מדינת השחור

1. מה שאנו עומדים לכתוב במשפטים הבאים כבר ברור ומוסכם על כולם: אי-הצדק החברתי בישראל זועק לשמים, הפערים החברתיים בישראל מתרחבים והולכים מדי שנה, הפערים בין העשירון העליון לתחתון גדלים והולכים, העניים והחלשים נעשים עניים וחלשים יותר עם השנים, והעשירים והחזקים נעשים עשירים וחזקים יותר עם הזמן. ההכנסה הפנויה של משק בית ממוצע מצטמקת והולכת, השכר הריאלי נשחק ולא מדביק את יוקר המחיה - ממזון, דרך דירות וארנונה, ועד חינוך ובריאות. הקשיים הללו הם שסחפו את מעמד הביניים והוציאו אותו לרחובות במחאה החברתית של הקיץ.

הפערים החברתיים מתועדים, פעם אחר פעם, במחקרים הנעשים בארץ וגם במחקרים השוואתיים של גופים כמו OECD, ומזכים את ישראל בתואר מפוקפק במיוחד: אחת משיאניות העולם המערבי באי-שוויון.

2. עניין אחד, בעל השפעה די משמעותית על פערי ההכנסות במשק ועל מדדי האי-שוויון, לא נכנס לנתונים הרשמיים, משום שאין אפשרות למדוד את היקפו ואת השפעתו. עם זאת, מדובר בהשפעה דרמטית, שאינה באה כלל לידי ביטוי בסטטיסטיקות של משרדי הממשלה. אנחנו מתכוונים לכלכלה השחורה בישראל, כלכלת הצללים, הכלכלה שלא נכנסת לדוחות ולמחקרים עבי הכרס של משרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כמובן, אין מספר מדויק שיצביע על היקף הכלכלה הזו - כל מספר שמפריחים לאוויר זוכה, אבל לכל בר בי רב ברור שזו מכת מדינה, שהפכנו במידה מסוימת ל"מדינת השחור", שיש מגזרים שלמים שפשוט לא משלמים מס אמת.

על פי הערכות של הבנק העולמי וחברת ויזה, היקף הכלכלה השחורה בישראל מגיע ליותר מ-20% ואף נושק ל-25% מהתמ"ג, כלומר קרוב ל-170-200 מיליארד שקל מתגלגלים במשק בלי שהמדינה תשים עליהם את ידיה. במילים אחרות: רבע מהכלכלה הישראלית מתגלגל ומתנהל ב"שחור". ההשוואות העולמיות לא מחמיאות כלל לישראל: אנחנו קרובים יותר לארגנטינה, איטליה, יוון, טורקיה (עם כלכלה שחורה בהיקף של 25%-30% מהתמ"ג) ורחוקים מאוד ממדינות כמו שווייץ, ארה"ב, יפן ובריטניה (8%-12% בלבד מהתמ"ג).

הסכומים העצומים בישראל שמתגלגלים ב"שחור" מתורגמים לאובדן הכנסות ממסים בהיקף עצום של כ-20-30 מיליארד שקל בשנה, 10%-15% מסך הגבייה הנוכחית. אלו סכומים שהיו יכולים לסדר הרבה דברים במדינה, לפתור את הבעיות החברתיות ולהשאיר "דמי כיס" למשימות הכרחיות נוספות. למעשה, הכלכלה השחורה מגמדת את כל שאר הבעיות שהפכו לבון טון בשיח התקשורתי - מחוסר בתחרות ועד ריכוזיות כביכול - אבל הבעיה היא שכולם מתייחסים לכלכלה השחורה כמחלה חשוכת מרפא. כמובן, אי אפשר לחסל את התופעה ולהעלים אותה מעל פני האדמה, אבל עושה רושם שלא נעשה מאמץ עליון לטפל בה - מאמץ שיכול להזרים מדי שנה עוד כמה מיליארדים לקופת המדינה, אם התופעה לפחות תרוסן. דבר אחד צריך להיות ברור: הכלכלה השחורה היא-היא הבעיה הגדולה של המשק הישראלי.

3. עד כמה הכלכלה השחורה מפותחת ומתפתחת בישראל אפשר ללמוד מידיעות קטנות שנדחקות מדי פעם למדורי הפלילים בעיתונים. באחרונה, למשל, נתפסה רשת הימורים באינטרנט שגלגלה מחזור של עשרות מיליוני שקלים (!) וכנראה הופעלה על ידי ארגון פשע. על כל תפיסה כזו, אפשר להניח, יש לא מעט רשתות שממשיכות לפעול ולגלגל סכומים דומים ואף גדולים יותר.

הימורים הם חלק מהרפרטואר של כלכלת הצללים, הכולל עסקאות ללא הוצאת חשבונית, סמים, זנות, דמי חסות וכפיית שירותי שמירה ועוד. לפי הטוטו (שיש לו אמנם אינטרס בניפוח הנתונים), ההימורים הלא חוקיים בארץ - מקוונים ולא מקוונים - מגלגלים כ-20 מיליארד שקל, מה שכנראה הופך את הענף למעלים המס מספר 1 בישראל.

