הקרב על ביטול הפטור ממס על פאקט הסיגריות השני מתלקח: מנכ"ל חברת ג'יימס ריצ'רדסון, אבי בן-חור, משיב מלחמה נגד האוצר ורשות המסים ומסביר ל"גלובס" מדוע חלק מטענות הגופים הממשלתיים אינן מדויקות, וחלקן אף לוקות במידה לא מבוטלת של פופוליזם.
"הממשלה בונה על 200 מיליון שקל נוספים כתוצאה מהמהלך, כאשר מדובר על סכום שאינו קיים כי הוא פשוט לא הגיוני", הוא טוען בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "התחשיב של הממשלה בנוי עם הנחות בעייתיות. בכל תחשיב אמיתי שעשינו עם חברה חיצונית בראשות דוד בועז, שהיה בעבר הממונה על התקציבים באוצר, עולה כי הכנסות המדינה יגדלו ב-70 מיליון שקל במקסימום. לסכום הזה יש לנכות כ-40 מיליון שקל בגין אובדן הכנסות לרשות שדות התעופה שאנו מעבירים, כך שבסך-הכול מדובר במהלך שיניב רק כ-30 מיליון שקל".
יתרה מזו, בן-חור מבקש לציין כי "המדינה מקבלת יותר ממחצית המחזור של הדיוטי פרי (כולל תמלוגים, מסי הכנסה וביטוח לאומי). רוב הכסף שנכנס מופנה לרווחת ציבור הנוסעים, וזה לא כסף שהולך לקופות של ריצ'רדסון. אם הפטור יופחת, לרשות שדות התעופה לא יהיה מספיק כסף, דבר שיחייב את הממשלה לתת תוספות או לרש"ת להעלות אגרות. כך, האזרחים הלא מעשנים ישלמו את המחיר", הוא טוען.
בן-חור מבקש להבהיר כי אכן באירופה הפטור צומצם משני פאקטים לאחד, אך ההורדה נעשתה במהלך ובהתרעה של 5 שנים מראש - "דבר שאפשר שינוי תנאים, יכולת התארגנות ואפשרות שינוי בתנאי מכרז, ולא מהלך של חודש או חודשיים כמו שמתכונים לעשות כאן", הוא מסביר.
כמו כן, מסביר בן-חור, ישנן עדיין מדינות אשר מעניקות פטור לשני פאקטים כגון ארה"ב, מדינות אסיה ודרום אמריקה. "אני לא מכיר מדינה שאסרה כליל על הפטור הזה", הוא מוסיף.
"אין לנו בעיה עם המהלך. המדינה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אלא שהעיתוי בעייתי - שנתיים לפני תום הזיכיון. אנו מבקשים לא לשנות את המשחק באמצע", דורש בן-חור, אשר כשליש מהרווח הברוטו שלו מגיע מתחום הסיגריות.
"אין ספק שהעשירים טסים יותר לחו"ל. זה לא חדש, ולא צריך ללמוד באוניברסיטה כדי להבין זה. כמו כן, ידוע כי מעמד הביניים (עשירון 4, 5, ו-6) מעשן יתר מעשירונים העליונים. אך חשוב לציין כי מעמד הביניים הוא זה שמנצל במקסימום את המכסות המותרות כי הם מסתכלים יותר על כסף. לפי הנתונים, דווקא שיעור ההנאה גבוה בהרבה בקרב המעמד הביניים כי העשירים יכולים להרשות לעצמם לקנות גם בארץ וה-300 שקל שהם חוסכי בדיוטי פרי לא מהווה עבורם בעיה. לפיכך, זה פופוליסטי להגיד כי זו הטבה של עשירים". הוא מסכם.
ברשות המסים לא מקבלים את טענות של בן-חור ומשיבים אש. ראשית, נטען כי המס על כל החברות הישראליות לא רק שלא ירד ל-23% אלא שעלה ל-25% ב-2012, וזה שינוי (מתוך ועדת טרכטנברג) שנעשה ללא התרעה. "ג'יימס ריצ'רדסון לא שונה מכל חברה אחרת", הם מסבירים ומוסיפים כי "בחוזה הזיכיון נכתב בפירוש ובבירור כי הכול כפוף לשינוים במידניות המס והמכס. כך שהשינויים מותרים והם חלק אינגרלאי מכלללי המשחק".
"אנו מודים לג'יימס ריצ'רדסון על הדאגה העמוקה עבור ניהול הכספים של המדינה ותקציב שדות התעופה, אבל בינתיים משרד האוצר הוא זה שמנהל את כספי הציבור ומנהל משא-ומתן עם הרשות. אין צורך שג'יימס ריצ'רדסון תדאג לזה".
לגבי מספר הפקאטים הנהנים מפטור בעולם נמסר כי הכיוון בעולם הוא להפחתת מספר הפאקטים שנהנים מפטור, כאשר ארגון הבריאות העולמי הפציר כי יש לבטל כליל כל פטור שהוא סובסידיה ממשלתית לשימוש בסיגריות.
ברשות גם מציינים כי לפי תחשיבים שלהם מדובר בכ-150 מיליון שקל, אך בכל מקרה אין המספר חשוב, אלא העיקרון חשוב, והוא כי יש התחייבויות חשובות יותר, ויש צורך לביטול הטבות מסים.
לגבי ההטבות למעמד הביניים לכאורה, מסבירים ברשות המסים כי אופי הביקוש לטבק קשיח כמעט לחלוטין, ןכי חברת ג'יימס ריצ'רדסון מגלגלת את רוב הטבת המיסוי לכיסה ולא מעניקה אותה, לא לעשירים וגם לא למעמד הביניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.