השפיץ של הקריאייטיב: קמפיינים שניר פרח אהב במיוחד

הקמפיין המעניין ביותר בעולם

Dos Equis - the most intersting man

אחד הקמפיינים הטובים בשנה שעברה הוא יחסית אנונימי. הקמפיין לבירה המקסיקנית "דוס אקיס" מסקר את מעלליו של אדם פיקטיבי שהוכתר בתואר "האיש המעניין ביותר בעולם".

אותו איש נראה בסרטי הקמפיין דג במו-ידיו דגים בקוטב, מאכיל גוזלי נשרים על צוק מבודד, משחק ברידג' עם בושמנים מהאמזונס ועוד, ובסיום כל סרט הוא מתוודה: "אני לא תמיד שותה בירה, אבל כשאני כבר שותה אחת, אני מעדיף את דוס אקיס".

הסרטים מבוצעים ברצינות תיעודית שעומדת בסתירה לקריינות השנונה שמפליגה בשבחו (למשל, "אם הוא יחטיף לך אגרוף, תצטרך להילחם בדחף בלתי נשלט להודות לו על כך").

* למה אהבתי? גם הקמפיינים היצירתיים ביותר בעולם עלולים למצות את עצמם די מהר. זו דוגמה מצוינת לרעיון חזק שיכול להחזיק מים, או כל נוזל אחר, במשך הרבה זמן.

מאותגרים פרסומית

The Norwegian association of the Blind

אחד הנושאים החמים בתחום כוח-האדם בעולם הוא העסקת אנשים עם מוגבלויות. יש עסקים שעושים זאת כדי ליהנות מרווח רוחני, יש שרוצים ליהנות מרווח כספי שנובע מהטבות המס, אבל שום עסק לא בוחר להעסיק אנשים מיוחדים שכאלה כדי להרוויח ישירות מהמוגבלויות שלהם.

זאת, אם נתעלם לרגע מהיתרונות שמציגה "האגודה למען העיוור" בנורבגיה בקמפיין שלה, לפיו העסקת עיוורים היא חסכונית (היי, לא צריך להדליק את האור במשרד), נוחה (היי, אפשר לתת לעוזר האישי שלך הוראות תוך כדי החלפת בגדים) ומוסרית (היי, אפשר להתמזמז עם המזכירה בחדר בלי שהעובד יקלוט את שניכם).

* למה אהבתי? מי אם לא "האגודה למען העיוור" יכולה לעלות עם קמפיין כל-כך לא פוליטיקלי קורקט, אבל בגובה העיניים (סליחה על משחק המילים, לא יכולתי להתאפק), שמעיף מהחלון את כל האמירות המתחסדות שקדמו לו.

אל תשפטו לפי העטיפה

Go Beyond The Cover - DermaBlend

צמד המילים "עוכר שלווה" יצליח לתאר במדויק דברים שהם לאו דווקא שליליים אלא, איך לומר, מאוד-מאוד בלתי שגרתיים. כאלה שמצליחים לנער לך משהו בראש או בלב למשך כמה דקות, ומשאירים אותך עם לא מעט שאלות, ועם מספר לא תואם של תשובות.

קמפיין Go Beyond The Cover של חברת הקוסמטיקה DermaBlend עונה בדיוק להגדרה הזאת.

זאת קצת בעיה ללהג על קמפיין כזה מבלי לעשות כאן ספוילר בסגנון "ברוס ויליס הוא רוח רפאים", אז אני רק אספר שמדובר ברעיון שמשלב בין מייק-אפ, הקצנה קריאטיבית משובחת וסרטון סופר-ויראלי. זהו. אף מילה יותר.

* למה אהבתי? לסרט הזה התכוונו כשהמציאו את הביטוי "חוויית הצפייה השנייה". אבל באמת שלא תוציאו ממני יותר כלום. (קעקועים) סליחה, התפלק לי (מלא קעקועים).

הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב ב-JWT ישראל.