תרחיש האימים: הפסקות חשמל של חצי שעה עד שעה

אחרי האוויר לנשימה יחד עם המים ולפני התחבורה - בסדר החשיבות הזה נמצאת אספקת החשמל. ספק אם הציבור הישראלי מודע לתלות העצומה שלו בחשמל. הפסקה קצרה תתבטא במצוקת הנוסעים שייתקעו במעליות של רבי הקומות ובפקקים שייווצרו בצמתים המושבתים. הפסקה ממושכת בת כמה שעות עשויה לרוקן את מצברי המחשבים הניידים, את הסמארטפונים ובעתיד גם את כלי הרכב - ולגרום להשבתת הפעילות במשק. הציבור הישראלי שלא חווה הפסקות רציניות כבר שנים עשוי לחוש בכך כבר בקיץ הקרוב (ראו מסגרת). לאחרונה פרסם משרד האנרגיה והמים תוצאות מעודכנות של מחקר שניסה לאמוד את הנזק הכלכלי שגורמות הפסקות החשמל. עורך המחקר, פרופ' אשר בלס מחברת ERCG, הסכים לנתח את תוצאותיו יחד עם ד"ר אהרון בר-דב ומשה צור, שני יועצים בלתי תלויים בעלי היכרות מעמיקה עם משק החשמל והיבטיו השונים.

"הממצא העיקרי שלנו הוא שמחיר אי אספקת חשמל למשק גבוה פי 250 מעלות הפקת חשמל", אומר בלס, "יחד עם זאת, צריך לציין שהעלות אינה שווה בכל שעה ביממה. יש שעות שבהן הרגישות מאוד גבוהה ויש שעות כמו באמצע הלילה שבהן הנזק הרבה יותר מוגבל. בממוצע אנחנו מדברים על עלות בסדר גודל של 100 שקל לכל קוט"ש לא מסופק. אחרי העדכון האחרון אפשר לומר שמאז המחקר הקודם שנערך לפני כעשר שנים העלות גדלה פי ארבעה".

ברדוב: "המספרים שמופיעים בדוח הם לא פחות ממדהימים. האוצר הקים צוות שהחליט שלא צריך כרגע להקים עוד תחנות. להערכתי הוא לא ראה את הדוח הזה ולא הבין את היקף הנזק הצפוי למשק. זה היה משנה את הגישה שלו. אם ניקח למשל את דיווחי חברת החשמל על אי אספקת חשמל בשנת 2010, נראה שלכל אחד מ-2.5 מיליון צרכני החשמל במדינה נגרם בממוצע נזק של 600 שקל כתוצאה מאי אספקת חשמל רק באותה שנה. העלות הכוללת של הנזקים שנגרמו כתוצאה מהפסקות חשמל ברשת המתח הגבוה בלבד הגיעה ל-1.5 מיליארד שקל. להערכתי, אירוע של עלטה כללית במדינה שיימשך שש שעות יכול לגרום למשק נזקים בהיקף כולל של 8-10 מיליארד שקל".

אשר: "זה אומדן יתר, כי חלק ניכר מהנזק מתממש במועד תחילת הפסקת החשמל כך שהעלות לדקה של הפסקת החשמל יורדת ככל שההפסקה מתארכת יותר. נקודה מעניינת אחרת היא שבניגוד למה שרבים חושבים, הצרכנים שחשופים הכי הרבה להפסקות אינם המפעלים הגדולים אלא הצרכנים העסקיים הקטנים שצורכים מעט חשמל, ולכן הנזק שנגרם פר קוט"ש לא מסופק גדול יותר. למשרד עורכי דין עצמאי אין כדאיות ואפילו יכולת לרכוש גנרטור לגיבוי".

- מה לגבי נזקי השבתת מערכות הרמזורים?

"זה נושא מאוד פופולארי אבל אני חייב לציין שהמחקר מצביע על כך שהיקף הנזק הרבה פחות נורא מכפי שסבורים, כי מדובר בצריכה בהיקף קטן יחסית".

ברדוב: "הבעיה ברמזורים היא הנזק העקיף שגורמים הפקקים שנוצרים כתוצאה מהפסקת פעולת הרמזורים, פקקים שיש להם עלות כלכלית וסביבתית מאד גבוהה. במובן הזה לא כל פוטנציאל הנזק נבחן עד הסוף".

בלס: "המתודולוגיה לא בחנה עלויות עקיפות. אם יש הפסקת חשמל בבית ספר לא בדקנו מה זה עושה להורים. המחקר לא מביא בחשבון גם נזקים מירידות ועליות מתח שמקצרים את החיים של מוצרי החשמל, לעתים ללא ידיעת הצרכן".

- מה יכול לגרום לעלטה?

