המשקיעים המוסדיים וקרנות הפנסיה בישראל מסיטים באופן מגמתי מדי שנה יותר ויותר כספים להשקעות פיננסיות בחו"ל. חברות השקעות זרות לא נותרו אדישות למגמה זו, ונציגיהן הבכירים מגיעים במשלחות לארץ כדי לחזר אחר המוסדיים הישראליים.
בשבוע שעבר נחתה כאן משלחת בכירים מבלקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם (מבחינת נכסים מנוהלים), במסגרת כנס שמטרתו למשוך את המוסדיים להשקעה בחו"ל דרך קרנות הסל iShares שבשליטת בלקרוק. בראיון בלעדי ל"גלובס", הם מסבירים מדוע כדאי להיות דווקא עכשיו אגרסיביים במיוחד ולהשקיע במניות ובשווקים המתעוררים, ולמה עדיף למשקיעים להתעלם מהאיום האיראני בבואם לקבל החלטות השקעות.
"הסביבה הכלכלית הנוכחית עדיין קשה - קיימת רמה גבוהה של רתיעה מסיכון באירופה ובמזרח התיכון, וישנה אפשרות להפרעות בדרך. כמו בשנה שעברה, קשה להתמודד עם זה. אך הדבר העיקרי הוא שהכלכלה הגלובלית מתאוששת, בעיקר בארה"ב". כך אומר ריצ'ארד ארווין, ראש מחלקת השקעות ב-Fiduciary Mandate Investment Team בבלקרוק, העוסקת בעיקר בניהול נכסים עבור גופים מוסדיים.
גורל גוש האירו
ארווין שואב את האופטימיות שלו לגבי השוק מנתוני המאקרו בארה"ב ומהשווקים המתעוררים המובילים, מהתחייבות הפד להותיר את הריבית ברמה אפסית לפחות עד שנת 2014, ומכך שלדבריו אין איום אינפלציוני. "מחירי הסחורות יהיו יציבים, וקשה לראות מאין תגיע אינפלציה בסביבה של צמיחה מתונה". בנוסף, הוא צופה הקלות מוניטריות בסין, הודו וברזיל - מה שיספק זרז נוסף לצמיחה הגלובלית ודלק לעליות בשווקים.
"גוש האירו לא יתפרק", הוא מצהיר, ומספק תחזית שורית נוספת לשוקי המניות השנה: "המניות זולות, המכפילים אטרקטיביים"; ולמי מכם שחושב שהראלי שהחל באוקטובר מיצה את עצמו, לארווין יש חדשות: "הרבה משקיעים עדיין זהירים, כי נכסי סיכון נמכרו באגרסיביות בשנה שעברה, כך שיש הרבה כסף שיושב על הגדר. בעולם שבו יש צמיחה כלכלית ותוכניות תמרוץ מוניטריות, אני חושב שהשנה הזו תהיה סבירה למניות".
לצד האופטימיות, מוסיף ארווין לדבר על "שני סיכונים גדולים לכך - שמשהו רע יקרה באירופה, או שתתרחש עלייה במתיחות במזרח התיכון; אך קשה מאוד לחזות את זה, ובסופו של יום אנחנו חיים בעולם שבו מניות עולות כשהתחזיות משתפרות".
בתחילת החודש נתן לורנס פינק, מנכ"ל בלקרוק, במסגרת ראיון לסוכנות הידיעות בלומברג, תחזית שורית קיצונית, שבה טען כי המשקיע צריך להיחשף למניות ב-100% מתיק ההשקעות שלו. מדובר בתחזית חריגה שטרם נשמעה בשוק, בוודאי מפי גוף השקעות גדול כבלקרוק.
ארווין מנסה להסביר: "אם בוחנים את השווי של המניות והאג"ח, אז רואים שהמניות אטרקטיביות מאוד. יהיה קשה לעשות כסף באג"ח ב-5 השנים הבאות, והמניות יעשו תשואת יתר על האג"ח. אנחנו בסביבה קיצונית מבחינת השווי. האמירה שצריך לשים 100% מהתיק במניות הייתה יותר הצהרה על הפוטנציאל של המניות. כמובן שאם אתה בן 80 ולא בן 20, לא מומלץ לך לשים את כל הכסף במניות".
