"הצוות של אנוביט היה יכול להיות תוספת נהדרת למיקרון"

לא רק מרוויחים היו במכירת אנוביט לאפל ■ במיקרון, אחת המשקיעות השקטות, דווקא מצטערים שלא קנו את החברה ■ מאט פרימן, מנהל קרן ההון סיכון של מיקרון, מספר על הפספוס עם אנוביט, התוכניות לגבי השוק הישראלי והנחיצות של הקרן בשוק הזיכרונות

חברת השבבים מיקרון כמעט אינה מוכרת בישראל. החברה, שפועלת בעיקר בתחום הזיכרונות, החלה לפעול בישראל באופן ממשי רק בשנתיים האחרונות. מרכז הפעילות שלה הוא מפעל הייצור בקרית גת, לשעבר FAB 18 של אינטל, שהגיע כאחד מהתקני הייצור שנרכשו מחברת נומוניקס בתחילת 2010, וכיום מעסיק כ-1500 עובדים ומנוהל על ידי יונתן ונד.

הצד השני של הפעילות, השקט יותר, הוא השקעות. בישראל מסתובבים במשך כמה שנים אנשי הפיתוח העסקי של החברה ומחפשים מטרות להשקעה עם דגש על צרכים אסטרטגיים.

רצה הגורל, וההשקעה הראשונה הייתה בחברת אנוביט (Anobit), שפיתחה טכנולוגיה לשיפור וייעול הביצועים בזיכרון ה-NAND Flash, שמיועד לשמירת נתונים בהתקני תקשורת ומחשוב. ההשקעה נעשתה מתחת לרדאר, בנובמבר 2010, כחלק מהגיוס שהובילה אינטל קפיטל בהיקף של 32 מיליון דולר.

בתחילת השנה נרכשה אנוביט ע"י אפל תמורת כ-390 מיליון דולר, ומיקרון נהנתה מהחזר מוצלח במישור הפיננסי, אך התמורה האסטרטגית שהניבה ההשקעה היא פחות חד משמעית.

"הופתענו מהמכירה לאפל, אם כי לא מהרכישה עצמה", מצהיר מאט פרימן, מנהל מיקרון ונצ'רס, זרוע ההון סיכון של מיקרון בראיון בלעדי ל"גלובס". "אנוביט הייתה מובילה בתחום, ואני חושב שבאפל הבינו שלחלק מהטכנולוגיות שאנוביט פיתחה עבורם יש ערך שחבל שייפלו לידי אחרים".

האחרים עליהם מדבר פרימן הם בעיקר סמסונג, מתחרה ישירה של אפל כיום עם טלפונים וטאבלטים משפחת הגלקסי, שהפכה במשך השנים לספקית השבבים הגדולה של אפל בתחום הזיכרון.

אנוביט, כך על פי הערכות, השתלבה במוצרי אפל באמצעות שת"פ עם הייניקס (Hynix) הקוריאנית, שנעזרה בטכנולוגיה של אנוביט כחלק מהזיכרון שסיפקה לאפל. אולם, לא מן הנמנע שמיקרון יכלה לעשות בטכנולוגיה זו שימוש יעיל באותה המידה.

"אני בהחלט מצטער שלא רכשנו את אנוביט לפני שנקנו ע"י אפל", מוסיף פרימן, "זה היה יכול להיות אופציה טובה עבורנו. אתה תמיד יכול להבין את הערך האמיתי של חברה כאשר יש שיחות במסדרונות לגבי המשמעות של רכישה שלהם. אחרי הרכישה של אנוביט, שאלו אצלנו האם זה רע עבורנו?"

- ומה התשובה?

"באנוביט היה צוות אנשים מצוין שהיה יכול להיות תוספת נהדרת למיקרון".

לפני שבועיים איבדה מיקרון את המנכ"ל סטיב אפלטון, שנהרג בתאונת טיסה לאחר כ-18 שנה בתפקיד, ובמקומו מונה מארק דורקאן. תחלופת המנכ"ל, למרות שנעשתה בנסיבות מצערות, מסמלת שינוי בחברה, לא רק מבחינה ארגונית אלא גם אסטרטגית. במיקרון, כמו בחברות אחרות בתחום, ברור שעולם הזיכרונות עובר שינוי משמעותי.

מיקרון, שנסחרת כיום בנאסדק לפי 8.3 מיליארד דולר, היא אחת החברות הבולטות לאספקת רכיבי זיכרונות המבוססים על מוליכים למחצה (בניגוד לאלו המבוססים על דיסקים או טייפים). הפתרון המסורתי של החברה מגיע מתחום הזיכרונות לגישה מהירה במערכות מחשוב ואחסון מסוג DRAM. ההתמקדות בשוק ה-DRAM הייתה כיוון מתאים עם הקמת החברה בסוף שנות ה-70, אולם עם הירידה במחירים ובביקושים לזיכרונות אלו, נאלצה החברה לפנות לפתרונות חדשים.