צור: "האירוע הכי סתמי. העלטה האחרונה שהייתה כאן ב-1981 נגרמה על ידי מישהו ששרף קוצים מתחת לקו מתח עליון ויצר תגובת שרשרת של סגירת תחנות כוח.

בר-דב: "העלטה בניו יורק ב-1977 נגרמה כתוצאה מפגיעת שלושה ברקים במקומות שונים במערכת".

בלס: "אני זוכר היטב את הבלאק-אאוט של 65'. הייתי אז בן שש ואחי הגדול לא חזר הביתה מבית ספר".

מה מעוות בשיטה הנוכחית

בלס סבור כי המסקנה המרכזית שעולה מהמחקר היא שמבנה חשבון החשמל הנוכחי הינו מעוות. "המצב שבו הצרכנים משלמים רק עבור אספקת החשמל ולא עבור אמינות אספקת החשמל - הוא בעייתי".

- אתה מתכוון שצריך להעלות את תעריפי החשמל?

"מה שאני אומר זה שחייבת להיות הפרדה בתוך החשבון בין תשלום עבור צריכה לבין תשלום עבור גיבוי והבטחת אמינות האספקה. חברת החשמל מוגדרת כחוק ספק של מוצא אחרון ומחויבת להחזיק רזרבות בתחומי הייצור, ההולכה והחלוקה. אלה 'השקעות יתר' שיש להן עלויות איך אין להן ביטוי בתעריף. זה עיוות שהולך וגדל ככל שהרפורמה מתקדמת ויצרני החשמל הפרטיים נכנסים לתמונה".

צור: " זה הכול שאלה של אג'נדה. האם הצרכן יהיה מוכן לשלם יותר כדי לקבל את האמינות הזו? אם חברת החשמל תשקיע באמינות ותבנה תחנות כוח שישמשו כרזרבה ייהנו מכך כלל הצרכנים, כולל הצרכנים של יצרני החשמל הפרטיים שלא יידרשו לשלם עבור אותה רזרבה. התוצאה היא שצרכני חברת החשמל, שהם 80% מכלל הצרכנים ורובם צרכנים קטנים, יסבסדו את צרכני היצרנים הפרטיים שרובם צרכנים גדולים".

להערכת צור הביקוש לחשמל ימשיך לגדול בקצב שנתי ממוצע של 3% המחייב הקמת שתי תחנות כוח בכל שנה. "אנחנו עדיין מפגרים אחרי המדינות המפותחות בצריכת החשמל לנפש", הוא מזכיר. "אנחנו בצרה צרורה בתחום ייצור החשמל וכולם מבינים את זה", אומר בר-דב, "עד 2030 נצטרך 60 תחנות כוח, לא ברור לי מאיפה. לחברת החשמל לא נותנים להקים תחנות. היצרנים הפרטיים מנסים אבל לא מצליחים להתמודד עם התנגדויות".

לדברי צור, "אף יצרן פרטי לא ימכור במחיר שמקבלת חברת החשמל". "אני מזכיר לנוכחים את הפסקות החשמל של חורף 91'-92'", אומר בר-דב, "אחרי ועדות החקירה היה גל השקעות מאסיבי בתשתיות, אלא שמאז כבר עברו 20-25 שנה. להערכתי העלייה במשך הפסקות החשמל היא בלתי נמנעת. אם זה יקרה נגיע למצב דומה להודו שמשקיעים זרים מתרחקים ממנה בגלל הפסקות החשמל הכרוניות. אינטל לא תבנה כאן יותר מפעלים. אין כאן אשם אלא חסר תיאום בין הגופים וניהול מערכתי".

צור: "זה תפקידו של שר האנרגיה להחליט כמה רזרבה הוא רוצה. תעריף החשמל זה החלטה מקצועית. הבעיה שהיום אין לאף אחד בסיס נתונים חוץ מלחברת החשמל, כי רק חברת החשמל מכירה את המערכת. צריך להיות גם גוף מבצע, פרויקטור ברמה הלאומית. לא ייתכן שיחליטו להקים 15 תחנות כוח ורשויות התכנון יגידו שזה יכול לחכות".

בר-דב: "חברת החשמל מצמצמת השקעות ברשת הארצית. זו חברה שיש לה חובות ענקיים בארץ ובחו"ל והיא חייבת לשרת את החוב. גם אם משרד האנרגיה ייתן הנחיה להשקיע - הדירקטוריון יעצור את זה. אני כצרכן שומע את נציגי חברת החשמל, רשות החשמל, משרד האנרגיה והאוצר יושבים ואומרים שהמדינה צריכה לפתור את הבעיה. אני שואל: מי זה המדינה? למה אתם לא יושבים ולא מדברים ומתאמים? יש אחד שישלם על כל הנזק של חוסר התכנון הלאומי הזה - זה הצרכן. המסר לדעתי צריך להיות שצריכה לקום ועדת מומחים בלתי תלויה שיש לה הסמכות המקצועית הדרושה. עדיף להקים ועדה כזו עכשיו במקום להקים עוד ועדת חקירה בעתיד".

