אירופה נשמה לרווחה לאחר שלפנות בוקר (ג') אושרה תוכנית החילוץ השנייה ליוון על סך 130 מיליארד דולר, כאשר בתוך כך הושגה גם עסקה עם מחזיקי האג"ח מהסקטור הפרטי. אולם, עתה מתחילות להתעורר ספקות, כאשר לא ברור כמה התוכנית הזו תעזור ליוון בטווח הארוך על רקע הרפורמות הקשות והקיצוצים במדינה.
מנהל קרן הגידור דניס גרטמן מצטרף לצד הפסימי. לטענתו, העסקה שהושגה עם הנושים תחזיק רק עד שהממשלה הבאה במדינה תכנס לתפקידה באביב הקרוב.
גרטמן טוען כי התנאים לעסקה, במיוחד אלה המכוונים להקטנת יחס החוב-תוצר של יוון ל-120.5% עד 2020 וצעדי הצנע שנכפו עליה, לא יתגשמו. "כל מה שהרשויות הצליחו לעשות זה לדחות את חדלות הפרעון בכמה שבועות, או כמה חודשים לכל היותר", כך לפי גרטמן. "יוון תגיע לחדלות פרעון, אך אולי לא תחת הממשלה הנוכחית".
בנוגע לקיצוץ ביחס החוב-תוצר, גרטמן מציין כי מדובר במטרה "קומית", שכן אי אפשר, לדעתו, להעריך מה יהיה בעוד שמונה שנים.
גרטמן מעריך כי הקיצוץ בשכר המינימום, בשירותי הרפואה, הפנסיות ועוד רפורמות לעולם לא יתקבלו ברחוב היווני, אשר הולך להצביע בעוד כחודשיים. זאת, כאשר הסקרים מראים כי הפופולריות של מפלגות השמאל עולה עקב התנגדותן לתוכנית החילוץ.
"אם מישהו מאמין שהממשלה הבאה ביוון תעשה משהו מלבד לבטל את כל ההסכמים שנחתמו עם ה'טרויקה', הוא תמים בצורה יוצאת דופן", אומר גרטמן.
עוד דאגה רצינית היא המיתון המעמיק ביוון, כך להערכתו של גרטמן. הוא מציין כי העם היווני רואה את ההסכם בעין מאוד לא חיובית וכי הוא מאשים את גרמניה כי היא כובלת את המדינה ל"130 מיליארד שלשלאות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.