את הבצק שבו יטבעו. אין לי טענה אליהן. כל עוד ממשיכות ממשלות להתנער מאחריותן לניידות התקינה של אזרחיהם בערים, הרי אין תחליף למכונית. לפחות לזמן-מה.

וכדי לסקר את השקתה של עוד מכונית חדשה, הגענו עד הלום: קיה, חברה בתנופה גדולה, מציגה את גרסת הסדאן - ארבע דלתות ובגאז' נפרד - של ריו. זוהי הסופר-מיני של קיה, אף שעל-פי ממדיה הפנימיים והחיצוניים, גם התואר משפחתית יאה לה.

אגרסיבי-אך-ידידותי

סיפורה של ריו-סדאן החדשה הוא קודם כל סיפור של עיצוב. זה, פרי כשרונו המבורך של מעצב-העל פטר שראייר, לא ישאיר איש אדיש. לפחות לא למראה החרטום שעבר ניתוח עמוק. הקלסתר החד, המקורי, האגרסיבי-אך-ידידותי שהוענק לה, הוא הגרסה העדכנית ביותר של "חוטם הנמר" - כפי שמכונה הפרצוף הייחודי ששראייר עיצב עבור קיה. את החוטם הזה, או את אזכוריו, אפשר למצוא גם בפיקנטו, בספורטאג', ובעוד כמה דגמים. בזכותו, ולאחר שנים די ארוכות של סתמיות, זכתה קיה לפנים משלה, לשפת עיצוב משלה, לנוכחות משלה.

האם זו נוכחות יפה? טרם החלטתי. אך היא ללא ספק מיוחדת, נועזת ומלאת ביטחון. מהפך של ממש נעשה כאן: המכונית שאיש לא הבחין בה בחולפה ברחוב, הפכה למכונית שאיש לא יחמיץ. המבטים מובטחים.

סיפור של לחם וחמאה

מההיבט המוטורי, ריו היא סיפור של לחם וחמאה. מנוע 1.4 ליטרים סביר, כוח סביר, מומנט סביר-מינוס בסל"ד קצת גבוה, גיר אוטומטי בן 4 הילוכים, הגה חשמלי רך ונטול יומרות. קצת רעש בהאצות נמרצות, קצת קשה (אולי בגלל חישוקים וצמיגים אופטימיים מדי שהותקנו במכוניות ההשקה), מאוד-מאוד ענייני. עיצוב הפנים נאה, משרה רושם אמין ואיתן, וניכר בו מאמץ השתדרגות אמיתי. מרחב פנימי נדיב שמגוון גדול ונבון של גומחות-אחסון עושות אותו גם לשימושי וליעיל. רק באגף נוחיות המושבים מותר היה לדרוש קצת יותר. ברוח התקופה הדיגיטלית, מותקנת בריו גם החבילה ההכרחית של USB/IPOD/BLUETOOTH/3MP, וכמעט כל צירוף אפשרי של אותיות האלפא-ביתא הלועזי בתחום הבטיחות. מרשים.

והנה חידוש מוזר: כשמתחצף הנהג וחוצה את סף המהירות המותרת בכביש שבו הוא נמצא, בוקעת ממערכת הרמקולים צווחתו המעונה של תינוק. וככל שהמהירות המופרזת עולה או מתמשכת, מעצים גם התינוק את יבבותיו. ההיגיון די ברור. צווחות התינוק אמורות לשדר לנהג: "זכור את צאצאיך לפני שאתה מתפרחח". דא-עקא, להתקן הזה יש גם היגיון שונה: התינוק הבכיין הזה כה מוזר, כה חריג וכה מצחיק, עד כי מצאתי עצמי מאיץ שוב ושוב, רק כדי לשמוע אותו מיילל.

מזלי שהנסיעה כולה הייתה די קצרה, כי לאחר תריסר יבבות בערך, החל הנודניק הקטן לעלות לי על העצבים. לא היה ספק בלבי שאם הנסיעה הייתה מתארכת רק במעט, הייתי עוצר בשולי הדרך, מוציא חפץ קהה מהבגאז', מרים בידי האחת את מכסה המנוע, ובידי השנייה דופק למלשן המחותל בומבה מלכותית בראש. שילך לישון.

על "חוויית נהיגה" אין צורך להרבות מלים. גם בגלל אופי נהיגת ההיכרות, שכללה אך ורק השתרכות מנומנמת בשיירה מאחורי מוביל מעולף שעל-פי נהיגתו גם היה קטוע-רגל ימין, וגם בגלל אופייה חסר-היומרות של המכונית עצמה. היא הרי באה לעולם כדי לשרת, ולא כדי להסעיר. ואת מלאכתה זו היא תעשה בגאווה, ביעילות, בצייתנות ובנאמנות.

הכותב היה אורח קיה בקוריאה

המתחרות

שברולט סוניק 1.4

גרסת 1.4 הליטר מסתפקת ב-100 כ"ס, אך יש לה תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות וביצועים דומים למתחרות הקוריאניות. ממדיה דומים, אך בסיס הגלגלים שלה קצר ב-4 ס"מ. היא מפצה על כך עם תא מטען בנפח מרשים ובעיצוב עדכני.

סוזוקי SX4 סדאן

SX4 סדאן ארוכה בס"מ בודדים ממתחרותיה הקוריאניות, אך בסיס הגלגלים שלה מסתפק ב-2.5 מ'. ב-112 אלף שקל היא מציעה מנוע 1.6 ליטר, שמספק 120 כ"ס, אם כי הביצועים הכוללים רק מעט נמרצים יותר מהמתחרות.

יונדאי i25

i25 חולקת עם קיה ריו החדשה את אותה פלטפורמה ואת אותו מנוע 1.4 ליטר (מוצעת גם עם 1.6 ליטר), אך מאמצת קו עגלגל יותר, כמו אחיותיה הגדולות. הביצועים דומים מאוד וכך גם המחיר, 107 אלף שקל.