הון-צהרון בחלם: למה הצהרונים בישראל עולים כל-כך הרבה כסף?

עלויות הגנים שעתידות להיחסך מן ההורים בקרוב, נלוות בלא מעט מקרים עלויות כבדות אף יותר - עבור צהרונים הפועלים אחרי שעות הגן הרשמיות, ועד תום יום העבודה של ההורים. הסכום שנאלצים הורים לשלם עבור היכולת לעבוד במשרה מלאה עשוי להכפיל במקרה הטוב את התשלום החודשי לגן, ובמקרים אחרים להגיע להרבה יותר מזה - כשטווח המחירים ברחבי הארץ רחב ומשתנה בעשרות אחוזים ממקום למקום.

הבעיה האמיתית היא שעל אף שמשרד התמ"ת, האמון על עידוד התעסוקה, הקים מערך פיקוח על צהרונים המאפשר מתן סבסוד להורים על פי מבחן הכנסה - לא רק שבפועל מעט מאוד צהרונים משויכים אליו, אלא גם אלו המפוקחים אינם מבטיחים מחיר מקסימום קבוע בחוק אלא יכולים לעשות ככל העולה על רוחם, כך שגם בשקלול הסבסוד יכול המחיר להרקיע שחקים. אם מוסיפים לכך את העובדה שאפשרות הבחירה של הורים בצהרון מוגבלת ביותר בלא מעט מקרים, נראה כי גם בנושא הזה ההורים נתונים במלכוד.

תחילה, קצת סדר: כ-300 אלף ילדים מתחנכים היום בגנים, וסביר להניח שכמות דומה לומדת בכיתות הנמוכות, שגם עבורם מופעלים צהרונים. קשה להעריך כמה מהם זקוקים בפועל לסידור אחרי שעות הלימודים, אך סביר שמדובר במאות אלפי ילדים.

עבור אלה פועלים ברחבי הארץ רק 2,400 צהרונים המוכרים על ידי משרד התמ"ת. בדומה למעונות היום המפוקחים על ידי המשרד, הוא אינו מפעיל אותם בעצמו אלא קורא לגופים אחרים (רשויות מקומיות, מתנ"סים, עמותות וגופים פרטיים) להקים אותם ולקבל הכרה רשמית תוך עמידה בתנאים - וכך גם להעניק להורים במרבית האזורים אפשרות סבסוד שתקל עליהם. אלא שלא כמו במעונות היום, כשמדובר בצהרונים המחיר אינו נקבע מלמעלה באופן אחיד: הפיקוח הקיים הוא דווקא על מחיר המינימום, 500 שקל לחודש - ולא על מחיר המקסימום.

מה ההיגיון? למרבה האירוניה, את ההחלטה מסבירים במשרד ברצון להיטיב עם ההורים: "אנחנו לא רוצים להגביל את הסטנדרט הקיים במסגרות", מסבירה מיכל צוק, מנהלת תחום תעסוקה במשרד התמ"ת. "צהרונים יכולים להציע מספר שעות רב יותר או תנאים משופרים, מדובר בילדים רכים בשנים ולהורים יש דרישות משתנות. כרגע לא מופעלת הגבלה על המחיר דווקא מתוך מחשבה על הרחבת ההיצע ועל חופש הבחירה של ההורים".

אלא שבפועל, במרבית המקרים פועל בגן הילדים הספציפי אליהם שולחים ההורה את הילד צהרון אחד מסוים, המופעל על ידי גורם שלא נבחר על ידי ההורים, ללא יכולת "לעשות שופינג" ולבחור את המפעיל או את התנאים שינהיג במקום (תכנים, אוכל, שעות). הבחירה כמעט מוכתבת והמחיר גם הוא נתון קיים: לא ברור כמה הורים ישנעו את ילדיהם ממקום למקום במהלך היום כדי לחסוך בעלות - גם זה בהנחה שקיימות אלטרנטיבות.

הסבסוד עצמו, כשקיים, נעשה בשיטת שוברים: כל הורה מקבל על פי מבחני הכנסה סבסוד בגובה 200-400 שקל, ומשלם את היתרה מכיסו - כשמחיר המינימום של הצהרון בא לוודא שלפחות ישתתף סמלית בעלות. במרבית האזורים מוצע הסבסוד לכל משפחה העומדת בקריטריונים, ובאזורים מסוימים - רק למשפחות חד-הוריות. אלו מקבלות תעדוף גבוה יותר גם באזורים אחרים.

אגב, במקומות מסוימים בארץ פועלים בתקצוב משרד החינוך יום חינוך ארוך או מסגרות אחה"צ. באזורים מסוימים מאוד (כמו שכונות מצוקה), מסובסדים צהרונים ל-150 שקל.

