גילה אדרעי אכלה פלאפל

עופר עיני שחרר לה חבל ארוך מדי, אולי הוא ראה בדמותה את פנטזיית נעוריו הסוערים

גילה אכלה פלאפל. ניפחה, ניפחה, ניפחה את הפיתה - עד שהתפוצצה לה בפרצוף. זה סופו של כל בלון. סיבוב התהילה של גילה אדרעי, יו"ר ועד עובדי הרכבת, תם אמש וכנראה אף נשלם אחרי שהפטרון עופר עיני קלט שהיא עושה לו רק נזק; שההתנהלות של אדרעי וחבריה שמה אותו, את ההסתדרות, את מפלגת העבודה וגם את שלי יחימוביץ, האישה שמלפניו, המחזיקה אותו בכל כוחה, במקום הזוי מול הציבור.

הם הבינו שהם מאבדים את אהדת הציבור; שאדרעי הפכה לנזק הכי גדול לאינטרסים של העבודה המאורגנת ולמלחמה נגד הפרטת עסקים של הממשלה; שההתפרעויות, ההשבתות, ביזיון בית המשפט, העובדה שוועד עובדי הרכבת רואה לא את טובת הארגון ולא את טובת הלקוחות שלו - הם הסיבה והתוצאה של הגידול המסיבי בעובדי קבלן. והרי למענם הוציא עיני את המשק לשביתה שנמשכה עד תחילת שבוע זה.

עיני שחרר חבל ארוך מדי לאדרעי. אולי הוא ראה בה את פנטזיית נעוריו הסוערים, אולי היה זקוק לזמן ולהסחת דעת כדי לעסוק בנסיגת מעמדו (השביתה הסתיימה בלי ניצחון, איתן כבל מתגרה בו בפומבי, עמיר פרץ מאיים עליו, תחקיר "המקור" גילה השבוע שההסתדרות מעסיקה המוני עובדי קבלן בכל רחבי הארץ בתנאים נחותים, החשיפות האישיות שצרבו בבשרו).

ברגע האחרון, אחרי שבית המשפט אמר את דברו ונחשפו צילומי עובדים מכים את המנכ"ל, הוא התעשת, משך בחבל ונעל את אדרעי. אולי תצליח לחזור לעבודה בחטיבת נייד ברכבת, העוסקת ברכישת דלקים. לצדה יעבדו מאות עובדי קבלן שהרכבת מעסיקה ואדרעי אף פעם לא טרחה לדאוג לשכרם ולמעמדם. יחסי העבודה במשק חוזרים לשיח שבו כוח מופרז הוא בעיה גדולה.

גילה אדרעי / אייר: גיל ג'יבלי
 גילה אדרעי / אייר: גיל ג'יבלי

אדרעי OUT, יוגב IN.

עופר עיני ואורי יוגב, יו"ר הרכבת, חוזרים לזוגיות מוכרת ונינוחה. אתמול (ד') בלילה, סגרו ביניהם שינהלו באופן אישי את הסיפור. קפיצה בזמן למאי 2009: מלחמת עולם על העברת תקציב המדינה ועסקת החבילה בין ראש ממשלה נלהב, בנימין נתניהו, שזה עתה הושבע; שר אוצר, יובל שטייניץ, חדש וטירון; והשדכן, עיני, שסלל את כניסתו של ראש מפלגת העבודה, אהוד ברק, לממשלה והפך למוביל ולאידיאולוג הכלכלי שלו.

לילה חשוך בסוף שבוע ראשון של מאי. אימת המשבר הפיננסי העולמי בשיאה. נתניהו מתקשר לעיני. שלום לך, מה נשמע? לצד נתניהו יושבים שטייניץ, ראש אגף התקציבים שלו, רמי בלינקוב, ויוגב - היועץ הכלכלי הצמוד של ראש הממשלה והאיש החזק במשרד.

עיני התלונן על שטייניץ ובלינקוב: רק גזירות וקיצוצים יש להם בראש, אמר, הם רוצים שאני אעשה ויתורים, הם מתנגדים להעלות את יעד ההוצאה, דורשים שאחתום להם על רפורמות, האג'נדה שלהם קפיטליסטית, אני לא יכול לדבר איתם. עיני הרים את הקול, ונתניהו התקפל מיד והודיע לו: האיש שלך הוא אורי יוגב. וכך היה. יוגב ועיני, שני סוחרי סוסים מיומנים ומשופשפים, ישבו יחד וסגרו עסקאות. בלינקוב התפטר; לשטייניץ, שקיבל תקציב דו-שנתי, נדרשו חודשים ארוכים ללקק את הפצעים.

עיני ויוגב חתמו על עסקת חבילה - שהדבר הכי חשוב בה הייתה חתימה, העברת תקציב והצלת הממשלה. חוץ מזה, הניסוחים היו מעורפלים, כל אחד ראה בהם מה שרצה, שכן אף אחד משניהם לא באמת התכוון לשנות משהו. עכשיו הם חוזרים.

מאחורי עיני עומד כוח השביתה, מאחורי יוגב - שר תחבורה שתקן, ישראל כץ, וראש ממשלה שרק רוצה שקט. מהיום יסגרו עיני-יוגב החלטות על עשרות מיליארדי שקלים, כספי ציבור, המופנים לרכבת.

לשניהם אינטרס לסגור עניינים בשקט, שניהם חייבים להוכיח משהו למישהו. גם עיני וגם יוגב רוצים לחזור לקדמת הבמה הגדולה של ההשפעה. ורק שזה לא יבוא על חשבון עתיד הרכבת.

stella-k@globes.co.il