קמן מכרה את מנדלסון אך טרם קיבלה אישור הבנק להסדר

קמן: ההסכם עם רונקו נחתם

לאחר מו"מ שנמשך כארבעה חודשים חתמו אתמול (ב') קמן אחזקות , שבשליטת רוני אלרואי, וקרן רונקו, שאותה הקימו יוצאי אפריקה ישראל רון פאינרו וקובי שלום, על הסכם למכירת השליטה (52.4%) בחברה הבת של קמן, מנדלסון הספקה. רונקו תשלם לקמן 65 מיליון שקל, מחיר המשקף שווי של 124 מיליון שקל לחברת מנדלסון - הנחה של 10% על המחיר שבו החל המו"מ בין הצדדים.

במסגרת העסקה נתנו הצדדים זה לזה אופציית CALL ו-PUT למכירת 10% נוספים במנדלסון לרונקו, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים, כשנוסף לכך תעמיד רונקו למנדלסון עצמה (החברה הנרכשת) הלוואה בהיקף של 15 מיליון שקל למשך שלוש שנים, אשר תהיה צמודה למדד ותישא ריבית שנתית של 9%.

קמן דיווחה היום, כי לאחר השלמת העסקה היא צפויה לרשום הפסד של כ-6 מיליון שקל, וזאת בעקבות הפתחתת מחיר העסקה, ממנה צפתה רווח של 23 מיליון שקל, במתווה הראשון שנקב בשווי של 138 מיליון שקל למנדלסון.

במקביל, הודיעה היום חברת ההשקעות הבורסאית נץ בונדס, המנוהלת על-ידי צבי איציק, כי היא בוחנת רכישה של מניות מנדלסון והצטרפות לגרעין השליטה החדש בחברה.

מנדלסון עוסקת בתחום מוצרי התשתיות להולכת מים. נוסף לכך מחזיקה החברה אשכול חברות הפועלות בתחומים משיקים: חברת אלכסנדרוביץ', המייצאת מוצרי צנרת מחומרים פלסטיים; חברת המחדש, הפועלת בתחום ייצור ושיפוץ משאבות מים; וחברת פלעד, העוסקת בייצור צנרת פוליאתילן ו-PVC. למנלדסון יש גם פעילות בתחום צנרת הפלדה בארה"ב, דרך חברת Dodson Global (מוחזקת בשיעור של 80%).

השלמת העסקה כפופה לקבלת כמה אישורים, בהם של מחזיקי אג"ח מנדלסון, וכן של בנק דיסקונט, שלו משועבדות המניות של מנדלסון אשר צפויות להימכר לרונקו. במארס אשתקד חתמה קמן על הסכם השקעה עם קרן אוריגו, שלפיו תשקיע האחרונה סך של 65 מיליון שקל במניות קבוצת מנדלסון, כנגד קבלת 43% מהון החברה. מתווה העסקה, שלא יצאה אל הפועל, דיבר על כך ש-50 מיליון שקל יוזרמו למנדלסון עצמה (לפי שווי חברה של 100 מיליון שקל לפני הכסף, בדומה להונה העצמי באותה עת), ו-15 מיליון שקל יועברו לקמן כנגד רכישת מניות.

כעת צפויה קמן לקבל סכום גבוה יותר בגין מכירת מניות השליטה במנדלסון. בין החברה לבין בנק דיסקונט, אשר מניות מנדלסון משמשות עבורו כבטוחה בגין הלוואה שהעניק לקמן, מתנהל מו"מ באשר לכיוונים שאליהם תופנה תמורת המכירה. דיסקונט הוא הבנק המממן את רוב עסקי הקבוצה, והוא העמיד לה הלוואות של 400-450 מיליון שקל.

קמן מעוניינת להחזיר לבנק רק בחלק מהתמורה, וביתרה לשלם לנושים אחרים, כחלק מהסדר חוב שאותו היא מגבשת, הכולל את מחזיקי האג"ח ובנקים נוספים. דיסקונט מצדו מעוניין שרוב סכום התמורה ישמש לפירעון ההלוואה כלפיו. הצדדים טרם הגיעו ביניהם להסכמה, ועקב כך שינתה קמן את סדר היום באסיפה, שאותה זימנה מחר. האסיפה הייתה אמורה לאשר את הסדר החוב, אולם כעת מחזיקי האג"ח יקבלו רק עדכון באשר למצב המגעים בין הצדדים.

