המכה שקיבלה ציפי, הוויתור של יאיר

ציפי לבני, מסכנה שכמותה, אכלה אותה פעמיים - פעם אחת כשהביאה את דן חלוץ לקדימה וספגה ביקורת מוצדקת: מי צריך במפלגה את רמטכ"ל מפלגת לבנון הכושלת? לבני גוננה בלהט על המהלך, באופן לא כל כך משכנע. ועכשיו, כשחלוץ מודיע שהוא תומך בשאול מופז, הקורא תיגר על מנהיגותה של לבני.

לבני נשארה עם הביקורת, ובלי חלוץ

מבחינה עניינית, הליכת חלוץ אצל מופז אינה צריכה להיחשב למגרעת - טוב החלוץ שנמצא עם יריבך מאשר איתך, לא רק משום שהיה רמטכ"ל מפוקפק, אלא כיוון שהוא, איך לומר זאת, לא אדם רציני. קל דעת וקל דעה, ועכשיו, מתברר, גם אדם כפוי טובה. לאחר שלבני שכבה בשבילו על הגדר, הוא עבר לחצר של השכן. נראה שמופז הבטיח לחלוץ דברים שלבני סירבה לתת - כאילו מה שמופז מבטיח מופז ("בית לא עוזבים") מקיים.

בשורה התחתונה, טובים שני הרמטכ"לים הכושלים מהאחד: מופז, שהכין את הצבא, כשר הביטחון והרמטכ"ל, באופן כזה שלבסוף לא היה מוכן כראוי למלחמה; וחלוץ, שהוציא את הצבא של מופז למלחמה שלא היה מוכן לה. עכשיו אין בלבול, אנחנו מקבלים את שני הגנרלים הכושלים במקום אחד, וזה צריך לעשות את הבחירה בפריימריז של קדימה לקלה יותר.

מה לערוץ 10 בירושלים?

יעקב אילון התפטר השבוע מתפקיד מגיש החדשות של ערוץ 10. הסיבה שנתן קשורה למעבר חברת החדשות לירושלים, על כל התלאות הכרוכות בכך. למה נחוץ המעבר הזה? כיוון שכך נקבע בתנאי המכרז. זו בהחלט סיבה עניינית, אבל האם היא גם הגיונית?

כשיצאו מכרזי הערוצים המסחריים, היה רצון שהם יהיו ממוקמים בירושלים. למה? כדי לחזק את מעמדה כעיר הבירה. לא די בכך שמשרדי הממשלה נמצאים שם, כמו גם בית המשפט העליון ושאר מוסדות חשובים - גם הטלוויזיה צריכה להיות שם. ומה אם הישיבה בירושלים לא מתיישבת עם הצרכים של טלוויזיה?

בארה"ב, למשל, ניו יורק היא בירת הטלוויזיה, בעוד וושינגטון היא בירת המדינה. כך גם בקנדה, שעיר הבירה שלה היא אוטווה אבל עיר התקשורת היא טורונטו. כלומר, התקשורת ממוקמת בעיר הגדולה ביותר, שהיא גם מרכז התרבות, המסחר והתקשורת, העיר שבה "קורים הדברים". יש ערים שהן ערי הבירה וגם הערים המרכזיות בתחומים האחרים, כמו פריז, לונדון, מוסקבה ואחרות.

תקשורת חייבת להיות צמודה לדופק של המדינה. והדופק נמצא במקום שבו פועם הלב שלה. אצלנו זה בתל אביב. צריך לבטל כבר את החיוב האנכרוניסטי להתמקם בירושלים, ובמיוחד זה נכון לערוץ מוכה חובות כמו ערוץ 10.

בשביל מה להטיל עליהם הוצאה כבדה שאין לה כל צידוק מקצועי?

בגרות אינה רק תעודה, לפיד

מה עושה בדרך כלל ילד שלא מקבל את רצונו, למשל צעצוע? הוא בועט או שהוא אומר "בכלל לא רציתי את הצעצוע". מה עושה ילד מבוגר שאינו מקבל את הדוקטורט שבו חשק? "אני בכלל לא רוצה את התואר".

בשביל אחד שלא רוצה, יאיר לפיד מה זה התאמץ, והרי ברור שלולא החליטה המועצה להשכלה גבוהה לחסום את דרכו אל התואר, הוא היה ממשיך לחתור אליו. אז למה להגיד שאתה לא רוצה אם כל מעשיך מעידים על ההיפך? למה לא לומר את האמת - שרצית וחשבת שמגיע לך, ואתה מצטער שלא הסתייע ושלום?

למה לא לומר ביושר שאתה מבין שלא מגיע תואר דוקטורט לאדם שאין לו אפילו תעודת בגרות ושהידע הכללי שלו די משובש (צפו ביוטיוב בדבריו של ב. מיכאל בתוכנית "תיק תקשורת"), ובוודאי אין לו תואר ראשון כפי שמתחייב; ושלתת לך דוקטורט בתנאים כאלה זה לא רק זילות של התואר, אלא גם פגיעה בעקרון השוויון.

בקיצור, לפיד, אתה צריך אולי תעודת בגרות בשביל להיות דוקטור, אבל לנהוג בבגרות אתה יכול גם בלי התעודה.

matigolan@globes.co.il