שיטת השלטון בישראל, כבר אמרנו לא פעם, מתבצעת בשיטת הנבוט והמקל: חובטים באזרחים בהתמדה בנבוט כבד של גזירות מיסוי, איומים ביטחוניים ומתחים - ואז, כשהם שוכבים מותשים על הקרקע, אפשר לחבוט בהם במקל מבלי שישימו לב.
שיטה זו באה לידי ביטוי בפריסה של מערכת המצלמות א-3, שבימים הקרובים אמורה לעבור לשלב המבצעי, שבו יישלחו הודעות קנס וזימוני משפט. הנתונים המשטרתיים הרשמיים מראים כי למעלה משליש מהדוחות שמופקים כיום בישראל על מהירות הם ברירת קנס, קרי דוחות על חריגות מהירות קלות ובלתי-מזיקות, שמטרתם היחידה היא לחלוב מזומנים.
מנהלים בכירים אאוט
המדינה גם מצאה באכיפת המהירות על-ידי המערכת שיטה מצוינת לגביית "מס חברות עודף". מאחר שהמערכת אינה יכולה להתמודד עם תופעת "הממהרים האנונימיים" של ציי הרכב, המצולמים כשהם נוהגים ברכב חברה שלא רשום על שמם, היא ממירה את נקודות החובה ואת השלילות הפוטנציאליות ב"כופר" כספי, שיכול להגיע עד 3,000 שקל לדוח, שמשולם מקופת החברה. זהו סכום נסבל בהחלט לחברות של מולטי-מיליונים, במיוחד אם הנהגים שנלכדו הם מנהלים באותה חברה.
כלומר, אדם פרטי שצולם ב-140 קמ"ש, רישיונו יישלל והוא יורד מהכביש לשלושה חודשים. מנהל בכיר שצולם ברכב חברה, יסגור עניין בקנס מהקופה הקטנה של החברה (תחת סעיף "הוצאות הנהלה שונות"). והיכן ההרתעה? עזבו שטויות, הכסף טוב. זו לא תופעה שולית. ב-2010 נרשמו 12 אלף דוחות מצולמים, שבהן העדיפו החברות לשלם "כופר". המערכת הנוכחית תרחיב את התופעה במאות אחוזים.
המחקר שנעלם
אפליה מעמדית תמורת כסף הייתה יכולה להיות עיוות נסבל, אם לפחות היינו יודעים שהמערכת הוקמה כך שגם תתרום לבטיחות. אבל אנחנו לא יודעים שזה כך, ונספר לכם, בשקט, עוד סוד קטן: גם לאנשים שחתומים על הקמתה אין מידע בנושא.
באמצע 2009 פרסמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מכרז לביצוע מחקר תלת-שנתי, "שיתייחס למועילות וליעילות המערכת ומרכיביה". המחקר אמור היה לבדוק, בין השאר, את "אפקטיביות המערכת לשיפור הציות ולתקנות הנאכפות". עוד היה אמר המחקר לבדוק את "יעילות ונצילות המערכת, לבצע הערכה כוללת של התועלות והעלויות שלה". על-פי האמור במכרז, "המחקר יתחיל לפני התחלת התקנת יחידות הקצה, לצורך הכנת תשתית המידע על המצב לפני הקמתה". לוח הזמנים שנקבע להתחלה: אוקטובר 2009.
ומה קרה למחקר? הוא נעלם. השבוע שאלנו את הרשות לבטיחות בדרכים וקיבלנו את התשובה: "המחקר יצא לדרך. נפרסם תוצאות ביניים". קרי, קודם מוציאים 300 מיליון שקל מכספי הציבור לזכיין המצלמות, אחרי זה מקימים את המערכת, מפעילים אותה ומנפיקים קנסות, ורק בסוף התהליך מתחילים בכלל לבדוק את כדאיותה. מנהל ציבורי תקין ודאגה לבטיחות או מחלבה סיטונאית? תחליטו אתם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
