"רפורמת המרפסות" בכנסת: יהיה "מחטף" ברגע האחרון?

הדיון האחרון בסעיפי רפורמת התכנון, המכונה גם "רפורמת המרפסות", שבהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, התחיל היום (ג') בוועדה המשותפת (פנים-כלכלה). אולם מתברר שברגע האחרון הופצו לגורמים המשתתפים בדיונים שינויים משמעותיים בהצעת החוק, אותם לא הספיקו ללמוד.

הגורמים שלקחו חלק בדיוני הרפורמה בוועדת הפנים-כלכלה בשנתיים האחרונות הביעו היום תרעומת על "המחטף" שבמסגרתו הפיצה ועדת הפנים-כלכלה ב-4:00 לפנות בוקר, לדבריהם, נוסח ששונה מכל הנסחים הקודמים. "מצפים מאיתנו להתייחס למאות סעיפים שנעשו בהם שינויים משמעותיים ביותר", אומרת איריס האן, מנהלת מחקר ופיתוח במכון דש"א של החברה להגנת הטבע. "למשל שינו את הוראות המעבר ואת כל תהליך כניסת החוק לתוקף. צריך לבקש הפסקה כדי ללמוד את השינויים, כי זה הרי חוק כל כך משמעותי ומורכב, ולעשות שינויים כאלה ברגע האחרון זה ממש לא רציני".

אחד השינויים המוצעים בנוסחים האחרונים היא תוספת סמכויות לוועדות המקומיות מעבר לחיזוק שכבר הוצע לגביהן, וזאת תוך ניסיון להימנע ממצב שבו רק הרשויות החזקות יקבלו את כל האמצעים. השינוי מרכך את הסנקציות לרשויות החלשות ויהיה פחות פיקוח של הוועדות המחוזיות תוך ניסיון שלא להפלות לרעה רשויות עם מערכת תכנון חלשה יחסית.

בנוסף, לוחות הזמנים שקבועים כרגע בהצעת החוק יוגמשו ולא יהיו נוקשים כל כך, תוך מתן שיקול דעת למוסדות התכנון בכל הקשור ללוחות הזמנים בכל שלבי גלגול תוכניות והליכי רישוי.

שינוי נוסף שמסתמן הוא הפחתת הסנקציות שיש כרגע בחוק על יזמים אם הם מגישים תוכניות לא שלמות או שגורמים לטרטור המערכת.

למרות קואליציה רחבה מקיר לקיר, כולל של גורמים במינהל התכנון של משרד הפנים וגופים מקצועיים כמו שמאים, אדריכלים וגופים סביבתיים, לא יופרד פרק הרישוי מפרק התכנון ברפורמה, בשל התנגדות משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה. ציפיית הגורמים המקצועיים והסביבתיים היתה לפצל את פרק הרישוי מפרק התכנון, להעבירו כעת, ולהמשיך לדון בפרק התכנון, שכן הוצאתו כעת היתה יוצרת כאוס בכל מערכת התכנון. אולם נודע שפיצול שכזה אינו עומד על הפרק כעת.

עם התחלת הדיון, אמר ח"כ דב חנין (חד"ש): "אני מציע שנאפשר שבועיים ממועד פרסום החוק בכללותו ללימוד השינויים ולהגשת הסתייגויות. אני לא את כל הסעיפים הספקתי ללמוד. גם כך יש מסגרת זמן של שנתיים להוראות המעבר עד יישום הרפורמה, אז שבועיים ללימוד השינויים זה מינימום. יש שינויים לרעה במה שהעבירו לנו בארבע לפנות בוקר, למשל יש יותר פוליטיזציה ויש גמישות בעמידה בלוחות זמנים. אני מציע לכל משתתפי הדיונים לקחת שבועיים חופש, להתנתק מהמשפחה והילדים, וללמוד את השינויים בהצעת החוק".

