"זינוק מנרב מעמיד אותנו בראש חברות הבנייה והתשתית"

"עכשיו מנרב מתארגנת ליישום הפרויקט האדיר בצומת הנגב, והיא תצטרך להרחיב את צוות העובדים שלה כדי לתת לו מענה. נתקשר עם חברות קבלן שיבצעו את העבודות בשטח, הן יקלטו עוד אנשים ונצא לדרך. על פי תנאי המכרז עומדים לרשותנו 36 חודשים כדי לסיים את הבנייה. אני מעריך שאפשר לעמוד ביעד הזה גם בתוך 30 חודשים", אמר היום (ב') אברהם קוזניצקי, הבעלים של חברת ההנדסה מנרב , בתגובה על החלטת ועדת המכרזים של משרד הביטחון לבחור בקבוצה שבראשה הוא עומד, להקים ולהפעיל את קריית ההדרכה של צה"ל בנגב.

"זאת שליחות"

בבוקר שאחרי החלטת ועדת המכרזים של משרד הביטחון, הטלפון של קוזניצקי לא הפסיק לצלצל והמברכים עמדו בתור. "אני עוד בהלם", אמר בשיחה עם "גלובס", "אני עוד לא מרגיש שום דבר. זה פרויקט ענק, זה גם קשור לצבא, לחברה, לציונות, להרבה כסף. זה הכול ביחד. כל אלה מייצרים תחושה אחת שקשה מאוד לגייס מילים שיתארו אותה. זו שליחות, זה אות הפתיחה ליישום משנתו של דוד בן גוריון, להוריד יהודים לנגב. אלפי משפחות יבואו לגור שם, ינהלו את חייהן מסביב לעיר הבה"דים".

על רקע ההחלטה של משרד הביטחון המניה של מנרב זינקה היום ב-20% וזו של אלקטרה קפצה ב-5%. "זה הפרויקט הכי גדול שמנרב ניגשה אליו מאז שנוסדה לפני 42 שנה", אמר קוזניציקי בתשובה לשאלה מה הזכייה במכרז הענק תעשה לחברה שבבעלותו, "המצב הזה מעמיד את מנרב בראש רשימת חברות הבנייה והתשתית, מדובר במיזם של מיליארדים".

"מצאו את הגלגל"

לדברי קוזניצקי, נכונות של מנרב לגבש תוכנית חלופית לתוכנית המקורית שגיבש משרד הביטחון אפשרה לקבוצה שבבעלותו להתגמש בהצעת המחיר שהוגשה למשרד הביטחון, מה שבסופו של דבר הוביל לכך שההצעה הייתה נמוכה בכמה מאות מיליוני שקלים מזו של שפיר הנדסה. "משרד הביטחון העמיד לנו את היכולת להגיש תוכנית חלופית וניצלנו את ההזדמנות הזאת", אמר היום, "זו הסיבה העיקרית שהובילה לזכייתנו, כי הצלחנו להוזיל באופן משמעותי את עלויות ההקמה. התוכנית שלנו מנצלת בצורה טובה יותר את השטחים הבנויים, עומדת בסטנדרטים שקבע משרד הביטחון, שומרת על מרחבים פתוחים ועוד. עשינו תכנון יעיל וטוב וזה מאפשר לנו לצאת לעבודות כמעט באופן מיידי".

קוזניצקי שיבח את המודל של המכרז, שהתקיים בשיטת ה-BOT, וחייב את הקבוצות שמתמודדות במסגרתו להציג סגירה פיננסית מבעוד מועד, תוך קבלת ליווי בנקאי: "אין ספק שהמודל הזה הוכיח את עצמו כמודל נכון וטוב, שמנע כאן בצורה מפורשת מצב שקרה עם הרכבת הקלה בתל אביב. חייבים לאמץ את המודל הזה בעוד מכרזים לאומיים גדולים שעושים משרדי הממשלה בישראל. משרד הביטחון אימץ את הגישה הזאת לראשונה, היא הצליחה מעבר למצופה והנה התוצאות: ביום שישי האחרון הגשנו את ההצעות האחרונות, ביום ראשון בבוקר פתחו את המעטפות וביום ראשון בערב כבר קיבלתי טלפון עם התוצאות. אין לדבר הזה תקדים. אסור לוותר על גישה כזאת כי היא עובדת, זו גישה שעוקפת ומנצחת את הביורוקרטיה".

ועדיין, הגישה הזאת יצרה לא מעט חששות בעבר, בעיקר מבחינת היכולת להשיג סגירה פיננסית עוד בעיצומו של המכרז.

"היו חששות אבל תמיד הייתי חסיד של תוצאות. גם לוועדת המכרזים היו חששות אבל היא וידאה כל הזמן שהיא פועלת נכון ונמצאת בכיוון הרצוי. זו הצלחה יוצאת דופן שניתן וצריך לחקות אותה במכרזים נוספים בארץ ובעולם. זה פשוט מקצר לוחות זמנים, מייצר ודאות ומונע מרחב תמרון שרק מעכב את המהלכים. אני מציע שכולם יפסיקו לחפש את הגלגל בנושא המכרזים. מצאו אותו".