האם בתי המשפט באים לקראת מתווכי הנדל"ן ומגמישים את פרשנותם לחוק המתווכים? בית משפט השלום בתל-אביב דחה את בקשתה של חברת הנדל"ן פרץ בוני הנגב לסילוק על הסף של תביעת מתווך שטען כי החברה לא שילמה לו דמי תיווך.
כפי שנחשף ב"גלובס", בדצמבר 2011 תבע המתווך גולן ברזילי 854 אלף שקל מפרץ בוני הנגב בטענה כי החברה לכאורה לא שילמה לו דמי תיווך על עסקה, במסגרתה רכשה מגרשים לבניית 122 יח"ד בעיר רחובות.
באמצעות עו"ד אסף הורניק, טען ברזילי בכתב התביעה כי תיווך בעסקה למכירת מגרשים, אך לא קיבל לכאורה את דמי התיווך עליהם הסכימו הצדדים. מדובר בסכום של 700 אלף שקל, או כ-2% מהיקף העסקה, מה שגוזר מחיר של כ-35 מיליון שקל לקרקע.
לטענת התובע, בעוד עסקת המכר מול בעלי הקרקע נחתמה, הקונה, פרץ בוני הנגב, התמהמה ולא חתם על חוזה התיווך. לפיכך הוגשה במסגרת התביעה הכספית גם בקשת "צו עשה" מבית המשפט, במטרה שזה יורה לחברה לחתום על חוזה התיווך ולשלם למתווך. יש לציין כי למרות שלא נחתם חוזה תיווך, לתביעה צורפו תכתובות שהתנהלו בין הצדדים בנוגע לדמי התיווך.
על-פי חוק, כדי שהמתווך יוכל להוכיח שהוא זכאי לשכר-טרחה, צריך שתהיה בידיו הזמנה בכתב, חתומה על-ידי הלקוח, עם פרטי הקונה, המוכר, הנכס, מחיר העסקה בקירוב וגובה דמי התיווך.
למרות זאת, החליט בשבוע שעבר בית משפט השלום בתל-אביב לדון בתביעה ולא לסלקה, בנימוק שבית המשפט העליון השאיר לאחרונה פתוחה את השאלה: מה דינו של הסכם הכולל התחייבות לתשלום דמי תיווך על עסקת תיווך שאינה עומדת בתנאי חוק המתווכים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.