הכלכלה מניפה את אובמה: גובר על כל מועמד רפובליקני

סקר "ניו יורק טיימס" ורשת סי.בי.אס: העלייה באופטימיות של הצרכנים משתקפת בעלייה בתמיכה בנשיא ■ אובמה נהנה גם מחולשת המתמודדים הרפובליקניים, שמצטיירים כשוטמי נשים

ההתאוששות ההדרגתית במשק האמריקני, הססנית ככל שתהיה, מניפה את ברק אובמה בסקרים. העלייה האיטית באופטימיות הצרכנים לגבי כלכלת ארה"ב משתקפת בעלייה בתמיכה בנשיא, לפי סקרים שפורסמו בימים שחלפו. אם עד לפני חודשיים, שלושה, תבוסתו של אובמה בבחירות בנובמבר נראתה כמעט ודאית, עתה התהפכו היוצרות. הוא גובר בסקרים על כל אחד מהמתמודדים הרפובליקניים על מועמדות מפלגתם לנשיאות.

אין ספק, שאובמה מסתייע גם בחולשת המתמודדים מהמפלגה היריבה, כמו גם בעובדה שהרפובליקנים משפדים זה את זה על גחלים ומקבעים דימוי שלילי לעצמם וליריביהם, דימוי שיהיה קשה מאוד למחוק או לתקן בחודשים שנותרו עד הבחירות. אבל בבחירות בארה"ב, הבוחרים מצביעים לפי הכיס, והארנק שבכיס מסתמן עתה כתפוח קצת יותר מכפי שהיה ברבעון הקודם.

כמה חודשים רצופים של ירידה בשיעור האבטלה, עליות משמעותיות בוול סטריט וגידול בביקושי הצרכנים - כל אלה משחקים לידי אובמה, בשלב זה לפחות, אומר "ניו יורק טיימס" על סמך סקר שערך בשת"פ עם רשת סי.בי.אס. שיעור הנשאלים שסבורים שהתחזית הכלכלית הולכת ומשתפרת גדול בהפרש דו-ספרתי מאלה שחושבים שהמשק הולך ומידרדר. בספטמבר אשתקד היה המצב הפוך: לשני שלישים מהנשאלים היו היו תחזיות פסימיות לגבי המשק; רק לשליש היו דעות אופטימיות. להלכי רוח כאלה יש השפעה מכרעת על התנהגות מצביעים ביום הבחירות.

מעמדו של אובמה בקרב הבוחרים משתפר בהתמדה מאז דצמבר. לפי הסקר של ה"טיימס" וסי.בי.אס., שיעור המרוצים מתפקודו מגיע עתה ל-50%, רף שנחשב קריטי בבחירות לנשיאות. שום נשיא לא נבחר עם שיעור נמוך יותר. זה שיעור שביעות הרצון הגבוה ביותר מאובמה מאז מאי 2010, למעט עליה במדד זה לאחר חיסולו של אוסמה בין לאדן במאי 2011.

ובפעם הראשונה מאז שמערכת הבחירות נכנסה להילך גבוה, בסוף הקיץ, שיעור הבוחרים הדמוקרטים שמגדירים עצמם מלאי התלהבות לקראת הבחירות משתווה לשיעור הרפובליקנים שחשים כך. הניסיון מלמד, שאזרחים שמגלים אדישות לגבי ההתפתחויות בקמפיין, יישארו בבית ביום הבחירות.

יחד עם זאת, ניצחון של אובמה בנובמבר רחוק מלהיות ודאי. הצלחתו תהיה תלויה בהמשך ההתאוששות הכלכלית בארה"ב, וזו, מצידה תלויה ביכולתו של גוש האירו לפתור את בעיות יוון, פורטוגל, ספרד ואיטליה. פשיטת רגל ופרישת כפויה של יוון מהגוש עלולה לפגוע פגיעה קשה בכלכלת ארה"ב וממילא גם בסיכויו של אובמה לשוב ולהיבחר. במקביל, התלקחות באיראן, בגלל פעולה ישראלית או בגלל סיבה אחרת, עלולה להזניק את מחירי הנפט לשיאים, התפתחות שתייקר מאוד את מחירי הדלק בארה"ב ותאט מיד את כלכלתה.

בכל אופן, לו היו הבחירות נערכות עתה, היה אובמה מביס כל מועמד רפובליקני. לפי הסקר של ה"טיימס" וסי.בי.אס., לו אובמה היה רץ נגד מט רומני, הוא היה מקבל 48% מהקולות ורומני - 42%. מול ריק סנטורום, הנוצרי האדוק והפופוליסט החברתי, היה אובמה זוכה ב-49% וסנטורום ב-41%. סקרים של "ושינגטון פוסט" ושל CNN מצביעים על התפלגות דומה.

מבחינת הרפובליקנים המצב נעשה סבוך יותר בגלל העובדה שרומני לא מצליח למצב את עצמו כמועמד מוביל. לאחר העליה המטאורית של ניוט גינגריץ', שכוכבו מתחיל לדעוך, מצליח עתה סנטורום להאפיל על רומני, למרות שרומני יושב על הררי מזומנים. מבחינת נגישות לכסף, סנטורום הוא ליליפוט מול רומני, אבל נחיתותו הפיננסית מאפשרת לו למצב את עצמו כדוד מול גוליית.

אך הצלחתו של סנטורום נרשמת רק בקרב בוחרים רפובליקניים שמרניים. הוא שמרן קשיח בכל מאודו, לא כרומני שנחשב כזיקית פוליטית, כמנהיג חסר חוט שדרה ששבשבת הלך הרוחות של הבוחרים היא הכלי האסטרטגי החשוב ביותר שלו. סנטורום לא סתם מתנגד להפלות. הוא אומר בלהט שאסור להפיל עובר גם אם הוא תוצאה של יחסי גילוי עריות או אונס. הוא מודה שהוא מתנגד לאמצעי מניעה מפני שהם מעניקים חופש לקיים יחסי מין שלא למטרות רביה בלבד.

בשביל המצביעים הרפובליקניים שמשתתפים בבחירות המקדימות של מפלגתם, התבטאויות כאלה הן נופת צופים. למרבה האירוניה, גם במטה הבחירות של אובמה מתענגים עליהן. הם יודעים, שבמדינה שבה 97% מהנשים בגילים הרלוונטיים משתמשות באמצעי מניעה, הרפובליקנים יובסו בכל 50 המדינות בנובמבר, אם סנטורום יהיה המועמד הרפובליקני.

אבל רומני, ששמרנותו אינה כשרה למהדרין בעיני האדוקים הרפובליקניים, חייב להוכיח שהוא ימני יותר מסנטורום כדי לעבור את רף הבחירות המקדימות. הוא אינו יכול לשים אותו ללעג בגלל דעותיו החשוכות. התוצאה היא, שב-2012, המפלגה הרפובליקנית מצטיירת בעיני הציבור הכללי, לא הרפובליקני, כמפלגה חשוכה, שוטמת נשים. על המכשול הזה יתקשה להתגבר כל מועמד רפובליקני, גם אם הכלכלה האמריקנית תמעד לפתע.