עמוק בבוץ של לונדון

אנדרה וילאש-בואש נחת בצ'לסי בתחילת העונה על תקן כוכב-על, טאלנט. רומן אברמוביץ', הבעלים של המועדון הלונדוני, קיבל אמנם במהלך השנים לא מעט החלטות אקסצנטריות (ע"ע אברם גרנט), אבל המינוי של הפורטוגלי היה מאוד יוצא דופן אפילו בסטנדרטים של האוליגרך. כנראה שאברמוביץ' ראה בווילאש-בואש כישרון ענק שטרם נראה בכדורגל, אחרת אי אפשר להסביר את הבחירה שלו להעסיק מאמן שהשלים בסך הכל שתי עונות מלאות כמאמן ראשי של קבוצת בוגרים, שטרם מלאו לו 34 (הפך למנג'ר הצעיר בתולדות הפרמיירליג).

כדי להבין עד כמה אברמוביץ' "התאבד" על המינוי הזה, צריך להזכיר גם שכדי לשחרר את וילאש-בואש מהחוזה בפורטו, שם זכה אשתקד בטרבל (אליפות פורטוגל, גביע והליגה האירופית), שילם אברמוביץ' למועדון הפורטוגלי, בצעד חריג ביותר בשוק המאמנים, דמי מעבר של 15 מיליון אירו.

נו, אז היה שווה? האליפות כבר לא תגיע השנה לצ'לסי, שהגיעה למצב כמעט בלתי נתפס בעידן אברמוביץ', שבו היא צריכה להיאבק על דירוג בין ארבע הראשונות בליגה האנגלית; לווילאש-בואש יש רק 48.6% הצלחה במשחקיו בקבוצה, שזה הנתון הכי חלש למנג'ר בצ'לסי מאז אמצע שנות ה-90, אז אימן גלן הודל את המועדון והמיליארדר אברמוביץ' עדיין היה בסך הכל מיליונר; ובתקשורת באנגליה כבר יש מי שקורא לפטר את וילאש-בואש: שחקן ומאמן העבר, ופרשן הכדורגל הבכיר של ה"גרדיאן", דייויד פליט, כתב אתמול (ב') ש"צ'לסי צריכה להחליף הרבה שחקנים או את המאמן שלה, אחרת השקיעה שלה תימשך, ויותר קל כמובן להחליף מאמן מאשר קבוצה שלמה".

העונה הנוכחית, בלי קשר לאיך יסתיים הקמפיין בגביע האנגלי, תיחשב מבחינת אברמוביץ' לכישלון בכל מקרה שבו לא יצליחו הכחולים להניף ב-19 במאי במינכן את הגביע של ליגת האלופות. אצל אברמוביץ', שלא היסס לפטר בעבר שמות גדולים שכבר סיפקו לו קבלות, כמו ז'וזה מוריניו וקרלו אנצ'לוטי - כישלון כזה עשוי לגרור אחריו עוד עריפת ראשים. סביר להניח שאפילו העובדה שאברמוביץ' שילם בקיץ הון תועפות כדי להחתים את וילאש-בואש לא תסייע למאמן לשמור על הג'וב שלו.

***

מה גורם למאמן כל כך מוכשר כמו וילאש-בואש להיתקל בקשיים כל כך גדולים בסטמפורד ברידג'? כמו חלק מקודמיו בתפקיד, וילאש-בואש בעיקר לא מצליח לביית את קבוצת השחקנים הוותיקה והדומיננטית של צ'לסי בראשות למפארד, ג'ון טרי, אשלי קול ודרוגבה. נקודת השפל ביחסי המאמן עם חדר ההלבשה הגיעה לפני שבועיים, כשאימון שגרתי של יום ראשון בבוקר לאחר הפסד חוץ בליגה לאברטון (2-0) הפך למלודרמה: השחקנים והמאמן החליפו ביניהם מילים שהוגדרו בעיתונות האנגלית כ"גסות". לפי הדיווחים, השחקנים תהו בפניו של וילאש-בואש האם יש לו את היכולות הדרושות לאימון קבוצה בסדר הגודל של צ'לסי.

האיש היחיד שהצליח להרגיע את הסערה הוא אברמוביץ': האוליגרך שוהה כרגע בלונדון במסגרת מאבק על סך 5 מיליארד דולר שהוא מנהל בבית המשפט העליון בבירה האנגלית מול חברו ושותפו לעסקים לשעבר, בוריס ברזובסקי. לפי הפרסומים, שיחה משותפת שערך עם השחקנים והמאמן הצליחה להרגיע מעט את הרוחות. בינתיים, וילאש-בואש מתעקש ש"אני לא צריך גיבוי מהשחקנים, אלא רק מהבעלים שלי. שחקנים שלא מאמינים בפרויקט שלי, לא חייבים לקחת בו חלק". על מעמדו האישי, אומר הפורטוגלי: "אני לא חושב שתוצאות רעות יכולות להשפיע על העתיד שלי כאן. אתם צריכים לשאול את בעל הבית מה הוא חושב בנושא הזה, אבל אני מרגיש שאברמוביץ' מגבה אותי".

***

ייתכן כי וילאש-בואש כלל לא היה נזקק ל"גיבוי" מהבוס במידה והיה עושה חריש עמוק יותר בסגל של צ'לסי בקיץ. בעונה שעברה הגיל הממוצע של הקבוצה עמד על 28.73, הזקן ביותר בתולדות הפרמיירליג. אלכס פרגוסון, מאמן מנצ'סטר יונייטד, אמר כבר בתחילת 2011/12 ש"צ'לסי מבוגרת מדי מכדי להתמודד על האליפות". וצדק.

וילאש-בואש ניסה לפתוח בתהליך של הצערה, אבל מלבד חואן מאטה הספרדי (23), אף אחד מהשחקנים הצעירים שרכש בקיץ או בינואר האחרון לא הותיר חותם משמעותי.

אלא שלא בטוח שאפשר להאשים את וילאש-בואש בעניין הזה. אחרי הכל, ספק רב אם אברמוביץ', ששפך מכיסו כ-800 מיליון ליש"ט על צ'לסי מאז קנה אותה ב-2003, מעוניין בכלל להשקיע כרגע כסף גדול על בניית קבוצה גדולה חדשה. בטח כשמשפט המיליארדים מתנהל ברקע; בטח לאחר הכישלון המהדהד עם רכישת הענק (50 מיליון ליש"ט) של פרננדו טורס בעונה הקודמת; בטח כשעידן הפיננשל פייר-פליי כבר החל באופן מעשי, וכשצ'לסי נראית כמו מועמדת ודאית לא לעמוד בקריטריונים הקשוחים שלו (הפסידה קרוב ל-150 מיליון ליש"ט בשנתיים האחרונות, כשאופ"א תאפשר חריגה של 38.5 מיליון ליש"ט בלבד בשנתיים הבאות).

 צ'לסי: הכנסות מול רווחים, 5 עונות אחרונות

***

את קיצו של וילאש-בואש בצ'לסי, אם לא תתרחש תפנית דרמטית בעלילה, כבר אפשר לחשב לאחור. חמש שנים וחמישה חודשים בדיוק עברו מאז שעזב, חמישה מאמנים שונים התחלפו - אבל הצל של ז'וזה מוריניו עדיין ממשיך לרחף מעל סטמפורד ברידג'.