מתווה הסדר החוב לאג"ח ג' של קמן (הנסחרות בתשואה של 80%) כולל דחיית תשלומים ללא "תספורת" וביטול אמות מידה פיננסיות המופיעות בשטר הנאמנות. בתמורה יקבלו מחזיקי האג"ח תוספת ריבית של 1% (ל-7.45% לשנה), אופציות ל-7% ממניות החברה, ותשלום במזומן של 5 מיליון שקל.

אלרואי מצדו אמור להזרים 30 מיליון שקל, שאותם יקבל מבנק דיסקונט כנגד הקצאת מניות קמן (קרי - יגלגל את החוב לבנק מהחברה אליו באופן פרטי).

קמן איבדה כמעט את כל ערכה בעקבות המשבר שאליו נקלעו עסקיה הממונפים (בעיקר בתחומי התעשייה המסורתית), והיא נסחרת כיום לפי שווי של 9 מיליון שקל. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2011 בהפסד של 30.2 מיליון שקל. הגירעון בהון העצמי של הקבוצה העמיק ל-51.2 מיליון שקל, ועל הדוחות הכספיים מתנוססת הערת "עסק חי". היקף החוב "סולו" של קמן הסתכם בסוף ספטמבר 2011 בכ-310 מיליון שקל.

צים: עידן עופר מזרים 100 מיליון שקל לצים

עידן עופר מזרים 100 מיליון דולר לצים, על רקע המשבר הפיננסי העמוק שאליו נקלעה חברת הספנות. את ההזרמה יבצעו החברה האם של צים, החברה לישראל שבשליטת עופר, וכן חברה פרטית בבעלותו (מילניום השקעות אלעד) בחלקים שווים. כך דיווחה היום החברה לישראל שבניהול ניר גלעד.

ההזרמה תתבצע עד סוף הרבעון הנוכחי, והיא נעשית בהתאם להתחייבותה של החברה לישראל, להעמיד לצים "רשת ביטחון" במסגרת הסדר החוב שאותו גיבשה חברת הספנות לפני יותר משנתיים. בהסדר נקבע, כי התנאים להפעלת הרשת הם הערת "עסק חי" בדוחות צים, בקשה חדשה להסדר חוב, אי-עמידה בתשלומי החוב, העברת שליטה או קיומו של חשש לאחד מאירועים אלה בצים.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2011, צים עמדה באמות המידה הפיננסיות שנקבעו לה על-ידי הבנקים המממנים, אולם לפי הערכות שפרסמה החברה לישראל לאחרונה, תזרים המזומנים של צים יהיה חלש יותר בשנה הנוכחית.

לאור חשש כי צים לא תעמוד באמות המידה המבוססות על רווחיות, הופעלה רשת הביטחון כאמור.

במקביל, מנסה צים בחודשים האחרונים להגיע להבנות עם הבנקים המממנים (רובם זרים), לשינוי תנאי האשראי שנטלה מהם, בהיקף של כ-2.1 מיליארד דולר. החברה לישראל דיווחה בתחילת ינואר כי היא טרם הגיעה להסכמות אלה והיא במו"מ עמם לגבי התוכנית העסקית של החברה. לפיכך ייתכן שהיא תיאלץ לסווג חלק מהחובות שלה לטווח ארוך כחובות לטווח קצר, בגלל החשש כי הלוואות מסוימות יועמדו לפירעון מיידי. נכון לסוף הרבעון השלישי עמד היקף החוב לטווח קצר של החברה לישראל על 4.2 מיליארד דולר, ואילו החוב לטווח ארוך עמד על 6.8 מיליארד דולר.

כאמור, צים נמצאת בימים אלה בעיצומו של משבר פיננסי עמוק, לאור מצב ענף הספנות העולמית ועליית מחירי הדלק. החברה סיימה את תשעת החודשים הראשונים של השנה בהפסד של 245 מיליון דולר, לעומת הפסד של 42 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2010. ההפסדים נובעים הן משחיקה במחירי ההובלה - על רקע הגדלת היצע הספינות החדשות - והן ממחירי הדלק.

כתוצאה מההחרפה במצב הפיננסי החלה צים בגיבוש הסדר חוב חדש מול הבנקים. לצים יש גם חוב של 380 מיליון דולר למחזיקי האג"ח, אולם כרגע החברה עומדת בתשלומיה כלפיהם. בסוף ספטמבר היו בקופת צים כ-340 מיליון דולר, והתחייבויותיה הכוללות עמדו על 2.6 מיליארד דולר.

