התקווה היחידה של מפלגת מרץ

שניים מתמודדים על הנהגת מרצ, בהצבעה שתערך מחר (ג') בערב.

שמות המשפחה של שני הקנדידטים דומים באופן חריג: גילאון וגלאון. רק יוד אחת מבדילה ביניהם. אויבי המפלגה מן הימין יאמרו, מן הסתם, כי הדמיון בין השמות מסמל את חד הממדיות של השמאל. מאידך, על דורשי טובתה של מרצ, ובוודאי על חבריה, מוטלת החובה לבחון ולהבין היטב את ההבדלים, בטרם יבחרו במנהיגם או מנהיגתם. מי שמכיר את המתמודדים ומי שעוקב אחר התנהלותם הציבורית יודע כי ההבדל בין השניים רב מאוד.

ראשית, ישנו פער ממשי בדגל שבו מתמקד ומזוהה כל אחד מהמועמדים. זהבה גלאון מזוהה באופן מובהק עם סוגיות מדיניות. היא שמאל מדיני קלאסי (כמו יוסי ביילין, למשל). אילן גילאון, לעומתה, מזוהה עם השמאל הכלכלי-חברתי. גם אם שני המועמדים לא היססו להביע עמדותיהם בתחומים האחרים, וגם אם מפלגה יכולה לנופף ביותר מדגל אחד, הרי שבחירה ביניהם היא בהכרח בחירה בדגל המרכזי של המפלגה.

כל אחד מהם יביא דגשים אחרים וסדרי העדיפות שונים לחלוטין. אך חשובה לא פחות ההכרה בכך, שגם האלקטורט הרלבנטי לכל אחד מהדגלים הללו אינו זהה: דגלים שונים יכולים למשוך סוגים שונים של קהל.

נראה, כי בישראל של 2012, הדגל הרלבנטי ביותר מבחינת השיח הציבורי הוא הדגל החברתי, ומכל מקום - רוב הפרשנים מנבאים כי מערכת הבחירות הבאה תתמקד בסוגיות כלכליות-חברתיות.

מאות אלפי המפגינים בכיכרות הערים הם אלקטורט חשוב מאין כמותו. מדובר בפוטנציאל מצביעים שחלקו הגדול לא השתתף בבחירות קודמות, בין בשל גילו הצעיר ובין בשל אדישותו. הללו יקחו חלק בבחירות הקרובות, כך שהדבר ישפיע, באופן ברור על מבנה המערכת הפוליטית.

לא במקרה זכתה שלי יחימוביץ' בראשות מפלגת העבודה, ונראה כי בוחרי העבודה אכן הפנימו את התהליכים החברתיים באופן ממשי והשכילו לבחור לעצמם מנהיגה רלבנטית (וזאת גם לדעת מי שאינו מסכים עם דעותיה).

במילים אחרות: אילן גילאון יגדיל את האלקטורט של מרצ, גם מעבר לקהל אנשי השמאל ה"מסורתי" בצפון תל אביב, רמת השרון וגבעתיים. חשוב להזכיר, בהקשר זה, כי גילאון המתגורר באשדוד, פעיל בתחומים חברתיים ועוסק בסוגיות הקרובות ללבם של תושבי הפריפריה.

שנית, בין גלאון וגילאון קיים הבדל תהומי של סגנון. גלאון נתפסת קיצונית יותר בדרך שבה היא מתבטאת והיא מעוררת התנגדות בקרב מי שאינו תומך מובהק של מרצ. סגנונו של גילאון, לעומת זאת, חם ועממי. הוא מדבר בגובה העיניים, בלי ליצור תחושה של התנשאות אצל בן שיחו או אצל קהל הצופים והמאזינים.

אסור לזלזל בעובדה שאצל מצביעים פוטנציאלים רבים נתפס השמאל כמתנשא ומרוחק. מצביעים רבים מצליחים להזדהות עם מרצ באופן רציונאלי, אך נרתעים ממנה באופן רגשי. בחירה באילן גילאון כמנהיג החדש של מרצ תביא לכך שבשורת השמאל תגיע לאזניים כרויות המוכנות להאזין למסריו של השמאל.

היוד שבין גלאון וגילאון היא לא רק יוד - היא עולם ומלואו. מי שמאחל למרצ להרחיב את השפעתה ולהגדיל את כוחה - חייב לוודא שהוא שם יוד בקלפי, כלומר - גילאון.