עננה פוליטית
בשנת 2009 עמדה חשיפת המשקיעים הישראלים לנכסים בחו"ל (מניות ואג"ח) על כ-8.255 מיליארד דולר, בעיקר במניות (86%). שנה לאחר מכן עלה היקף ההשקעה ב-27%, ל-10.5 מיליארד דולר. המפולת ב-2011 הזכירה למשקיעים רבים את זוועות 2008, והרתיעה מסיכון הוצתה מחדש: ההשקעות בחו"ל ירדו בחדות, להיקף של 2.3 מיליארד דולר בלבד. ההתעוררות המחודשת החלה ברבעון האחרון של 2011, עם ההתאוששות בשווקים.
היום, אולי יותר מתמיד, קיימות סיבות רבות להגדלת החשיפה של המשקיע הישראלי לשווקים בחו"ל. בין אם מדובר במחזורי המסחר הדלים בבורסה המקומית, כמות המניות הקטנה שבה ניתן לסחור, החמרת הרגולציה בשוק ההון או העלייה ברמת סיכון הגיאופוליטי.
אך השורה התחתונה לכך צריכה להיות ביצועי החסר של השוק המקומי ביחס לשוקי חו"ל. בשנה שעברה רשם מדד ת"א 25 תשואה שלילית של כ-18%, בעוד מדד S&P 500 רשם תשואה אפסית והדאו ג'ונס אפילו עלה בכ-5%. מי שהשקיע בישראל לא נהנה גם מהראלי שהחל בתחילת אוקטובר: בעוד S&P 500 זינק בכ-24% מ-3 באוקטובר, מדד המעו"ף עלה מאז בכ-4% בלבד.
החיפוש אחר תשואה בחו"ל קשה יותר לכאורה; היכולת של המוסדיים לנתח לעומק מניות נבחרות מוגבלת בשל המגוון הרחב, כך שאסטרטגיה של בחירת מניות סלקטיבית (Stock Picking) הופכת למשימה מורכבת, שלא לדבר על בחירת אג"ח קונצרניות זרות. לתוך הוואקום הזה מנסה להיכנס בלקרוק, שמבקשת להיבחר על-ידי המוסדיים לניהול כספם בחו"ל - בעיקר באמצעות קרנות הסל של iShares, אך גם דרך ניהול תיקים. כיום נמנים עם לקוחותיה כמה מקרנות הפנסיה הגדולות והמובילות בשוק המקומי.
"אנחנו מנסים לספק את השאיפות הבינלאומיות של המשקיעים מישראל", אומר ניק אנדרסון, ראש מחלקת מזרח תיכון ואפריקה בבלקרוק. נציין כי נציגי בלקרוק עורכים פגישות עם חברות ביטוח, קרנות פנסיה וגופים נוספים, ולדברי אנדרסון ההתעניינות גדולה, בעיקר במניות: "התיאבון של הישראלים לשים כסף בחו"ל, גובר. אנחנו מבקרים מוסדיים כאן לפחות פעם בחודש. ראינו צמיחה מסיבית בהשקעות בקרנות הסל של iShares בשנים האחרונות, וזה נמשך. הישראלים אימצו את הקרנות בתיקי ההשקעות וזה הולך וגדל".
- ניכר שהאטרקטיביות של השוק בישראל פחתה לא רק בעיני הישראלים, אלא גם בעיני הזרים, שמימשו מניות ב-1.3 מיליארד דולר ברבעון החולף.
אנדרסון: "זה הכול שאלה של גיוון. המכפילים בחו"ל פשוט יותר אטרקטיביים".
- האם אתם חוששים מהאיומים לתקיפה ישראלית באיראן?
אנדרסון, כמו יתר הנוכחים במשלחת, שולח לעברנו מבט מלא פליאה נוכח השאלה. "יש עננה פוליטית, אבל הרבה מזה כבר מגולם בשוק. קשה לחזות מה יקרה, אבל אנחנו לא לוקחים את זה בחשבון בעבודה השוטפת. אצלנו ממשיכים בעסקים כרגיל".