איזי אנרגיה: לא הכול זהבי

חברת תחנות הדלק איזי אנרגיה , הנמצאת בשליטת ד"ר אלי זהבי, נקלעה למשבר תזרימי, ומנסה לממש נכסים כדי לעמוד בהחזר החובות בזמן. פעילותה העיקרית של החברה היא אספקת דלקים ל-91 תחנות דלק ברחבי ארה"ב (מתוכן 68 מופעלות על-ידיה), והיא פועלת ללא הצלחה מאז דצמבר האחרון למכירה וחכירה מחדש של 18 תחנות דלק תמורת 24.5 מיליון דולר.

העסקה הייתה אמורה להיחתם בחודש שעבר, אך נדחתה לאפריל, ואין כרגע ודאות שתושלם. התמורה מהעסקה אמורה לסייע לאיזי אנרגיה לעמוד בתשלומי האג"ח: כ-50 מיליון שקל מדי חודש פברואר (קרן וריבית) בשנים 2012 -2014. מדובר במשימה קשה עבור חברה עם חובות של כ-70 מיליון דולר, שסיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2011 בהפסד של מיליון דולר, בהמשך להפסד של כ-5 מיליון דולר ב-2010 כולה.

איזי אנרגיה פועלת לשיפור הרווחיות על-ידי הקטנת עלות השכר בתחנות ובחנויות, מיתוג מחדש של חנויות הנוחות, הגדלת המרווחים בחנויות הנוחות והגדלת מחזור הפעילות בחנויות הנוחות.

מחזיקי האג"ח חוששים מיכולת החזר החוב השמן של החברה. האג"ח, בהיקף של כ-140 מיליון שקל, נסחרות בתשואת זבל של 112%.

עם זאת, לפחות בינתיים, החליטו מחזיקי האג"ח ללכת לקראת החברה, והסכימו לדחות תשלום של שליש מהקרן בחודשיים, ל-29 במארס.

בקופת החברה כמה מיליוני דולרים בודדים, וללא מימוש משמעותי בקרוב היא תיאלץ לבצע הסדר חוב. ד"ר אלי זהבי מכהן בתפקיד היו"ר, ובנו, ד"ר אורן זהבי, מכהן בתפקיד המנכ"ל. שווי השוק של החברה 41 מיליון שקל לאחר ירידה של כ-40% בשנה האחרונה.

אמפל: יוסי מימן מסרב להכניס את היד לכיס

נושיה של חברת ההשקעות אמפל , בשליטת יוסי מימן, נותנים גז במאבקם נגד החברה שומטת החובות. אתמול זומנה אסיפה של מחזיקי אג"ח ב', שעל סדר יומה הצעה להעמדת החוב לפירעון מיידי. האספה תתקיים ביום שני הבא במלון סיטי בת"א.

היקף סדרה ב' הוא כ-470 מיליון שקל (קצת יותר ממחצית חוב האג"ח של החברה - 870 מיליון שקל) והיא נסחרת בתשואת זבל של 94%. בחודש שעבר הודיעה אמפל באופן חד-צדדי על אי-תשלום קרן האג"ח, לאחר שהפסקת הזרמת הגז ממצרים הכניסה את החברה למשבר תזרימי חריף.

במקביל נפתח מו"מ בין הצדדים, כשעל השולחן הונחה הצעה של מימן, שלפיה בתמורה לדחיית תשלום החוב בשנתיים יעמיד בעל השליטה תשלום מותנה של 100 מיליון שקל בגין החזקותיו האישיות (8.1%) ביבואנית הגז המצרי, חברת EMG - הצעה שאותה דחו מחזיקי האג"ח בבוז.

EMG הקימה את צינור הגז ממצרים לישראל, והיא מהווה את השקעתה המרכזית של אמפל, המחזיקה ב-12.5% ממניותיה (מניות שרכשה מידי לא אחר מבעל השליטה, מימן, תמורת סכום של כמיליארד שקל). נכון להיום מושבתת החברה מפעילות ויש המעריכים את שוויה באפס.

מחזיקי האג"ח דחו את הצעת מימן על הסף והעלו את רף המאבק לאיום בפירעון מיידי של החוב, שאם אכן יתממש יביא לפירוקה של אמפל, הנסחרת כיום בשווי של 70 מיליון שקל, לאחר שאיבדה 83% משוויה בשנה האחרונה.