לאחר שנה של דיונים אישרה הבוקר (ג') ועדת הכספים הצעה לתיקון חוק הבנקאות (תיקון לחוק מראני) והעלאתה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
הצעת החוק נועדה להסדיר את אופן השליטה של בנק ללא גרעין שליטה.
בטרם אישור הצעת החוק, הוכנס שינוי מרכזי הקובע כי בעל מניות בהיקף 2.5% ומעלה בבנק יוכל להציע לבחירה 1.75 דירקטורים עם עיגול כלפי מעלה, במקום דירקטור אחד בהצעה המקורית.
בין השאר קובעת הצעת החוק את הרכבה ואת משך הכהונה של ועדה ציבורית לבחירת דירקטורים בבנק. ההצעה נועדה למנוע השפעה ישירה של בעלי עניין בבנק על התנהלות דירקטורים מטעמם, ולמעשה למנוע את הפיכת הדירקטורים לחותמות גומי.
הצעת החוק הייתה שנויה במחלוקת. בנק ישראל טען כל ללא הצעת החוק לא ניתן להבטיח פיקוח נאות על בנק ללא גרעין שליטה. הבנק מדובר הוא לאומי, שלאחר מכירת מניות המדינה יישאר ללא בעל שליטה.
בעל המניות הגדול ביותר בלאומי, שלמה אליהו, ואוצר התיישבות היהודים, שיוצגה על-ידי היו"ר, ח"כ לשעבר חגי מירום, התנגדו להצעה וטענו כי הצעת החוק נועדה להלאים את לאומי לאחר מכירתו ולהחליש את כוחם של בעלי מניות גדולים. לטובת אליהו פעל הח"כ לשעבר חיים רמון.
"איזונים נכונים"
במרבית הדיונים השתתפו נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, והמפקח על הבנקים, דודו זקן. פישר דחה את הטענות בדבר הכוונה לפגוע בשלמה אליהו או במי מבעלי המניות בלאומי. לדבריו, "החוק נועד להגביר את הפיקוח על בעלי השליטה בבנקים. הבנקים הם ה'מוסדיים' הכי מסוכנים במשק, שכן קריסה של בנק גדול תסב למדינה נזק כלכלי אדיר בדמות הוצאות עתק".
לכן, הסביר פישר לח"כים, "יש לעשות הכל על מנת למנוע מצב כזה. יש צורך בפיקוח הדוק על ניהול הבנקים. כלכלות של מדינות שונות ספגו נזקים אדירים עקב קריסת בנקים, וחובה עלינו לנקוט בצעדים מקדימים. יש למנוע אפשרות שמישהו או קבוצה יצליחו לשלוט על בנק באמצעות הדירקטוריון שלו מבלי לקבל היתר מהנגיד".
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע שביעות רצון עם אישור ההצעה. "דאגנו לאיזונים הנכונים, כך שמחד תושגנה מטרות החוק, ומאידך לא ייפגעו יתר על המידה הזכויות הקנייניות של בעלי המניות בבנק לאומי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.