נדמה שכבר סיפרתי לכם שאני ופייסבוק לא הולכים ביחד, לכן אין לי מושג מה אנשים כותבים שם. היום קיבלתי מייל מאדם בשם יוסי (שמו המלא אצלי), שאין לי אתו היכרות קודמת. "תראה, כשיאיר לפיד לא מסוגל להתמודד עם הטענות שלך, אז הוא משמיץ אותך שוב ושוב". יוסי שלח לי בטובו את הקטע הרלבנטי מדף הפייסבוק של לפיד.
בקטע מבקשת גולשת בשם אורנה אורבך, שגם אותה איני מכיר, לשמוע את דעתו של לפיד על המאמר שלי בעניין פסק הדין בערעור בעליון שבו זכתה אילנה דיין. בין השאר כתבתי במאמר שרוב העיתונאים לא פרסמו את הביקורת הקשה בפסק הדין על התנהגות לא הוגנת ולא אתית של דיין בפרשה ("גלובס", 9.2.12).
"זו הייתה בדיחה"
אורנה ביקשה לדעת מה יש ללפיד לומר על כך. הנה המשך חילופי ההתכתבות:
"יאיר לפיד: מתי גולן עוד כותב? איפה?
אורנה אורבך: יאיר, אענה לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.
א. מתי גולן כותב ב'גלובס'.
ב. האם זו הייתה ציניות?
ג. מה דעתך על הנושא הנדון?
ד. רק שלא תשתנה לנו... שחצן לא היה מהתכונות, או מהמגרעות שזיהיתי בך עד כה.
ה. אתה יודע, כל אחד הולך בסופו של דבר באותו מסלול ומגיע לאותו מקום... אין יוצאים מן הכלל. ולבסוף , אם הבנתי אותך לא נכון, אתך הסליחה.
לפיד: אורנה, זו הייתה בדיחה...
אורבך: בדיחה עם או על... כמו שאמרתי, אין יוצאים מן הכלל. שמור עליך. ואל תשתנה מדי".
לפיד כמובן לא נענה לבקשה להשיב לגופו של עניין. אולי הוא צריך להתייעץ עם מישהו. אבל אל דאגה, אורנה ויוסי ורבים אחרים שפונים אליי. לפיד קורא בקנאות כל מילה שאני כותב, ושאכתוב. באחריות.
על ביקורת וקנאה
כשכותבים מילת ביקורת על לפיד, הוא טוען שמקנאים בו. ואמנם לרבים יש הרבה מאוד לקנא באיש. אבל אם מדברים על הישגים עיתונאיים וספרותיים, אז במקרה שלי, ויש עוד רבים, אני חושב שלפיד מקנא בי. מכל מקום יש לו את כל הסיבות לכך.
הנה למה: בעוד שהוא הוציא כמה ספרים בלשיים חסרי ערך, כתב מאמרים שמאלציים ומופיע בטלוויזיה, הרי שאני הייתי הכתב המדיני והעורך האחראי של עיתון "הארץ"; הייתי העורך הראשי של "גלובס"; מחזות שלי הוצגו בקאמרי ובבית לסין; ספרים שלי יצאו לאור בארה"ב בהצלחה, אחד מהם בהוצאת ה"ניו-יורק טיימס" ובתרגום ל-15 שפות; במשך שנים רבות הופעתי והגשתי בטלוויזיה תוכניות רבות בפריים-טיים; הופעתי כמנחה ברשת ב' שנים רבות; כל השנים פרסמתי מאמרים בחשובים בעיתוני המדינה - תמיד על נושאים שעל סדר היום, אף פעם לא על הילדים שלי, אשתי, אמי, אבי, אגרוף... ואם הוא דרש דוקטורט על סמך הישגיו...
לרחם, לא לכעוס
אז מה הפלא שלפיד מקנא? צריך לרחם עליו, לא לכעוס. אם היה לו הרזומה המקצועי שלי, אולי היה לו יותר סיכוי לקבל את הדוקטורט, אה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
