"אפליה, פגיעה בטובת הציבור וחוסר סבירות" - אלה הן רק חלק מהסיבות שבעטיין עתרה היום (ב') התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה להקפיא את אישור הקריטריונים לדיור בר-השגה, שהתקבלו בישיבת מועצת מקרקעי ישראל לפני כשבועיים. זאת, בשל ההתעלמות מקריטריון מיצוי כושר ההשתכרות.
"קביעת קריטריונים לקבלת הטבות מקופת הציבור, אשר מסכלות עידוד מיצוי כושר ההשתכרות, פוגעת באינטרסים של הפרט והכלל", לשון העתירה, "הקריטריונים פוגעים בעקרונות של צדק חלוקתי".
העתירה הוגשה כנגד ראש הממשלה, שר השיכון, שר האוצר ומועצת מקרקעי ישראל משום "הפגיעה בטובת הציבור ובאמון הציבור והחשש משיקולים זרים ומפלים שבהעדפת קריטריונים אחרים ורלוונטיים פחות תוך התעלמות ממיצוי כושר ההשתכרות", כך לשון העותרת.
דיון דחוף
בעתירתה, מבקשת התנועה שיוצאו צווים על תנאי וצווי ביניים נגד המדינה עד אשר ייערך דיון והכרעה בממשלה על יישום המלצות ועדת טרכטנברג. כזכור, הוועדה בחנה את סוגיית הדיור ובכללה את הדיור בר ההשגה במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן". אחת מהמלצותיה לקריטריונים לזכאות לדירה מוזלת במכרזים אלה הייתה מיצוי כושר ההשתכרות, שמטרתו להעניק את ההטבה בדיור לאנשים עובדים.
העותרת מבקשת מבית המשפט העליון דיון דחוף ביותר בנושא וכן צו ביניים שימנע מהמדינה לשווק קרקעות על-פי הקריטריונים שנקבעו. היא טוענת כי על אף שממשלת ישראל הודיעה כי אימצה את עקרונות ועדת טרכטנברג, היא לא קיימה לגבי רובן המכריע של המלצות הוועדה כל דיון ענייני. למרות זאת, התקבלו במועצת מקרקעי ישראל קריטריונים המתעלמים מעיקר המלצות הוועדה. בעתירה, טוענת התנועה היא כי למינהל מקרקעי ישראל אין סמכות לקבוע מדיניות רווחה, ובכלל זה קריטריונים להטבה בדיור.
חוסר סמכות
התנועה מבקשת בעתירתה להבין מדוע לא יבוטל המשקל שניתן למספר שנות הנישואים, שלטענתה אינו שוויוני. "נישואין בגיל צעיר מאפיינים את האוכלוסייה החרדית באופן ייחודי לעומת האוכלוסייה הכללית בישראל", נכתב בעתירה. נשים ישראליות מתחתנות בגיל 25 בממוצע, לעומת גיל 20 במגזר החרדי, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמצטטת העתירה.
מהעתירה עולה עוד כי הקריטריונים לזכאות לרכישת דירה ולהשכרת דירה במסגרת מכרזי "מחיר למשתכן" התקבלו בחוסר סמכות, וכי היא ההחלטה עליהם היא בלתי סבירה ובלתי עניינית, ונתפרה לטובתם של קהלים מסוימים על פני אחרים.
לדברי עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, "המרתיח בכל העניין הוא שאלה שלא משרתים בצבא הם גם אלה שלא יוצאים לשוק העבודה, ובסופו של יום הם גם אלה שמקבלים את הדיור בר-השגה על בסיס הקריטריונים של שר הבינוי והשיכון אטיאס, והם גם אלה הנהנים ממתנת המולדת ששוויה מאות אלפי שקלים. ומי יהין ויאמר כי חלם זה לא פה".
בתגובה, נמסר ממשרד השיכון כי "הקריטריונים למחיר למשתכן שונו לאחר 16 שנה שאיש משרי השיכון הקודמים לא חשב צריך לשנות אותם. בכל אותן שנים עמד מחיר הקרקע על 100% מהשומה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס שינה את המשוואה וקבע מדיניות שמעניקה 50% הנחה על הקרקע ונותנת עדיפות ברורה ליוצאי צבא וביטלה את העדיפות למשפחות גדולות. אנחנו מתנגדים להדרת השכבות החלשות כפי שמופיע בנתונים רשמיים של הביטוח הלאומי, ולכן נקבעו קריטריונים שמשווים את מעמד הביניים והשכבות החלשות על פני השכבות החזקות. הקריטריונים עברו את אישור היועץ המשפטי לממשלה ואושרו במועצת מקרקעי ישראל".
מתקשורת ראש הממשלה נמסר: "המדינה תגיב במסגרת תשובתה לבג"ץ". מלשכת שר האוצר טרם התקבלה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