כיצד מעריכים נזק של הפסקת חשמל

המחקר "אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש" החל ב-2004 ביוזמתו ובמימונו של משרד התשתיות הלאומיות. חברת ERGP שזכתה במכרז לעריכת המחקר מעדכנת מדי כמה שנים את אומדני העלויות.

המחקר נערך בקרב לקוחות עסקיים ומשקי בית. בשלב מקדמי נערכו ראיונות עומק עם יותר מ-20 מבין הלקוחות העסקיים הגדולים ביותר של חברת החשמל. בשלב שני נבדקו כ-500 לקוחות עסקיים ומוסדות ורשויות ציבוריות שאחראיים לכ-15% מצריכת החשמל במתח גבוה ולכל הצריכה במתח עליון. הלקוחות נשאלו בין השאר מהם הנזקים שעשויים להיגרם כתוצאה מהפסקות חשמל, מה היקף הפעילות הכלכלית של העסק ומהן מערכות הגיבוי המותקנות. במשק הביתי נדגמו קבוצות מדגמיות במגזרים השונים כשהשיטה התבססה על משחק סימולציה שבו נשאלו הצרכנים כמה יהיו מוכנים לשלם עבור סוגים שונים של "פוליסות ביטוח" כנגד הפסקות חשמל.

תרחיש האימים: הפסקות של חצי שעה עד שעה

חברת החשמל ערכה לאחרונה סימולציות המדמות הפסקות חשמל יזומות במסגרת היערכותה למשבר הצפוי הקיץ הקרוב. בסימולציות תורגלו הפסקות באורך של חצי שעה עד שעה בכל רחבי הארץ.

המשבר הצפוי בקיץ הקרוב נובע ממחסור כפול שנוצר, הן בגז טבעי לייצור חשמל והן ביכולת ייצור חשמל בתחנות הכוח. המחסור בגז נובע מהידלדלות מאגר הגז של ים תטיס והמחסור ביכולת ייצור מתבטא בכך שעתודות הייצור של המשק צפויות לרדת אל מתחת לקו ה-5% מסך יכולת הייצור בשעות שיא הביקוש של הקיץ. כל נפילה משמעותית נוספת ובלתי צפויה באחד משני מקורות אלה או עלייה חריגה בביקוש לחשמל יכניסו את ניהול המערכת בחברת החשמל למצב חירום של ניהול ביקושים באמצעות "השאלות עומס", הכינוי המקצועי להפסקות חשמל יזומות. גורמים במשק האנרגיה אמרו ל"גלובס" כי ההיערכות למשבר דומה להיערכות למלחמה. "אין כמעט הבדל בין התרחיש שאנחנו מתרגלים לבין תרחיש מלחמה מבחינת ההשלכות שיהיו לכך על משק החשמל", אמר ל"גלובס" גורם בכיר במשק האנרגיה.

"גירוד תחתית החבית"

את ההיערכות למצב החירום מוביל צוות בינמשרדי בראשות ד"ר יהודה ניב, ראש מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים. בצוות חברים בין השאר משרדי הגנת הסביבה, האוצר ורשות החשמל, חברות החשמל תש"ן (תשתיות נפט) ונתג"ז.

את השיטה העיקרית להתמודדות עם המחסור הכפול בגז וביכולת ייצור חשמל אפשר לאפיין כ"גירוד תחתית החבית". כך, למשל, בתחום הגז הורה משרד האנרגיה לקדם לחודש יולי את תחילת ההזרמה ממאגר נועה ומהצ'ופצ'יקים - כיסי גז קטנים הנמצאים צפונית למאגר מארי-B. בתחום ייצור החשמל הורה המשרד לחברת החשמל להגדיל את הסדרי הפעלת הגנראטורים הפרטיים לייצור חשמל. כיום עומדים להפעלת החברה גנראטורים פרטיים בהספק כולל של 260 מגה-ואט מתוך 1,500 מגה-ואט שרשומים במשרד האנרגיה. ניב הנחה את חברת החשמל להכפיל את היקף הלקוחות בהסדרים המאפשרים לחברה לנתק אותם בשעות ביקוש שיא תמורת הנחה בתעריף ("פסגה ניידת"). רעיונות נוספים שעלו במהלך דיוני הצוות כוללים העמדת מכלי חירום של הצבא לרשות חברת החשמל, רכישת סולר לתחבורה שמיוצר בבזן עבור יצוא, מתן עדיפות לחברת החשמל בשימוש בצנרת הולכת הדלקים של תש"ן וכן יבוא של טורבינות גז יבילות בעלות הספק של 25 מגה-ואט כל אחת.

 עלות אי אספקת חשמל

 עליות הדלק לייצור חשמל של חברת החשמל