האוזר: "תפקידנו - הגנה על האינטרסים של בעלי האג"ח"

"ברשות ני"ע אנו מוטרדים ממצבים בהם יכול להיות שבאצטלה של משבר שקיים מנסים אולי לזנב בבעלי האג"ח יותר מדי ואולי לפגוע בהם יותר מדי". כך אמר היום פרופ' שמוליק האוזר, יו"ר רשות ני"ע, שדיבר על ארגז הכלים הרוגלטורי להגנה על מחזיקי האג"ח והתמודדות עם מצבי משבר בשוק ההון, במסגרת ערב עיון ריכוזיות ותחרות בשוק ההון ושיחה עם חינוך בישראל בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, שנערך לזכרו של פרופ' שמואל קנדל ז"ל.

יו"ר הרשות אמר בהתייחס לשוק האשראי החוץ בנקאי הלא ממשלתי כי "חוב קונצרני אינו אג"ח ממשלתי, וגם אג"ח ממשלתי אינה חסרת סיכון. באג"ח קונצרני יש בהגדרה סיכון, ויש מקום למכשירים שונים ורוכשים זאת בשביל התשואה".

"הדבר שהכי למדתי מהמשבר האחרון הוא שאנשים לא מבינים באמת מה זה סיכון. וסיכון משמעותו שיש סיכוי לבעיות עסקיות הפסדים ואף היעדר יכולת לשלם ואף להסדרי חוב", אמר והוסיף שבכל זאת "יש מקום להסדרי חוב ולעתים הם אולי טובים יותר מחלופה אחרת כגון פשיטת רגל", דיברי האוזר.

האוזר המשיך ופירט מהו היקף החוב שכיום מרכז את מרבית הדאגה מבחינת הרשות. "מבחינת תזרים המזומנים שצפוי להיות משולם בשנים הקרובות, בהנחה שתשואה לפדיון גבוהה מ-15% מצביעה על חוב בעייתי, אנו מדברים על סדר גודל של חוב בהיקף של מעל 20 מיליארד שקל שהוא חוב בעייתי (לא מסוכן ברמה משקית) במונחי ערך נקוב כפי שהשוק צופה, כשבערכי שוק מדובר בסכום בהיקף של כמחצית מזה. כלומר, אנו לא מדברים על איום מערכתי. עם זאת, כרשות ני"ע אנו מודאגים כי זה אומר שיש הרבה משקיעים שעלולים להיפגע. ב-2011 היו 34 הסדרי חוב בערך אג"ח של 5.8 מיליארד שקל, לעומת כ-20 הסדרים וכ-41 הסדרים ב-2010 ו-2009, בהתאמה".

האוזר הרחיב בנוגע להסדרי החוב וציין ש"תפקידנו הוא הגנה על האינטרסים של בעלי האג"ח ואנו מנסים כיום להיות כמה שיותר אקטיביים". לאחר מכן הוא התייחס גם ביחס לסוגיית "האקטיביזם המוסדי".

לדבריו, "למרות החסרונות שקיימים בניגודי עניינים, יש יותר יתרונות באקטיביזים מוסדי והניסיון מראה שהמוסדיים מצליחים לשנות". הוא התייחס לחברת אנטרופי "שיש טענות כנגדה. על כך אומר שגם כשאנטרופי נותן עצה האחריות היא על הגופים המוסדיים ולא על אנטרופי. עם זאת צריך להסדיר את פעילותה ואנו שוקלים ובוחנים איך לעשות כן". הוא הוסיף כי ברשות ני"ע מקימים מערכת אינטרנטית להצעה על ידי משקיעים".

דודו זקן: חשיפת הבנקים לנדל"ן גבוהה מאוד

בערב העיון השתתף גם דודו זקן, המפקח על הבנקים בבנק ישראל שהתייחס בדבריו לריכוזיות הענפית באשראי שמעמידה מערכת הבנקאות, שנמצא בכותרות בגלל ענף הנדל"ן והבניה, ואמר כי "קרוב ל-40% מהאשראי הבנקאי לציבור הוא לנדל"ן ומשכנתאות וזה גבוה, אפילו גבוה מאוד בחשיפה בינלאומית".

הוא התייחס בהרחבה לסוגיית הריכוזיות בתיק האשראי הבנקאי ולא רק מהזווית הסקטוריאלית אלא גם ביחס לקבוצות לווים גדולות. "התובנה שהתפתחה במיוחד אחרי המשבר ב-2008 היא שהריכוזיות היא סיכון שיש לנהל אותו. זאת גם אם האשראי הרלבנטי מצוין ונעשה בחיתום טוב מאוד, השאלה היא לא האיכות אלא ההיקף".

הוא סיפר כי בשנה האחרונה בנק ישראל הוביל מספר צעדים שנובעים ממוטיבציה ברורה שמטרתה להקטין את התלות של המערכת הבנקאית במספר לווים מגה-גדולים. "אנו שינינו את מגבלות קבוצת לווים ובנוסף קבענו מגבלה שמרכזת את כל הלווים הגדולים, ויצרנו לחץ מסוים או מגמה מסוימת להקטין את האשראי שניתן ללווים הגדולים במשק".

הוא המשיך ותיאר כי "בישראל המצב שונה ממדינות המערב כי ריכוזיות האשראי ללווים הגדולים גדולה מאוד כי קבוצת לווים גדולה בבנק אחד ואחר ואולי גם בשוק החוץ בנקאי, וזה עלול ליצור סיכון מערכתי בשווקים השונים שתלויים האחד בשני. בגלל החשיפה של מערכת הבנקאות ללווים השונים על הבנקים להביא בחשבון את הקורלציה בין הלווים ואת התיאבון לסיכון שהבנק מוכן לקחת בחשיפה לקבוצות עסקיות כאלה או אחרות. כיום אין דרישה כמותית מהמערכת הבנקאית להגדלת ההון ככל שהריכוזיות בסיכון גדלה, אלא רק דרישה איכותית", הוסיף המפקח.

זקן התייחס גם לאשראי לבעלי שליטה בקבוצות אחזקה וציין ש"לא בכל תנאי שוק ניתן להעלות את התזרים למעלה או למחזר את החוב שניתן לחברות למעלה כשאותו חוב שניתן בחברות למעלה יוצר מינוף בגדול לכל הקבוצה העסקית. דבר זה מגדיל את ההסתברות למחדל פירעון. הבנקים נדרשים להגדיר מהו אותו מימון ממנוף ולקבוע מגבלות אפקטיביות לאשראי בקומות השונות בפירמידה ולהעריך את הסיכון".

זקן גם התייחס לשאלת הריכוזיות המשקית, בניגוד לשאלת הריכוזיות במערכת הבנקאית, וסיפר בנוגע לוועדת הריכוזיות ש"בהתייחס להפרדת ההחזקות הריאליות מהפיננסיות, בישראל יש פוטנציאל שאותם שחקנים מתחרים באותם ענפים במקביל ונוצר חשש שהמצב בשוק אינו תחרותי אלא שכל אחד למקסם את חלקו בכל הענפים".