כיצד המשקיע הישראלי יכול לגוון את החשיפה שלו לחו"ל?

ההאטה המסתמנת במשק המקומי, שעלולה להביא לירידה בהכנסות המדינה ממיסים ולגידול בגירעון התקציבי בשנתיים הקרובות, מביאה לגידול בקצב ההנפקות של איגרות החוב הממשלתיות על ידי משרד האוצר. השנה מתכנן משרד האוצר לגייס בסך הכל כ-90 מיליארד שקל לפי תמהיל גיוס של כ-90% בשוק המקומי ו-10% בשוק הבינלאומי. זאת, אל מול פדיון של 84 מיליארד שקל קרן וריבית.

הריביות הנמוכות השוררות כיום בעולם, ואיתנותה של הכלכלה הישראלית, מאפשרות למשרד האוצר לנצל את המצב ולגייס אג"ח לטווח ארוך תוך קיבוע ריביות נמוכות שמקלות על עלויות המימון של המדינה, הן בשוק המקומי והן בשוק הבינלאומי. החודש נוכחנו לגלות את המעמד לו זוכה ישראל בשוק החוב הבינלאומי, כפי שהשתקף בהנפקה המוצלחת בה ישראל גייסה אג''ח לטווח של 10.5 שנים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר ובתשואה של 4.11%, המגלמת מרווח של 205 נקודות מעל אג''ח של ממשלת ארה''ב לאותה תקופה. ההצלחה התבטאה הן בעלות הגיוס הנמוכה ביותר אי פעם של מדינת ישראל בחו''ל לטווח זמן זה, והן בביקושים הניכרים להנפקה שהסתכמו ב-5.8 מיליארד דולר.

ההנפקה שתוכננה לעמוד על מיליארד דולר, הוגדלה ל-1.5 מיליארד, ולאור ההצלחה הזו בשוק הבינלאומי, לא מן הנמנע שהממשלה תגדיל את הגיוסים בחו''ל על חשבון השוק המקומי.

הצלחת ההנפקה נבעה משילוב של מספר גורמים:

העלאת דירוג האשראי של ישראל בשנה האחרונה לרמה של A פלוס, וכניסתה למועדון מדינות ה-OECD - הגדילו את מספר המשקיעים המעוניינים להשקיע בהנפקה.

הערכת המשקיעים את איתנותה של הכלכלה הישראלית, ואת קברניטיה ששומרים על אחריות פיסקאלית תוך הפחתת יחס חוב/תוצר (לרמה של כ-73%), וזאת כאשר ברקע מתחולל משבר החובות בו שקועות מדינות רבות בעולם המערבי.

התשואות לפדיון במדינות החזקות שמשמשות כחוף מבטחים, דוגמת ארה''ב וגרמניה, הגיעו לרמות נמוכות מאוד, לנוכח הריביות האפסיות השוררות כיום וצפי להותרתן ברמות אלו בשלוש השנים הקרובות. כתוצאה מכך, משקיעים מנסים לגוון את תיק ההשקעות שלהם במדינות בעלות צמיחה גבוהה יחסית, עם יחס חוב/תוצר וגירעון לא גבוהים מדי.

אלמלא הסיכונים הגיאו-פוליטיים שמאפיינים את ישראל, התשואה הייתה קרוב לוודאי עשויה להיות אף נמוכה מזו שבה נסגרה ההנפקה. לראיה, התשואות לפדיון של האג"ח הדולריות וה-CDS של מדינות מתפתחות בעלות דירוג דומה לזה של ישראל, כדוגמת צ'ילה, דרום קוריאה וצ'כיה, הן נמוכות מזו של ישראל. ראוי לציין עם זאת, כי חלק מכך נזקף גם לזכות יחס החוב/תוצר שלהן שהינו טוב מזה של ישראל.

המשקיע הישראלי יכול להשקיע באג"ח ממשלת ישראל בחו"ל (עם ערבות אמריקנית או בלעדיה), או בממשלתיות כאן בשוק המקומי, צמודות למדד או לא - ההבדל העיקרי הוא בבסיס המטבעי.

בשוק האג"ח הבינלאומי נסחרות גם איגרות חוב של ממשלת ישראל שהונפקו בערבות ממשלת ארה"ב. מטבע הדברים, התשואות לפדיון שהן מעניקות נמוכות מאג"ח שהונפקו ללא ערבות זו, כשהאג"ח הרגילות מדורגות A פלוס בעוד שהאיגרות עם הערבות מדורגות ב-AA פלוס. יחד עם זאת, הן סובלות מחוסר סחירות.

חישמלו את השוק הבינלאומי

ההנפקה של ממשלת ישראל בחו''ל היוותה את יריית הפתיחה להנפקה שביצעה חברת החשמל בשוק הבינלאומי בשבוע האחרון. חברת חשמל הממשלתית מייצרת כיום קרוב ל-98% מסך צריכת החשמל בישראל. בשנים האחרונות חלה הרעה במצבה הפיננסי של החברה, כתוצאה מקטיעת הזרמת הגז ממצרים, והשלכותיו הן גידול משמעותי בעלויות ייצור החשמל. כתוצאה מכך, מתוכנן ייקור של החשמל בשנים הקרובות.

החוב הפיננסי נטו של חברת חשמל הוא ברמה של כ-41 מיליארד שקל, כאשר יתרות המזומנים עומדות על 1.4 מיליארד שקל בלבד. אנו מעריכים את ה-EBIDTA שתייצר השנה החברה בכ-7.7 מיליארד שקל. מנגד, לחברה תוכנית השקעות שנתית של כ-4.5 מיליארד שקל (וזה עוד לפני מימוש תוכנית החירום), מה שמותיר לה תזרים של כ-3.2-3.5 מיליארד שקל. אחרי הוצאות מימון ומסים, נותר תזרים נקי הקטן ממיליארד שקל, מה שלא מאפשר כמעט לחברה להקטין את החוב עצמו. יתר על כן, אנו מעריכים כי חברת חשמל תצטרך לגייס כל שנה בשנים הקרובות סכום של כ-2 מיליארד שקל.

לאחר שהניסיון לגייס חוב בשוק המקומי מגופים מוסדיים לא צלח, החברה הצליחה לגייס כחצי מיליארד דולר בהנפקת אג"ח למוסדיים בארה"ב. הריבית בהנפקה נקבעה על 6.7% לתקופה של חמש שנים. הביקושים הגיעו לכ-3.5 מיליארד דולר - פי 7 מההיקף שהוצע, והתקבלו ממשקיעים ממדינות רבות בעולם, בעיקר מאירופה וארה"ב.

דירוג האשראי של חברת חשמל בישראל עומד על AA מינוס ובחו''ל על BB פלוס. הדירוג נסמך בעיקר על הצפי לתמיכת מדינת ישראל בחוב החברה, שהינה גוף שעונה לקריטריון "Too Big To Fall". איגרות החוב בחו''ל של החברה נסחרות סביב 6.5%-7.5% (מרווח של כ-3%-3.5% מאג''ח ממשלת ישראל).

זו עוד אופציה למשקיע הישראלי, המשוכנע שהמדינה תעמוד מאחורי התחייבויות החברה, מה שכבר אינו בטוח כיום אחרי פרשת אגרקסקו.

 האגח של ישראל עושות חיל בחול