חילוט הערבות לבצלאל ולגלפנד: סכום סמלי או מיליונים?

הוויכוח בוועדת התדרים לגבי חילוט הערבויות של חזי בצלאל וסלקט תקשורת יוכרע בדיון שיתקיים בחודש מארס (נקבע ל-7 במארס, אך לא מן הנמנע שישתנה), ובו ייקבע מה הסכום הסופי שישלמו שתי החברות מתוך הערבות בסך 10 מיליון שקל.

מצד אחד עומדים נציגי משרד האוצר והחשב הכללי, שדורשים לחלט לשתי החברות סכומים של יותר מ-5 מיליון שקל. ואילו מהצד השני, במשרד התקשורת, דורשים לחלט סכום סמלי של כמה מאות אלפי שקלים בלבד לכל אחת מהחברות.

יו"ר ועדת התדרים ומנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר טל, הודיע לחברי הוועדה שבדיון הקרוב בכוונתו לסגור את עניין הערבות ולסיים את הפרשה. בר טל החליט בדיון האחרון לא להחליט, על מנת לנסות לגבש קונצנזוס בין חברי הוועדה, אך כנראה שהפערים עדיין תקפים.

משרד התקשורת והחשב הכללי טוענים שאי העמידה של שתי החברות בתנאי המכרז מחייבת חילוט הערבות, משום שנזק כלשהו נגרם כתוצאה מרשלנות כזו או אחרת של שתי החברות.

מנגד, נציגים של משרד התקשורת בוועדה סבורים שלא נגרם נזק, ושאם בכל זאת נגרם נזק כלשהו, הרי שהוא בטל בשישים.

הם סבורים שמכל הטענות התומכות בחילוט של סכום כלשהו, נותר רק עניין ההרתעה, משום שהמדינה לא יכולה להתעלם, ולהרשות מצב שבו מתמודדים במכרזים יתרגלו להגיש הצעות סרק ולבזבז את משאבי המדינה בטיפול בהצעות, כשלא בטוח כלל שהמציעים יוכלו לגבות את ההצעה שהגישו במכרז.

חילוט סמלי יספיק/ פרשנות - גד פרץ

הדיון סביב חילוט הערבות לאנשי העסקים חזי בצלאל ומייקל גלפנד כבר נמתח ונסחב לעייפה. ראוי שהסיפור יוכרע כמה שיותר מהר. לאיש לא היו טענות אם הערבות הייתה מחולטת במלואה, אם היה יסוד לחשוב שהשניים עשו משהו בכוונת מכוון, שניסו להזיק למכרז, או שנהגו ברשלנות פושעת. זה לא המקרה.

אפשר להגיד שהיה עליהם להיערך אחרת, ושנדרשת עבודת מטה יותר רצינית כשמציעים 700 מיליון שקל כערבות - הכל נכון. אבל אין כאן זדון, וגם הנזק שנגרם למכרז או למדינה מוגבל. להגיד שהמדינה ניזוקה מכך שבמשך 45 יום בצלאל לא העמיד את הערבות, זה לא רציני.

ושנתיים להוצאת המכרז זה תקין? נותרנו עם מרכיב ההרתעה שבחילוט הערבות. זה עניין שדווקא יש לו חשיבות. מכרז שהמדינה עורכת ושני מתמודדים שהוכרזו כזוכים מפשלים בו, לא יכול להיות פטור בלא כלום. אך את אפקט ההרתעה ניתן להשיג גם בסכום הרבה יותר נמוך מזה שדורש האוצר.