"גוש האירו ישרוד, ההסכם שנחתם בדצמבר ושני ההסכמים שייחתמו בחודש הבא מותירים את האיחוד האירופי מוכן, מבחינת המוסדות וההסכמים, לאתגרים הבאים, והשווקים כבר הפנימו את זה", אומר פייר ללוש, השר הממונה על סחר החוץ של צרפת בראיון בלעדי ל"גלובס". לדבריו, במשך השנתיים שבהן מתמודד האיחוד עם המשבר הכלכלי, ניסו נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, וקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לשלב בין שני עקרונות - סולידריות ואחריות. עם זאת, בטווח המיידי, הוא אומר, "הבעיה העיקרית היא יוון, שבוחרת בימים אלה את גורלה - להישאר באיחוד או לא".
ללוש, יהודי יליד טוניס, שכיהן בעבר כשר הממונה על האיחוד האירופי בממשלו של סרקוזי ומי שנחשב מומחה לענייני המזרח התיכון, מבקר בימים אלה בישראל, במטרה להעמיק את הקשרים המסחריים עמה ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם תעשיית ההיי-טק המקומית.
"הפרוטקציוניזם - בעיה רצינית"
ללוש הודף את הטענות על היעדר תחרות במדינות אירופה, שהביאה בין השאר למשבר הקשה. "לא כל אירופה סובלת מבעיה כזאת", הוא אומר, "גרמניה, לדוגמה, היא היצואנית הגדולה בעולם. הולנד גם תחרותית מאוד. מחצית אירופה היא סופר-תחרותית. אני מסכים שיש מקום לשיפור, למשל בצרפת. תראה מה עשתה ישראל בענף ההיי-טק ועד כמה היא תחרותית בו. זו בדיוק הסיבה שאני כאן".
- אחת התופעות שהביא עמו המשבר הכלכלי היא הפרוטקציוניזם. עד כמה אתה מוטרד מהתופעה הזאת?
"זו בעיה רצינית. רצינו מאוד לדחוף את כולם לסיכום של 'סבב דוחא' (סבב השיחות האחרון של ארגון הסחר העולמי, שמטרתו להעמיק את הליברליזציה בסחר העולמי - נושא שתקוע זה 12 שנה - א"פ). עם זאת, יש הרבה אירועים שלא ממש מסייעים להביא לסיכום התהליך: בארה"ב יש שנת בחירות, לא מעט מהשווקים המתעוררים שלא מוכנים להתקדם, וגם באירופה, בתקופה של מיתון ועלייה באבטלה, יש לא מעט קולות הדורשים לסגור גבולות, ליצור חסמים ואף לעזוב את גוש האירו ואת האיחוד. כמובן, אנחנו נלחמים נגד כל הכוחות הללו.
"למעשה, אנו חווים כבר עתה סוג של פרוטקציוניזם, בעיקר בשווקים מתעוררים כמו דרום אמריקה ואפילו סין, שסוטים מסחר הוגן כדי לפתח תעשיות מקומיות. חלק מהתופעה מוסבר גם בשינוי העצום במאזן הכוחות בעולם. כלכלת סין, למשל, תהפוך לכלכה הראשונה בעולם בתוך 5 או 6 שנים. השחקנים העיקריים מתחלפים, והם אכן לא צריכים לקבל כל מה שאנחנו (האירופאים - א"פ) אומרים או מציעים".
"הסנקציות נגד איראן - מהלך נדיר"
ללוש מלא התפעלות מישראל. "היו כאן אמנם הרבה הפגנות ומחאה חברתית, וזה לגיטימי במדינה דמוקרטית, אבל תראו מה עשיתם בשלושה-ארבעה עשורים בלבד. כשהייתי צעיר, ביליתי שנתיים בקיבוץ עין דור, ואז ישראל הייתה מדינה כפרית ולא מפותחת. די מדהים מה שקרה כאן".
כשר הממונה על סחר חוץ, היה ללוש מעורב בהחלטה להטיל סנקציות מסחריות על איראן. "צרפת הייתה היוזמת העיקרית של הטלת הסנקציות", הוא מספר, "הנשיא סרקוזי קיבל על עצמו את משימת התזמור, משימה שכרוכה בקיבוץ כל 28 מדינות האיחוד סביב שולחן אחד על מנת להחליט". עם זאת, הוא טוען, מוקדם מכדי לשפוט אם הסנקציות אפקטיביות. "אנחנו לא רוצים להעניש את העם האיראני - זה בעצם השיקול העיקרי שמנע מהעולם נקיטת סנקציות זמן רב כל כך, אבל אסור לזלזל בצעד הזה, מדובר במהלך חסר תקדים, אולי נקטו צעד דומה נגד דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, אבל בכל מקרה, זה מהלך נדיר מאוד".
"אנחנו הצרפתים אוהבים מהפכות"
- כמומחה למזרח התיכון, איך אתה מתרשם מהתפנית ב"אביב הערבי"? האם היא מסוכנת לישראל?
"אמרתי וכתבתי לא פעם שהמקום היחיד שבו הזמן עצר מלכת הוא העולם הערבי. ראינו מהפכות ושינויים בכל מקום, אפילו בסין, והמקום היחיד שנותר בקיפאון מוחלט היה מדינות ערב. אבל זה נגמר. מדובר באנשים שרוצים לחיות חיים טובים יותר. אין לכך שום קשר לאנטי-אמריקניזם או אנטי-ישראליות. חשוב לזכור שרוב האוכלוסייה במדינות הללו הוא מתחת לגיל 25. הצעירים הללו רוצים להשתלב בעולם הגלובלי, והם לא רואים איך זה קורה. זה מתסכל אותם, ולכן אנחנו רואים מה שרואים.
"אנחנו, הצרפתים, אוהבים מאוד מהפכות. כעת אנחנו בשלב שהכוחות המאורגנים ביותר הם אלו שתופסים את הפיקוד. מטבע הדברים, הכוחות הללו בעולם הערבי הם הארגונים המוסלמיים. זה שלב בלתי נמנע - המצב לא אידיאלי, אבל הוא בר חלוף. אולי נראה בטווח הקצר והבינוני הרבה כאוס, אבל בטווח הארוך מדובר בתהליך חיובי שיביא עמו פיתוח וצמיחה. אני, כשר לעניינים כלכליים, דואג שהחברות שלנו יישארו שם ולא יעזבו. מבחינת ישראל, אני סבור שמדובר בהזדמנות ולא בעונש".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.