הנגאובר

פגרת החורף הסתיימה, והנה אנחנו חוזרים לקצפת של הכדורגל האירופי. שלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות מתחילים! טוב, אם זה לא מרגש אתכם, אז יש לכך שתי סיבות אפשריות: אתם אוהדים של מנצ'סטר יונייטד ואתם מרגישים שלמפעל אין טעם בלי אהובתכם; או שהקצפת הפעם היא, אפעס, קצת חמוצה. במלים פשוטות - את מי לעזאזל זה אמור לעניין, כשזניט סט. פטרסבורג נפגשת עם בנפיקה ליסבון? ומה תגידו על המפגש המרתק בין אולימפיק ליון לאפואל ניקוסיה?

ברור שיש לכל הקבוצות שהוזכרו עכשיו אוהדים רבים, וזכות קיום. ואף אחד לא יכול לבוא אליהן בטענות שהן הצליחו להגיע לשלבים הגבוהים ביותר של הכדורגל האירופי. אבל לאטרקטיביות של ליגת האלופות זה לא מוסיף. לפי הערכות שונות, הרייטינג הצפוי בשבועיים הקרובים, עם המשחקים המפוזרים על-פני ארבעה ערבי שידור, צפוי להיות מהנמוכים ביותר בתולדות שמינית גמר הצ'מפיונס ליג. בעלי זכויות השידור לא ממש מרוצים מהמגמה הזו, שיש מי שזוקף אותה לזכות אופ"א והרפורמות הבלתי נגמרות של הנשיא מישל פלאטיני.

ליגת האלופות אמורה להכיל את הקבוצות הטובות ביבשת בכל עונה נתונה, מה שאמור כמובן להקפיץ את הרייטינג לשמיים עם מפגשים אטרקטיביים בין אריות היבשת. זו לפחות היתה כוונת המשורר. רק שזו משימה בעייתית, על רקע הקושי העצום של המועדונים לרוץ בשני מפעלים - ליגת האלופות והליגה המקומית - קושי שכולל גם את מועדוני הפאר.

מתוך 32 קבוצות שהגיעו לשלבי חצי הגמר בשמונה העונות האחרונות - רק 13 גם זכו באליפות הליגה שלהם באותה עונה. יותר מזה, קבוצות כמו מילאן (פעמיים) וליברפול זכו בליגת האלופות בלי שבכלל היו שותפות למאבק האליפות בליגה שלהן. ויש גם דוגמאות קיצוניות יותר, לקבוצות כמו ויאריאל או שאלקה, שהגיעו לחצי הגמר באלופות, ובמקביל למקומות ה-7 וה-14 בליגות שלהן, בהתאמה.

זו כבר עובדה די מוגמרת שכדי לזכות בליגת האלופות צריך אחד משניים: לוותר על אליפות הליגה ומאבקי הצמרת, או ליצור קבוצת-על חד פעמית (למשל ברצלונה 2009 ו-2011, אינטר 2010, פורטו 2004) שתשלוט בליגה שלה בקלות ותוכל להתפנות למאמץ בליגת האלופות. הקבוצה היחידה שגם נאבקה קשה בליגה שלה, וגם הצליחה לזכות במקביל בצ'מפיונס - היתה מנצ'סטר יונייטד ב-2008 (וגם הזכייה ההיא באלופות היתה על-חודו של פנדל מוחמץ של ג'ון טרי).

***

הקושי לרוץ בשני מפעלים במקביל לא בא לידי ביטוי רק אצל אלופות הליגות והצ'מפיונס השונות. גם קבוצות בינוניות שמצליחות לעבור את שלב הבתים של הצ'מפיונס, מתפרקות אחר-כך בליגה המקומית. את שאלקה (2011) ו-ויאריאל (2006) כבר הזכרנו. אבל יש גם את לברקוזן (מקום 6 בבונדסליגה ב-2005); ליל (מקום 10 בצרפת ב-2007); סביליה (מקום 5 בספרד ב-2008); רומא (מקום 6 באיטליה ב-2009 ו-2011). בנוסף, שנת 2010 הביאה איתה 3 דוגמאות לתשלום כבד בגין העפלה לנוק-אאוט של האלופות: פיורנטינה (סיימה מקום 11 בליגה), שטוטגרט (6) ובורדו (6).

גם כשהולכים למטה יותר בסולם, אל עבר הקבוצות שעבורן עצם ההגעה לשלב הבתים בליגת האלופות כבר מהווה הישג - מגלים עד כמה הכדורגל האירופי עדיין לא מצליח לעמוד בלו"ז הצפוף של הצ'מפיונס. את שתי העונות האחרונות בהן העפילה לאלופות, סיימה קלוז' הרומנית עם כישלון בליגה (במקומות 4 ו-11). אנורתוזיס פמגוסטה נשחקה בשלב הבתים וסיימה רק במקום 3 בליגה הקפריסאית; כמוה גם אפואל ניקוסה (מקום 4).

התופעה רק הולכת ומחמירה עם הזמן. פ.צ. ציריך סיימה במקום ה-7 בשווייץ ב-2010, אחרי שלוש אליפויות רצופות, כנראה בעיקר בגלל השחיקה של ליגת האלופות. דברצ'ן ההונגרית אמנם הצליחה לשמור על התואר שלה בעונת הצ'מפיונס ב-2010, אבל גם אצלה הגיעה קריסה, פשוט לקח לה טיפה יותר זמן: את העונה לאחר מכן היא כבר סיימה במקום החמישי בליגה, מקום שלא מוביל להשתתפות באף מפעל אירופי. וזאת למרות סכום הכסף שהכניס המועדון מההשתתפות בשלב הבתים - 8.96 מיליון אירו רק ממענקים של אופ"א (לפני מכירת כרטיסים), ששווה בערך לשני תקציבים שנתיים בהונגריה. המקרה הכי נוראי מגיע מרומניה: אוניראה אורזינצ'י, שההנגאובר של ליגת אלופות הסתכם מבחינתה בהגעה לכונס נכסים וירידת ליגה בעונה לאחר מכן.

***

הסיבות להידרדרות המהירה של המועדונים הקטנים שמצליחים לנשום קצת אוויר פסגות של ליגת האלופות, הן ברורות לחלוטין: ההשתתפות במפעל וההכנסה הכרוכה בכך מעבירה אנשים על דעתם. המועדונים מתחילים להתנהג כמו מועדוני ליגת אלופות, ומאבדים את הקשר לליגה המקומית. ההוצאות קופצות, לא פחות משההכנסות עולות. ואחרי ההתפכחות והחזרה ליומיום, ההנגאובר משתלט. המעטה הנוצץ נעלם, השחקנים מאבדים את זה. את שאריות הזוהר אוספים מועדונים עשירים יותר שקונים במחירי מציאה כל כישרון. אבל החוזים המנופחים, חשבונות ההוצאות, הסוכנים - כל אלה לא עוזבים את הקבוצה. לא פלא שרק מועדונים מנוסים או כאלה שאין להם באמת תחרות בליגה - עוברים את הסיטואציה הזאת בשלום.

הרי לא צריך לספר לכם איפה נמצאות היום הפועל ת"א ומכבי חיפה, נכון? את ההנגאובר שלהן מעבירות הישראליות בבינוניות מיוזעת בליגת העל. הכוכבים של הקמפיינים מליגת האלופות כבר הלכו, וזיכרונות אירופים מהדהדים רק בתקציב השכר המנופח ובציפיות מרקיעות השחקים וחסרות הביסוס של האוהדים. העבר זוהר, להווה קוראים עירוני קריית שמונה.