הג'וב הכי גרוע בעולם

שמונה מאמנים בליגת העל בכדורגל לא הצליחו לסיים את העונה הנוכחית בתפקיד שלהם, ועוד יש מספיק זמן ומחזורים כדי שעוד כמה ראשים ייערפו בשנה הזאת. אלא שליגת העל שלנו לא שונה ממה שקורה גם בעולם האירופי הנאור.

עד כמה הפך המעמד של מאמן הכדורגל למסמורטט, אפשר ללמוד מדוח הבנצ'מארקינג החדש שפרסמה אופ"א: מבדיקה של 36 מתוך 52 הליגות הראשונות במדינות החברות בארגון, עולה כי 53% מהמאמנים שורדים בתפקיד פחות מעונה אחת לפני שהם מפוטרים או עוזבים את תפקידם מסיבות כלשהן. רק 12% מהמאמנים מצליחים לשרוד בתפקיד יותר מ-3 שנים.

המקום שבו מעמד המאמן הוא הגרוע מכולם הוא הליגה הבוסנית - יותר מ-90% מהמאמנים שורדים פחות מעונה. גם ישראל לא נחשבת מהליגות הסובלניות: 55% מהמאמנים בליגת העל שרדו פחות מעונה אחת בממוצע, ועוד כ-30% מצליחים לשרוד בין עונה אחת לשתיים.

 זמן הישרדות של מאמנים

מאמנים זרים? לא

מבין חמש הליגות הגדולות של אירופה (אנגליה, גרמניה, ספרד, איטליה, צרפת), הליגה הצרפתית היא זו שמאפשרת למאמנים זמן נשימה ארוך יחסית: רק 30% מהמאמנים בה החזיקו בתפקיד פחות מעונה אחת. בצד השני של הסקאלה נמצאת הליגה האוסטרית, שם יותר מ-60% מהמאמנים מחזיקים בתפקיד מעל שלוש שנים.

מה עוד עולה מהדוח? שרק שבעה מאמנים שרדו בתפקיד מעל 10 שנים ברציפות באותו מועדון, ושהגיל הממוצע למאמן באירופה עומד נכון להיום על 46.7 שנים.

גם בעידן שבו "שחקני בוסמן" נעים בתוך השוק האירופי ללא הגבלה, ושיעור הזרים בקבוצות ביבשת עומד על קרוב ל-50%, כשזה מגיע לעמדת המנג'ר - קבוצות עדיין מעדיפות מקומיים.

82% מהקבוצות באירופה מעסיקות מאמנים מקומיים, בהשוואה ל-18% בלבד שמעסיקות זרים. בליגת העל הישראלית לא מאמן העונה אף מנג'ר זר, אבל לא פחות משלושה (קלינגר, גרנט, רוני לוי) מחזיקים בתפקידי אימון בחו"ל. הליגה האנגלית, שמעסיקה את שיעור השחקנים הזרים הגבוה ביותר, מעדיפה גם מאמנים זרים: כ-75% מהמאמנים בפרמיירליג הם זרים. בבונדסליגה הגרמנית עומד שיעור המאמנים הזרים על כ-15%.