תוכנית החילוץ של יוון עשויה להוליך לתוצאות כלכליות טובות יותר ברבעון הראשון של שנת 2012, כאשר חדשה זו יחד עם גיבוש האמנה הפיסקאלית באירופה והמשך ההתערבות מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) במשבר - כל אלה עשויים להוות זרז חיובי לשיפור האווירה בשווקים. כך מעריך הבוקר (ג') רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
מנחם מגיב לאישורה של תוכנית החילוץ השנייה לממשלת יוון - אשר עברה הלילה על ידי שרי האוצר של גוש האירו, שאישרו לממשלה היוונית סיוע של כ-130 מיליארד אירו. חבילת החילוץ כוללת "תספורת" נומינלית של 53.1% לבעלי האג"ח, במטרה לרדד את יחס החוב-תוצר היווני לרמה של 121% עד סוף שנת 2020. (לסיפור המלא)
"אף כי יוון ניצבת בפני תקופה קשה (תצטרך ליישם את כל הקיצוצים עליהם הכריזה וגררו מחאה חברתית אלימה ולקוות כי חבילת החילוץ תספיק לה הפעם), זו אמירה של האיחוד כי יש למנוע מיוון להגיע לחדלות פירעון", כותב מנחם. "זאת לפחות כל עוד לא ניתן להבטיח כי התפתחות מעין זו לא תחלחל למדינות מועדות אחרות ותחולל אפקט שרשרת".
אולם מנחם מבהיר כי להבנתו, תגובות השווקים באסיה נכון לשעה זו (שעה קלה לאחר אישור תוכנית החילוץ) הינה "מינורית", וזאת לאור שתי סיבות עיקריות: הראשונה, כי המהלך היה כנראה כבר "מתומחר" בשווקים ו"לא היה סיכוי של ממש לכל תוצאה אחרת"; והשנייה, כי אמנם מדובר בצעד משמעותי שהתקבל בלחץ של זמן, אך "נחוצים עוד שיפורים רבים מצד יוון ולא ברור אם מצבן של מדינות אחרות לא יורע בהמשך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.