משרד הפנים מסר בתגובה: "מטרת הרפורמה לייעל, לקצר ולשפר את הליכי התכנון והבנייה. היא תחסוך לאזרחים את הסרבול הקיים כיום בהשגת אישורי בנייה ותילחם בתופעת העסקנות. בעקבות הרפורמה, תהיה עבודת כל מוסדות התכנון שקופה לציבור הרחב. משרד הפנים מקדם את הרפורמה ברישוי ובתכנון הבנייה ונערך להקמת מערך הדרכה ומיחשוב תומך לוועדות התכנון והבנייה המקומיות. 80% ממגישי התוכניות למוסדות התכנון הינם אזרחים, אשר הרפורמה תקצר עבורם את הליכי הרישוי והתכנון בכ-3 שנים.

"בניגוד לחוק הקיים, המאפשר רק למי שנפגע מתוכנית להגיש התנגדות, בעקבות הרפורמה יוכל כל אזרח להגיש התנגדות לתוכנית המוצעת. עיקר השינויים האמורים הם: הקדמת העברת סמכויות לאישור תוספות בנייה למבנים קיימים באזורים המיועדים למגורים לוועדות המקומיות, כגון תוספת קומות לבניין קיים ומתן אישור לזכויות נוספות במגרש המיועד לבנייה למגורים. בעבר, בהתאם לחוק התכנון והבנייה לא נתנה סמכות זו לוועדות המקומיות לאשר תוספת בנייה באזורי מגורים קיימים טרם אישור תוכנית כוללנית לאזור ולאחר הכשרת והסמכת הוועדה לצורך זה. מכיוון שצפוי שרק בעוד עשור יהיו תוכניות כוללניות בכל הארץ, מוצע כעת לתת לוועדות המקומיות סמכויות מסויימות לתקופת הביניים עד שיהיו תוכניות כוללניות".

ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שורץ, אמרה בדיון: "היום 76% מהתוכניות שנידונות בוועדות המחוזיות כוללות לכל היותר 20 עד 200 יחידות דיור. משך הזמן הממוצע לאישור יחידת דיור הוא 3.5 שנים ומשך הזמן הממוצע לאישור 1,500 דירות הוא 5.5 שנים, וזאת הטרגדיה שלנו. רוב משאבי הכסף, כוח האדם, המינהלה והזמן בוועדות המחוזיות מוקצים היום בתוכניות נקודתיות, שהן לא ממש גדולות.

ביום שהוועדות המקומיות יהיו מוסמכות לפי הרפורמה וביום שכל התוכניות הנקודתיות האלה יועברו לסמכות הוועדות המקומיות, תוכל הוועדה המחוזית סוף סוף להתמקד במה שהיא לא מצליחה להתקדם בו היום, למשל תוכניות מתאר מחוזיות וקידום תשתיות בזמן סביר. זה הרי היתרון של הוועדות המחוזיות - יש להן ראייה על-עירונית כוללת ובזה הן חזקות. אבל אין להן זמן להתעסק בזה כי הן דנות כל היום בחלל מרתף ותוספת של 5% בנייה לישראל בן ישראל. אנחנו מציעים להעביר יותר מהר סמכויות לוועדות המקומיות כדי שהן יוכלו לבצע את תפקיד השלטון המקומי וכדי שהוועדה המחוזית תוכל לבצע את תפקידה ולאזן את הדברים בין הרשויות המקומיות השונות. ועדות יתחילו לשפר את המקצועיות שלהן וישפרו את המינהל התקין".

בנושא שילוב הדיור בר השגה ברפורמת התכנון והבנייה, עדכן היום בדיון יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) כי הוא ממשיך במשא ומתן עם הממשלה על הכנסת מחיר מפוקח גם בדיור בר השגה ברכישה במסגרת הצעת החוק. מה שייקבע בהצעת חוק דיור בר השגה יחייב גם בעלי קרקעות פרטיות במדינה, כלומר, אלה יחוייבו להציג פתרונות לדיור בר השגה. במשרד הבינוי והשיכון מציינים כי 50% מהתחלות הבנייה באזורי הביקוש הן על קרקעות פרטיות. עוד נמסר ממשרד הבינוי והשיכון, שהשר אריאל אטיאס, גיבש אמש הסכמה בין משרד רה"מ למשרד המשפטים על קביעה בתקנות כי דירות המיועדות לשכירות במסגרת חוק התכנון יהיו בשכירות מפוקחת.