פערים בתוך ת"א

עד כמה מנסים במשרד התמ"ת להנגיש את הסבסוד לכולם ולהגדיל את פריסת הצהרונים? "נושא הצהרונים קיבל דגש מאוד משמעותי", אומרת צוק, "רק בשנה האחרונה נרשמה תוספת תקציב של 180 מיליון שקל לצורך סבסוד צהרונים".

ועדיין, מדהים לגלות כי בעיר תל אביב פועלים כיום רק 15 צהרונים מוכרים על ידי המשרד מתוך 270 צהרונים הפועלים בגני הילדים. 80 מהצהרונים מפעיל התאגיד העירוני "יובל חינוך", 43 מפעיל ארגון ויצ"ו ו-23 הם צהרונים של נעמ"ת. כל היתר מופעלים באמצעות עמותות, חברות פרטיות ומתנ"סים - אולם במקרה הספציפי של תל אביב, קיים פיקוח עירוני על המחיר והוא נקבע בוועדת התעריפים העירונית. אלא שגם כאן - הפתעה: הוועדה קבעה מחירים שונים לצפון העיר ולדרומה, שם מסובסד המחיר ע"י העירייה. כך למשל עבור מועדוניות המסתיימות בשעה 16.30, ישלמו הורים בדרום העיר 765 שקל בחודש, ואילו בצפון העיר יזנק המחיר בקרוב ל-40% ויעמוד על 1,060 שקל. תמורת חצי שעה נוספת ביום, ישלמו ההורים בצפון העיר 1,120 שקל בחודש.

איך בכל זאת זכו רק 15 מהן להכרה רשמית? "בעבר רוב המפעילים ניסו להגיש בקשות להכרה מטעם התמ"ת", מסבירים בעירייה, "אולם עקב התהליך המסורבל לא הגיעו לשלב הסופי".

במשרד התמ"ת מספקים הסבר אחר למיעוט הצהרונים המוכרים - המעלה גם הוא לא מעט סימני שאלה: "תל אביב יפו שייכת לאשכול 8 שבו הזכאות להשתתפות בשכר לימוד ניתנת בהתאם למבחני הכנסה להורים יחידים בלבד, וזו כנראה הסיבה להיענות הנמוכה של מפעילי הצהרונים". כלומר, לתל אביבים מראש מוגבלת זכות הסבסוד, לכן לא כדאי למפעילים להתאמץ.

זה המקום לציין כי בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, פועל משרד החינוך בימים אלה לגיבוש מודל להפעלה מוזלת של צהרונים בשיתוף מרכז השלטון המקומי כבר בשנת הלימודים הקרובה. נראה כי מהלך כזה, אם ייעשה כמו שצריך, עשוי לעשות סדר ולשפר את מצב ההורים.

מה לבדוק?

הכרה של משרד בתמ"ת בצהרון כוללת שורת קריטריונים כמו פיקוח על מבנה, עמידה בתנאי בטיחות, ביטוחים, ניהול כספי מסודר, פיקוח בריאותי על ספק המזון, היעדר הרשעות של מפעילי הצהרון, העסקת מדריך חינוכי ועמידה בתקן של מבוגר על 15 ילדים. גם כאשר עומדת להורים אפשרות הבחירה בין צהרונים, כדאי לקחת בחשבון נתונים אלה, לצד פרמטרים כמו שעות הפעילות היומיות, גיבוי בימי חופשה במהלך השנה, וכמובן המחיר.

הכרה בצהרון: הליך וולונטרי

מהתמ"ת נמסר בתגובה: "הליך ההכרה בצהרונים הוא וולונטרי ולא ידוע לנו כמה צהרונים פרטיים פועלים במקביל. הנתונים הם שבשנת תשס"ח - השנה הראשונה להפעלת השירות הוכרו 450 צהרונים ובשנת תשע"ב - כ-2,400.

"משרד התמ"ת מפרסם מדי שנה את נוהל ההכרה בצהרונים ומציג לידיעת הציבור הרחב את המידע בכל מגוון ערוצי התקשורת - פרסום בעיתונות הכתובה, פרסום באינטרנט וכמובן פרסום קבוע באתר משרד התמ"ת. במקביל גם נשלחות הודעות כתובות לכל הגורמים איתם עבד ועובד המשרד וכן לכל הגורמים הרלוונטים העוסקים בתחום (רשויות מקומיות, ארגונים העוסקים בתחומי החינוך וכו')".

 כמה משלמים על צהרון