מקורות מדווחים היום (ד') כי במסגרת ההסכם המתגבש ביוון ביחס לרפורמות אותן דורשת ה"טרויקה" (האיחוד האירופי, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית), הוסכם כי יוון תקצץ כ-15 אלף משרות במגזר הציבורי ו-20% משכר המינימום.
עוד הוסכם כי הממשלה תחתוך את ההוצאות על מערכת הבריאות לרמה של 1.5% מרמה של 1.9%, תוריד את רמת תשלומי הפנסיה ותמכור אחזקותיה במספר חברות גדולות בבעלות ממשלתית. הציפיות בעקבות הצעדים האלה הן כי ב-2012 תתכווץ הכלכלה ב-5%, וב-2013 כבר תגיע הכלכלה לצמיחה חיובית.
נזכיר כי ההסכם הוא אחד התנאים לקבלתה של יוון את חבילת הסיוע על סך 130 מיליארד אירו לה היא זקוקה נואשות על מנת להימנע ממצב של חדלות פרעון במארס הקרוב.
שרי האוצר של אירופה ייפגשו מחר בבריסל כדי להמשיך ולדון בהסכם המתגבש.
מקורות מכחישים את ההסכם עם ה-ECB
על פי שני מקורות מקרב קובעי המדיניות המוניטרית בגוש האירו, ראשי הבנק המרכזי האירופי (ECB) עדיין חלוקים ביניהם לגבי הוויתורים שיעשה. מוקדם יותר היום דיווח העיתון "וול סטריט ג'ורנל" כי הבנק, שמחזיק כמות גדולה של אגרות חוב ממשלתיות יווניות, מוכן לוויתורים שעשויים לסלול את הדרך להסדר חוב ביוון. במסגרת ההסדר, יופחת החוב של יוון בעקבות "תספורת" למחזיקי האג"ח שלה (בעיקר בנקים מסחריים והבנק המרכזי האירופי).
"אין עדיין שום הסכם. כמה אנשים במועצה (של הבנק - נ.נ) עדיין מתנגדים לזה", אמר אחד מהמקורות, והוסיף כי מריו דראגי, נגיד הבנק, טרם חשף את עמדתו בעניין. מקור נוסף ציין כי "אני לא מודע לכך שהתקבלה החלטה, למרות שכמובן שזה אחד הדברים שאנחנו יכולים להסכים לו בתאוריה".
המהלך של ה-ECB, אם אכן יצא אל הפועל, עשוי לסלול את הדרך לקבלת חבילת הסיוע השנייה ליוון בהיקף 130 מיליארד אירו מקרן המטבע הבינלאומי והאיחוד האירופי. עם זאת, הפוליטיקאים ביוון צריכים להחליט על צעדי צנע חדשים ונוכח ההפגנות הקשות והשביתה ביוון כלל לא בטוח שהם יעשו זאת. רה"מ היווני לוקאס פפדמוס לוחץ על המפלגות היריבות לתמוך בקיצוצים כדי לקבל את הסיוע מקרן המטבע.
אלפי יוונים יצאו אתמול לרחובות וקראו קריאות נגד המשך הקיצוצים, בשל המיתון החריף שנמשך מזה שנים במדינה, בעוד הממשלה מעבירה תוכניות צנע בזו אחר זו. חלק מהמפגינים שרפו דגלי גרמניה.
לפי הדיווח ב"ג'ורנל", הבנק המרכזי האירופי מוכן להמיר אגרות חוב ממשלתיות של יוון שהוא רכש בשנה האחרונה בשוק המשני, באג"ח של ה-EFSF, אותה קרן ייצוב אירופית שמסייעת למדינות עמוסות החובות. ה-EFSF לא תחזיק באג"ח אלא תמכור אותן בחזרה ליוון באותו מחיר אותו שילם הבנק המרכזי, ובכך תפחית את החוב שלה. לא ידוע באיזה מחיר תתבצע המכירה, אך הבנק המרכזי רכש את אותן אגרות חוב של יוון במחיר הנמוך מהערך הנקוב שלהם (בשל קריסת האג"ח היווניות בשוק), כך שהוא לא צפוי לספוג הפסד בעקבות המהלך.
הסכמה זו של הבנק האירופי מהווה המשך ישיר למדיניות הפרגמטית של מריו דרגי, שנכנס לתפקידו כיו"ר הבנק המרכזי ב-1 בנובמבר ומיד החל בשורה של צעדים במסגרת ההתמודדות עם משבר החוב, ובכללם הורדות ריבית והזרמת הון למערכת הפיננסית באירופה.
ההסכמה של הבנק המרכזי עשויה להפחית את החוב של יוון ב-11 מיליארד אירו על האג"ח המוחזקות על ידו, מה גם שהיא מקדמת את השיחות עם הבנקים להסדר חוב שבמסגרתו עשויה יוון לבצע "תספורת" של 100 מיליארד אירו לבנקים המחזיקים את האג"ח שלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
