ניצחונו של האנדרדוג

1. הצפרדע שהפך לנסיך: איך הצליח מנכ"ל הוט כנגד הסיכויים?

יכול להיות שאנחנו מקדימים את המאוחר, אבל בכל זאת ראוי לומר זאת כבר בהתחלה: ספק אם היה עוד מנכ"ל שנתפס כאנדרדוג כמו הרצל עוזר, שעומד בראש הוט. עוזר אינו עונה לפרופיל הציבורי-תקשורתי של רוב המנכ"לים בחברות תקשורת, אבל בזכות עבודה קשה וחכמה, הוא חפר את דרכו לצמרת המנהלים המוערכים בשוק.

היום, אחרי המהלך האחרון של הוט (100 מגה ב-20 שקל בחודש), הוא הצליח לסתום פיות לאנשים רבים. מי שיודע עד כמה תנאי הפתיחה שלו בהוט היו קשים, יכול להעריך את הדרך שעשתה החברה ב-3 השנים שהוא על כס המנכ"ל.

אמרו עליו שחסרה לו כריזמה ושהוא לא החלטי, ושבלי התכונות הללו לא יוכל להרים את הוט מהקרשים; אמרו גם שאין לו הכישורים המתאימים להתמודדות עם האתגרים המורכבים של החברה; ציפו וריננו שבעל השליטה החדש, פטריק דרהי, יעביר אותו מתפקידו, ובשנה האחרונה רמזו לא אחת שהוא לא יצליח להסתדר עם יו"ר הדירקטוריון סטלה הנדלר ושהחיכוכים ביניהם לא יאפשרו להם לעבוד יחד.

אז אמרו. השבוע הוכיח עוזר כי מעבר לכושר עמידות, יש לו יכולת לבצע מט. במהלך שהוא עשה (עם הנדלר), הוא הפך את שוק התקשורת על-ידי תקיפה בעומק השטח, במקום שבו אף שחקן אינו יכול להגיב - בחבילת שירותים לצרכן (מלבד סלולר) מוזלת בעשרות אחוזים.

2. השופט מעלים עין: למה כחלון לא עוצר את הוט?

ההשקה של התוכניות החדשות בהוט, במקביל להשקת פעילותה כספקית אינטרנט, העמידה את משרד התקשורת בצל חיוור. נדמה לרגע את משרד התקשורת ואת השר משה כחלון לשופט בתחרות ריצה. כל המפעילים עומדים על קו הזינוק ומוכנים לירייה שלו, אך שחקן אחד מתחיל לרוץ לפני כולם. כחלון, במקום לפסול את האצן הסורר, מעלים עין ונותן לו לפתוח פער. זה בדיוק מה שקרה השבוע. מי שנתפס עם המכנסיים למטה הוא לא השחקן שהחל לרוץ אלא השופט שלא שרק.

כחלון לא רוצה לעצור את הוט, אלא שהשחקנים האחרים - פרטנר, סלקום ובזק - ידביקו את הוט בהמשך תחרות הריצה. לקול מצהלות הקהל ונוכח הבלבול באצטדיון, הוא סבור, איש לא ישים לב לפאול; איש לא יזכור למי נגרם נזק, הרי בסופו של דבר החברות מרוויחות כסף ובוכות רק כי הן מרוויחות אולי קצת פחות.

מי היה מאמין שאילן בן-דב שילם רק לפני שנתיים 1.5 מיליארד שקל על סמייל, וסלקום שילמה אותו סכום רק לפני כחצי שנה על נטוויז'ן. בחסות הרגולטור, התאדו לבעלי המניות 3 מיליארד שקל. הוט במבצע שלה קברה קבורת חמור את חברות ה-ISP ברגע.

התפיסה הזאת שגויה. התנהלותו של כחלון היא דוגמה לרגולציה חנוונית, לא מקצועית, שעושה חסד עם הגיבור התורן על-פי גחמות. במשרד התקשורת מסתכלים לטווח הקצר בלבד, גוזרים כותרת בולטת בעיתון ויאללה, מדפדפים לסיפור הבא. ממילא כל יום אצלנו הוא או סקנדל או פסטיבל, ולמי יש כוח לרדת לפרטים. תנו לגמור קדנציה בשקט.

3. לרבע את המעגל: למה אי-אפשר ליצור שוק מאוזן?

במשרדי התקשורת והאוצר מגבשים תוכנית שתביא ליצירת 4 קבוצות תקשורת גדולות, שיספקו לצרכן את כל שירותי התקשורת - פרטנר וסלקום (שבלעו את סמייל ואת נטוויז'ן), בזק והוט. ההנחה היא ש-4 קבוצות גדולות ייצרו תחרות של הכול בכול.

נסביר את הרציונל: בישראל יש שתי חברות תשתית, בזק והוט. פרטנר וסלקום הן חברות סלולר, וכדי להתמודד מול בזק והוט, שלהן יש תשתיות קוויות, טלוויזיה וסלולר, הן חייבות נגישות לתשתית קווית. כלומר, על בזק או הוט לאפשר להן נגישות לתשתיות הקוויות, וכך הן יוכלו להציע גם שירותי אינטרנט וטלוויזיה ולהתחרות באופן שווה על סל השירותים לצרכן.

עד כאן הרציונל של משרד התקשורת ושתי הוועדות הציבוריות האחרונות, שאישרו את עקרונות המדיניות. יש רק בעיה אחת קטנה: בהיעדר תשתית קווית בבעלותן, פרטנר וסלקום לעולם לא יהיו שוות לבזק ולהוט.

הרגולטור חושב שהוא יוכל לרבע את המעגל אם הוא ייאלץ את בזק והוט למכור נגישות לתשתיות שלהן לפרטנר ולסלקום במחיר מפוקח; הוא אינו מבין שלבזק ולהוט יהיה תמיד יתרון על שתי חברות הסלולר, מעצם העובדה שקווי התשתית בבעלותן.

אם, למשל, הוט ובזק היו קונות שירותי סלולר מפרטנר ומסלקום, היה אפשר לומר שיש איזון בשוק. כיום, הציפייה ליצור איזון בשוק דומה לציפייה שאילן בן-דב, היבואן של סמסונג סלולר, יכניס מכשירים של כל החברות המתחרות לפרטנר שבבעלותו באופן שווה.

פעם הבינו במשרד התקשורת שחייבת להיות הפרדה בין שירותים לתשתית, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל; היום רוצים לסגור את השוק ל-4 קבוצות בלבד במקום לפתוח, ומאמינים באמונה עיוורת שמשרד התקשורת יוכל כל הזמן ליצור איזון באמצעות פיקוח על מחירי התשתיות הקוויות של הוט ובזק. להזכירכם, זה אותו משרד תקשורת שכבר 4 שנים רוצה ליצור אותו שוק חדש (שוק סיטונאי) ולא מצליח.

כדי לאזן את היתרון של בזק והוט, משרד התקשורת רוצה להכניס תשתית נוספת, של חברת החשמל - תשתית סיבים אופטיים שתופעל על-ידי משקיע פרטי. הרעיון מבורך, אבל צריך להמתין ולראות מי יהיה זה שמוכן להשקיע מאות מיליונים בפריסה לבתים בשעה שלפרטנר ולסלקום נותנים נגישות לתשתיות קוויות במחירים מפוקחים.

מעבר לכך, פריסת הסיבים תימשך שנים ארוכות, ואת השוק רוצים לשחרר עכשיו. איזה משקיע ייכנס להרפתקה הזאת? אבל אל דאגה, בישראל, כמו בישראל, נסתדר תוך כדי תנועה. כרגע הבחירות בפתח.