"ארה"ב התייאשה מהסנקציות"; שליח בכיר מגיע לישראל

היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, טום דונילון, בא לירושלים לשיחות על איראן ■ ברקע: ידיעות שארה"ב הגיעה למסקנה שהסנקציות לא יועילו ושאיראן נחושה בדעתה לנוע לקראת יכולת צבאית גרעינית

טום דונילון, היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, מגיע לישראל לשיחות על איראן. הוא צפוי להיפגש מחר (א') ומחרתייים עם בכירים במערכות המדינית והביטחונית של ישראל , ובהם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

בהודעה של הבית הלבן נאמר, כי ביקורו של דונילון הוא ביטוי נוסף ל"מחויבות הבלתי ניתנת לערעור של ארה"ב לביטחון ישראל".

לפי הערכות בוושינגטון, יכין דונילון את האג'נדה לפגישה בין נתניהו לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, בבית הלבן בתחילת מארס. העילה לבואו של נתניהו לוושינגטון היא העצרת השנתית של אייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, אך במרכז הביקור יעמדו שיחות מכריעות על סוגיית המאמצים הגרעיניים של איראן שינהל רה"מ עם אובמה, עם בכירים אחרים בממשל ועם מחוקקים בכירים משתי המפלגות.

ברקע יש ידיעות שממשל אובמה הגיע למסקנה שהסנקציות הקשות על איראן אינן פועלות ושמשטר האייתאללות יוסיף לנוע לקראת השגת יכולת צבאית גרעינית. בלי להתחשב בנזקי הסנקציות. "גארדיאן" הבריטי מדווח היום, שפקידים בגופי ממשל מרכזיים בוושינגטון מאמינים עתה שלארה"ב נותרו למעשה רק שתי אופציות: לתקוף מתקנים גרעיניים באיראן בכוחות עצמה, או להניח לישראל לעשות זאת.

אובמה הבהיר בפומבי, וגם בשיחות פרטיות עם גורמים ישראליים, שהוא נחוש בדעתו לתת מספיק זמן לסבב הסנקציות החדש, שכולל הטלת מצור פיננסי על איראן ואמברגו אירופי על רכישות נפט ממנה. אך גורמים בממשל, לרבות פקידים במשרדי ההגנה והחוץ, סבורים שהסנקציות נדונו לכישלון ושלמעשה השימוש היחידי שנותר להן הוא לדחות פעולה ישראלית נגד איראן. הבית הלבן גם מנצל את הסנקציות החדשות כדי להבהיר לאירופים, שארה"ב לא יצא להתקפה על איראן לפני שתמצה את כל האופציות המדיניות.

"הבית הלבן רוצה שהסנקציות יפעלו את פעולתן", אמר ל"גארדיאן" פקיד ממשל עם מידע על המדיניות המזרח-תיכונית של וושינגטון. "זה לא הבית הלבן של בוש. הנשיא הנוכחי אינו זקוק למלחמה נוספת. הבעיה של אובמה היא, שמקבלי ההחלטות בטהראן מתנהגים כאילו הסנקציות אינן משנות דבר, כאילו הכלכלה שלהם אינה קורסת, כאילו ישראל תשב בחיבוק ידיים".

הבית הלבן חזר והבהיר בחודשים שחלפו שכל האופציות נמצאות על השולחן, לרבות הפעלת כוח אם איראן תתעקש להשיג נשק גרעיני, אך בשלב זה הדגש הוא על דיפלומטיה ועל סנקציות. אבל פקידים רבים בממשל הטילו ספק זה מכבר ביכולת הסנקציות לשנות את התנהלות האיראנים וההתפתחויות האחרונות מאששות ספקות אלה.

"איננו רואים שום דרך קדימה (עם הסנקציות)", אמר פקיד ממשל. "הרקורד מראה, ששום דבר לא מצליח אתם". אם אובמה יגיע למסקנה, שלארה"ב לא נותרה שום אפשרות אלא לתקוף את איראן, לא סביר שהוא יורה לפתוח במלחמה לפני הבחירות בנובמבר, אלא אם כל תהיה סיבה דחופה לתקוף קודם לכן", כותב "גארדיאן". "השאלה היא האם הישראלים יצליחו להתאפק כל כך הרבה זמן".

שר ההגנה, ליאון פאנטה, אמר ל"וושינגטון פוסט", בתחילת החודש, כי לדעתו ייפתח חלון ההזדמנויות של ישראל לתקוף באיראן בין אפריל ליוני. אבל גורמי ממשל אחרים גורסים, שמבחינת ישראל יבשילו כל התנאים להתקפה בספטמבר או באוקטובר. יחד עם זאת, הם מגדירים הערכה זו כ"ניחוש הטוב ביותר שאפשר להגיע אליו".

כך או כך, פקידי ממשל עדיין אינם בטוחים האם יש להתייחס ברצינות לאיומי ישראל לתקוף את איראן, או לראות בהם אמצעי לחץ על ארה"ב ואירופה לנקוט צעדים תקיפים יותר נגד איראן. הפקידים השלימו עם העובדה שבעיני רוב העולם, תיראה ארה"ב כשותפה של התקפה ישראלית על איראן, בין אם ארה"ב נתנה ברכתה להתקפה ובין אם לאו. במקרה של התקפה ישראלית, הממשל יצטרך להחליט האם להצטרף לקרבות ולהפעיל את כוח האש החזק שלו.

העיתון הבריטי מרחיב את הדיבור על הקשר הפוטנציאלי בין מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב לבין עיתוי התקפה ישראלית אפשרית על מתקנים גרעיניים באיראן. לנתניהו אין שום סיבה לעשות טובה פוליטית לאובמה (ע"י דחיית מועד ההתקפה על איראן) ויש לו הרבה סיבות להעדיף רפובליקן בבית הלבן.

בממשל אובמה יש סברה, אפילו חשד, שנתניהו עלול לראות במערכת הבחירות בארה"ב זמן אידיאלי להתקפה, אומר "גארדיאן". מרחב התמרון של אובמה ללחוץ על ישראל בתקופת הקמפיין יהיה קטן יותר בהשוואה לזה שייפתח לפניו לאחר היבחרו שוב.

אומר קולין קאהל, שהיה סגן עוזר שר ההגנה האמריקני עד לפני שלושה חודשים: "אחת התיאוריות היא, שנתניהו ושר הביטחון, אהוד ברק, עלולים לחשוב שגם אם אובמה לא יתמוך בהתקפה שראלית, הוא לא יעניש את ישראל על שנקטה פעולה חד-צדדית בעיצומה של מערכת הבחירות".

אובמה גם מוצא עצמו בעימות עם הקונגרס, שמגלה יחס לוחמני יותר מהממשל כלפי איראן. שני שלישים מהסנטורים, משתי המפלגות, חתמו בשבוע שעבר על "החלטה" (לא חקיקה), שבה מובעת התנגדות ל"כל מדיניות שתישען על מאמצים לרסן את איראן לאחר שהיא תרכוש יכולת לייצור נשק גרעיני".