כזכור, הימורים מקוונים ולא מקוונים בישראל אסורים (לבד מפיס וטוטו) ומהווים עבירה פלילית שדינה מאסר של שלוש שנים. הרווחיות הגבוהה וקלות ההפעלה הובילה להקמת הרבה מאוד אתרים שפונים לקהל הישראלי וחלקם מופעלים על ידי ארגוני פשע. בישראל, על פי הערכות, יש מאות גופים שמפעילים משחקי הימורים לא חוקיים, החל בבתי קזינו ובינגו לא מקוונים וכלה בהימורים דרך אתרי אינטרנט.

זה כולל הכול: הימורי ספורט, קזינו, בינגו, בטים שכונתיים, משחקי פוקר ומשחקי קלפים אחרים. ענף הספורט הוא הדומיננטי ביותר וכנראה תורם כשליש מהיקף ההכנסות בתחום. סך הכול, די קל להפעיל אתרים כאלה. די קל להמר דרכם, ומפעילי האתרים די מתוחכמים כדי לא לחשוף את עצמם (לבד מהלשנות). יש אפילו אתרים זרים שעוברים על החוק הישראלי ומאפשרים למהמרים מקומיים לעבוד דרכם. בקיצור, יש בישראל חגיגה ענקית של הימורים לא חוקיים.

הימורים תמיד מציתים ויכוחים על מוסר, שאלות חברתיות ודיונים על לגיטימיות. השאלה היא למה המדינה מעודדת הימורים חוקיים באמצעות המונופול הממשלתי של הפיס, לוטו וטוטו, בפוזה של תרומה לקהילה, ובמקביל אוסרת על הימורים אחרים ומעודדת בפועל תעשייה שלמה של העלמות מס. למה אי אפשר ללמוד מאירופה, למשל, שמכניסה באופן הדרגתי רגולציה לכל התחום והופכת אותו לחוקי? אפילו ארה"ב, השמרנית יותר מאירופה בנושא, הבינה באחרונה שאי אפשר לעצור את הימורי האינטרנט. כשמדובר בהימורים, הטבע האנושי כנראה חזק יותר מכל איסור - אז לפחות שהמדינה תכניס חלק מ-20 מיליארד השקלים למעגל משלמי המסים.

4. לתופעת השחור הישראלית יש לא מעט הסברים ותירוצים: ענישה יחסית מקלה, כוח אדם לא מספק, הרתעה חלשה ומעל לכול העניין התרבותי והערכי: מבחינתם של רבים, זה בסדר להעלים מס, זה בסדר לדפוק את המערכת, כי המערכת דופקת אותם. זו עסקת החליפין: אם המערכת "מסדרת" להם מסים כבדים ויוקר מחיה מעיק, הם "יסדרו" את המערכת בתשלום מסים לא מלא. אם ה"גדולים" שם למעלה נהנים מהטבות מס ענקיות ומהסדרי חוב, אז למה שאזובי הקיר לא יסדרו לעצמם הנחות? ובכלל, נוצרת תחושה שמשלמי מס מלא הם הפראיירים של ארץ הקומבינות. כמובן, "העיסקה" הזאת לא כוללת יותר מ-2 מיליון שכירים בישראל, אלו שמגיעים לסף המס, שאין להם שום אפשרות למשחקים, לתחמונים ולהסדרים: המס נגבה היישר מהתלוש לקופת המדינה.

ומה עושה כלכלת הצללים לפערים החברתיים בישראל? מה עושים 20-30 מיליארד שקל שהיו אמורים לנחות בקופת המדינה ונחים בקופתם של המעלימים, לאי-השוויון בארץ? התשובה לכאורה ברורה: הם מרחיבים את הפערים - פחות גביית מסים, פחות שירותים שחוזרים לאזרח - בבריאות, בחינוך וברווחה. החלשים, כרגיל, משלמים את המחיר, וגם מעמד שכירי-הביניים שנאבק בשיעורי מס כוללים גבוהים מאוד, נשחק והולך בשנים האחרונות. לכאורה, שוב יש קבוצה קטנה מאוד שמרוויחה מכל העניין - במיוחד ארגוני פשיעה.

אבל לתפיסתנו יש תוצאה אחרת לתופעת השחור, תוצאה מעט מוזרה. נראה שהשמועות על שחיקת מעמד הביניים בישראל היו מוקדמות מדי. אכן, הוא כורע תחת נטל המסים ויוקר המחיה, ומתקשה לגמור את החודש, אבל זה נכון למעמד הביניים המוצהר. מעמד הביניים האחר בישראל, הלא מוצהר, זה שנוטל חלק בכלכלה השחורה, דווקא מבסס את מעמדו, אבל אותו לא תמצאו לעולם בדוחות הרשמיים.

 שיעורי הכלכלה השחורה בעולם

eli@globes.co.il