שווי מאגרי הגז של ישראל נאמד בכ-100 עד 130 מיליארד דולר, בערכים לא מהוונים, כך אמר היום גורם מקצועי בכיר בפמליית ראש הממשלה המבקר בקפריסין.
הערכת השווי תשמש בסיס לתכנית להקמת קרן השקעות ריבונית שתוצג לראשונה בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון. קרן ההשקעות הריבונית אמורה לרכז את רווחי המיסוי על רווחי הגז והנפט ולצבור כספים שישמשו ליעדים חברתיים.
הגורם הבכיר אמר היום בתדרוך לעיתונאים כי "בישראל לא מבינים עדיין את מהות השינוי שיחולל הגז הטבעי. ברור שההחלטה שלנו היא בכיוון הייצוא. יש לנו מספיק לטפל בצרכים הפנימיים שלנו גם מתוך הנחה שהתל"ג יגדל, יש לנו עודפים גדולים מאד. הגז הוא אינטרס אסטרטגי שלנו. הוא גם כלי כלכלי לפיתוחה של מדינת ישראל וגם כלי מדיני לייצר שותפויות חדשות קודם כל באזור וגם עם מעצמות סין והודו. ארה"ב כבר בפנים עם נובל אבל יש לנו אפשרות לחשוב על קשרים מעצמתיים נוספים. אנחנו רוצים אינטרס מעצמתי במדינת ישראל".
בשיחה עם עיתונאים הבהיר הגורם הבכיר כי מערכת היחסים המתהדקת בין ישראל לקפריסין היא חלק מה"קשת המערבית" או קואליציה שבנתה ישראל עם מדינות כמו רומניה, בולגריה ויוון. יחד עם זאת הבהיר הגורם כי ההסכמים שנחתמו אינם מטילים על ישראל מחוייבות להגן על קפריסין ואפילו לא על אינטרסים כלכליים של ישראל בקפריסין.
לדבריו "על השטח הריבוני שלך אתה מחויב להגן במקום אחר אם אין לך ברית צבאית אתה לא מחויב להגן. יש לנו אינטרסים אבל לא מחויבות". להערכת גורם מקצועי בפמליית ראש הממשלה ייתכן כי כמות הגז הכוללת שתתגלה במימי ישראל תהיה כפולה מזו שידועה כיום (מאגרי "תמר", "לווייתן" ואחרים, ע"ב) .
במהלך הביקור נדונו רעיונות למיזמים שונים של ייצוא משותף של הגז לישראל ולקפריסין. בקפריסין מעוניינים לרתום את ישראל למיזם הקמת מתקן הנזלה בעלות של 10 מיליארד דולר, אך בישראל עדיין מתלבטים בין היוזמה הקפריסאית לבין רעיון הקמת המתקן על החוף הישראלי באזור אילת.
ההחלטה הסופית צפויה להתקבל בתוך שמונה שבועות עם סיום עבודתה של הוועדה הבינמשרדית למשק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. לדברי גורם ישראלי בכיר במשלחת הרווח הגדול למשק הוא לא מהכסף שמהמדינה מקבלת אלא מזה שהמשק עובר לאנרגיה הרבה יותר נקייה והרבה יותר יעילה זה מחליף ייבוא. הפער במחירי הגז והנפט בכמויות שצורך המשק הישראלי מגיע ל-8 מיליארד דולר בחישוב שנתי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.