חברת בריינסוויי דיווחה הבוקר על תוצאות סופיות של ניסוי בסמיות כפולה לבחינת יעילות ובטיחות השימוש ב-Deep TMS בעוצמה גבוהה לפתיחת מחסום דם מוח בחולים עם גידולים במוח, אשר נערך על ידי חברה איטלקית בשיתוף בין אוניברסיטת בן גוריון לבין אוניברסיטת לה ספיינצה ברומא.
לניסוי גויסו 19 מטופלים והנתונים מ-7 מטופלים נופו מהתוצאות הסופיות של הניסוי בשל בעיות טכניות בתהליך ההדמיה או שהגידול הנראה בהדמיה היה קטן מדי מכדי לנתח את התוצאות. בנוסף גויסו 4 נבדקים ללא גידולים סרטניים ששימשו כקבוצת ביקורת.
בתוצאות הסופיות נמצא שפרוטוקול גירוי אלקטרומגנטי עמוק (DEEP TMS) בעוצמה גבוהה בחולים עם גידולי מוח ממאירים הביא לפתיחה זמנית, אך משמעותית, של המחסום דם-מוח ב-10 מתוך 12 מטופלים (83%) בעקבות הגירוי האמיתי ביחס לגירוי הדמה (SHAM) באזור הגידול וסביבו. ניסוי זה ממשיך ומתאים לממצאים במחקר דומה שבוצע באוניברסיטת בן-גוריון בחיות ניסוי.
בעקבות הדיווח רושמת מניית בריינסוויי עלייה חדה במהלך המסחר בבורסה.
המחקר הנוכחי בוצע בחולים הסובלים מגידולים ממאירים מוחיים (גליובלסטומה מולטיפורמה) שנותחו מעל שנה לפני תחילת המחקר. פתיחת מחסום דם-מוח תועדה זמן קצר לאחר פרוטוקול הגירוי (הכולל שימוש בעוצמת שדה גבוהה מזו המשמשת במחקרים קליניים אחרים ב- DEEP TMS) ונמדדה באמצעות הדמיה על ידי תהודה מגנטית (MRI) ופרוטוקולים ייחודיים למדידת חדירות מחסום דם המוח שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון.
השינוי בחדירות מחסום דם-מוח נמדד בכל חולה בעקבות גירוי DEEP TMS אמיתי, לעומת גירוי דמה (SHAM), כאשר בקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי משמעותי בפתיחת מחסום דם המוח בעקבות הגירוי האמיתי לעומת גירוי הדמה. לא נמצאו כל תופעות לוואי בעקבות הגירוי באף אחד מהמטופלים.
בבריינסוויי מציינים שהפתיחה היא זמנית ולפיכך עשויה לשמש בתזמון עם מתן תרופות להעברה יעילה וממוקדת יותר ובכך לשפר יעילותן של תרופות קיימות. החוקרים מקווים שהשיטה החדשה תתברר כיעילה להעברת טיפול כימותראפי לחולים עם גידולי מוח ואף במחלות אחרות של מערכת העצבים. כמו כן האפשרות לפתיחה מתוזמנת של מחסום דם-מוח פותחת הזדמנות לפיתוח תרופות חדשות שעד כה לא היו מעשיות.
לדברי החוקר הראשי, ד"ר אלון פרידמן, התוצאות הסופיות של הניסוי, אשר תומכות בתוצאות הביניים של הניסוי, מעידות כי מדובר בשיטה לא חודרנית שנמצאה יעילה ובטוחה לפתיחת מחסום דם-מוח. כן ממליץ החוקר הראשי, על ביצוע ניסוי המשך רב-מרכזי בחולים הסובלים מגידולים ממאירים מוחיים (גליובלסטומה מולטיפורמה) וגם מגידולים אחרים, לבדיקת יעילות ובטיחות השיטה החדשנית בשילוב עם תרופות כימותראפיות שונות לשיפור העברת התרופות למקום הגידול במוח ויעילות הטיפול. במקביל מתבצעים באוניברסיטת בן גוריון ניסויים בבעלי החיים לבחינת המנגנונים בהם מתרחש השינוי בעקבות גירוי אלקטרומגנטי.
פרופסור אברהם (בומי) צנגן, מאוניברסיטת בן גוריון, ממפתחי הטכנולוגיה ויועץ מדעי של החברה: "הצעד המחקרי הבא במקביל לשימוש בטכנולוגיה עם תרופות קיימות הוא לשתף פעולה עם מחקר הבודק תרופות מבטיחות שהוכיחו יעילות גבוהה בתחום הסרטן אך לא בגרורות מוחיות עקב בעיית חדירות של מחסום דם המוח (BBB)".
עוזי סופר, מנכ"ל בריינסווי, אמר היום: "תוצאות הניסוי מכניסות את מכשיר ה-Deep TMS לתחום של Drug Delivery שבו פוטנציאל גדול בנוסף לניסויים הקליניים שהחברה עורכת בהתוויות אחרות. הצוות המדעי של בריינסווי ושיתוף הפעולה בין אוניברסיטת בן גוריון ואוניברסיטת לה ספיינצה הניב תוצאה מדעית, מחקרית ויישומית ברמה גבוהה ביותר. אנו מקווים שתוצאות הניסוי לעיל יביאו לקידום והאצת הטיפול בסרטן המוח על בסיס הטכנולוגיה של מכשיר ה-Deep TMS."
"בימים אלו ממש הגשנו בקשה פורמאלית לפטנט בתחום פתיחת ה-BBB. אנו בעיצומו של תהליך מעבר החברה בימים אלו למשכננו החדש והמרווח שבו הקמנו מחלקת ייצור חדשה ומרכז פיתוח מתקדם", אמר סופר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