נכון לסוף הרבעון הרביעי של 2011, אחראיים פתרונות מסוג DRAM של מיקרון לפחות משליש מהכנסותיה שהסתכמו בסך הכל בכ-2.1 מיליארד דולר, לעומת יותר מ-40% ברבעון המקביל של 2010. את המקום המוביל תפסה, לראשונה, חטיבת זיכרונות ה-NAND Flash של מיקרון, עם שליש מהמכירות ברבעון. לא פלא אם כך, שבמיקרון מחפשים טכנולוגיות ורעיונות בכדי לאתר הזדמנויות צמיחה חדשות.

קרן ההון סיכון של מיקרון, שמנהלת כיום 50 מיליון דולר, הוקמה ב-2006, ביצעה עד כה כ-20 השקעות, ולדברי פרימן היא עשויה להתרחב בעתיד במידה וידרשו עוד השקעות. "היינו צריכים לצאת איתה מוקדם יותר", הוא מודה, "התחלנו להבין כמה חדשנות יש מחוץ לחברה, כולל בסטארט-אפים, ושאנחנו רוצים לקחת בזה חלק. הערך המוסף שלנו הוא ערוצי המכירות, שותפות, מו"פ ודברים אחרים שהם מעבר לכסף. כסף הוא דבר שבדרך כלל לא צריכים ממיקרון".

הקרן התחילה בארה"ב, אבל התרחבה עם השנים לישראל, אירופה וסין. "בכדי שחברת שבבים תהיה תחרותית, היא חייבת שתהיה לה קרן הון סיכון ארגונית וכן שיהיה כיסוי בינלאומי", מציין פרימן. את התמיכה לפעילות בישראל של הקרן מרכז יעקב דה רוסו, מנהל הפיתוח העסקי במיקרון ישראל, ולדבריו הכוונה של הפעילות המקומית היא "להבין כיצד ההיי-טק הישראלי עובד. היינו רוצים שהחברה תשתתף במודלים שונים בהיי-טק הישראלי ולא רק תיחשף לסטארט-אפים".

"הגענו מאוחר לשוק הזיכרונות הארגוניים"

פרימן מציין כי במיקרון מחפשים מלבד חברות שפעילות בתחום הזיכרון גם חברות שפעילות בתחום תאורת LED, תצוגה ואנרגיה הסולארית. עם זאת, לדבריו, "באופן טבעי רוב ההשקעות שלנו הולכות לחברות שמפתחות פתרונות בתחום הזיכרון, כגון בגישה חדשה לפתרונות אחסון ארגוניים. יש המון רעיונות מצוינים בתחום שראיתי כאן בחמש השנים האחרונות".

מיקרון אכן מרכזת מאמצים בתחום הזיכרונות שמיועדים לשרתים ומערכות אחסון נתונים ארגוניות, שוק בו היא פחות פעילה באופן מסורתי מאשר באספקת זכרונות למחשוב האישי ולהתקני התקשורת. הפיתוי להתרחב בשוק הארגוני הוא ברור, מכיוון שהמרווחים בו הרבה יותר גדולים. אבל במיקרון קצת מאחרים כרגע, אומר פרימן. "הגענו מעט מאוחר לשוק", הוא אומר, "יש לנו הרבה מאמצים כעת לכיוון הארגוני, זה תחום שאנחנו מנסים לגדול בו מהר ככל שניתן".

הדרך לכניסה מהירה לשוק היא רכישות, ואכן לפני כחודש רכשה החברה את Virtensys הבריטית שפעילה בתחום. תיאורטית, הייתה יכולה מיקרון להרחיב את סל הפתרונות שלה גם באמצעות הפתרונות שפותחו באנוביט, עבור התחום הארגוני הצומח במהירות. לפי הנהלת החברה ערב הרכישה, הפעילות הזו באנוביט הייתה הדבר האמיתי. ככל הנראה הבינו באנוביט כי החדירה לשוק הארגוני השמרני תהיה קשה מדי - והעדיפו להימכר. קרוב לוודאי שאפל לא תיכנס לתחום הזיכרון הארגוני.

במיקרון, כך נודע, ביצעו על רקע זה בדיקה שקטה לגבי התוכניות של אפל עם הפעילות שמיועדת לתחום הארגוני, אבל הבינו שאפל לא מתכוונת לוותר על הצוות והוא ישולב כחלק ממאמצי הפיתוח במרכז החדש בישראל.

עם זאת, במידה שאפל תהיה מעוניינת לבצע ספין-אוף לפעילות, במיקרון עשויים להיות מעוניינים. "זה לא בלתי אפשרי שנרכוש את הפעילות הזאת", מגיב פרימן, "ייתכן שעדיין לא מאוחר מדי".