ארווין מוסיף, כי "תמיד יש סיכונים, לפעמים הם ברמה גבוהה יותר ולפעמים ברמה נמוכה. תמיד יש אירועים לא נעימים שיכולים לקרות, אבל חייבים להסתכל מעבר להם".
מהו הלהיט התורן
קרנות הסל הפכו לכאורה את ההשקעה בחו"ל לפעולה פשוטה למדי. כל משקיע נמצא במרחק של מספר קליקים בעכבר המחשב ממניות תשתיות ברזילאיות או אג"ח קונצרניות בהודו. בניגוד לביצה המקומית, אפשרויות ההשקעה בחו"ל אינסופיות. אין צורך במאמץ מחקרי ובבחירת מניות ספציפיות, אלא פשוט לאפשר לתיק השוק לעשות את שלו - השקעה פסיבית.
"מניות בשווקים המתעוררים הן השקעה טובה ב-2012", טוען סטיבן כהן, ראש מחלקת אסטרטגיות השקעה EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) ב-iShares. לדבריו, הכסף עובר עכשיו להשקעה באמריקה הלטינית, בעיקר ברזיל, והוא ממליץ על קרנות אג"ח וקרנות המשקיעות במניות של חברות גדולות המחלקות דיבידנדים.
- מה הלהיט התורן של המשקיעים?
"ברבעון החולף הרבה כסף פסיבי הלך לנכסים בטוחים. באירופה ראינו זרימת הון לזהב, קרנות כספיות ואג"ח ממשלתיות של גרמניה. בארה"ב היו יותר חיוביים מהאירופים, והשקיעו גם באג"ח קונצרניות. מאמצע דצמבר, לאחר שהבנק המרכזי האירופי הזרים הון לבנקים, ראינו שהמשקיעים הסיטו הון לשוק המניות והחלו לקחת יותר סיכון.
"מגמה זו הואצה בינואר, עם זרימות הון כבדות למניות ב-S&P 500 ולאג"ח High-Yield (אג"ח בסיכון גבוה, ע' ב"י). עכשיו אנחנו רואים הזרמות הון מסיביות יותר למניות ואג"ח בשווקים המתעוררים. חלק מהכסף יוצא מארה"ב, והתיאבון לסיכון גדל".
אבולוציה נוספת
לדברי כהן, בחודש ינואר נרשמה עלייה של 50% בהיקף ההשקעות בקרנות אג"ח High-Yield ומדורגות בהשוואה לדצמבר. "כדאי להשקיע בשוקי האשראי ובאג"ח קונצרניות; זו מגמה שתימשך בשנים הקרובות", הוא מעריך.
- עושה רושם שיש היום קרן סל על כל דבר כמעט. יש עוד מקום לתעשייה הזו להתפתח?
כהן: "התעשייה נולדה בשוק המניות, והיא תתפתח יותר באג"ח - שם יש עוד מקום לצמיחה. בשנה שעברה נרשם גידול של 24% בהיקף הנכסים המנוהלים בקרנות האג"ח, ואנחנו רואים זרימת הון לשם מדי חודש. מהצד שלנו, של הספק, יש פוטנציאל להרחיב את מגוון המוצרים באג"ח.
"אבולוציה נוספת שהתעשייה תעבור היא שיפור הקרנות הקיימות, כלומר של החשיפה הקיימת. בינואר השקנו קרן סחורות דינמית, שנותנת חשיפה טובה יותר, למשל על הנפט, על-ידי כך שהיא יכולה לקנות חוזה של חודש אחד קדימה ולהיות דינמית מבחינת החוזים שהיא צריכה לגלגל, ובכך להשיג תשואה טובה יותר. ראינו שיש מספר קרנות שלא השיגו את תשואת נכס הבסיס, או שהשיגו רק את תשואת נכס הבסיס בלי ערך מוסף, אז החלטנו לשפר את הקרנות".
בלקרוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
