פלסן פיטרה מאות עובדים עקב ירידה בהזמנות

שנת 2006. על רקע זכייה ראשונה בחוזה ענק של 100 מיליון דולר למיגון כלי רכב של יחידת המארינס האמריקנית בעיראק, ניצב פלסן, מפעל המיגון הבליסטי של קיבוץ סאסא, לפני הנפקה בארה"ב. התשקיף כבר היה מוכן, החתמים נבחרו והתוכניות של פלסן היו לגייס 100 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 300-400 מיליון דולר.

רגע לפני שההנפקה יצאה לפועל, החליטה הנהלת החברה, בראשות המנכ"ל דני זיו, על עצירת התהליך. "הבנו שכדי לעמוד בדרישות ההנפקה לא נוכל לעשות ביזנס, והיה חשוב לנו יותר לעשות עסקים מאשר להנפיק ולעשות את הכסף מהציבור", הסביר זיו כעבור כמה שנים את סיבת ביטול ההנפקה. כיום, שש שנים אחרי ההחלטה הזו של קיבוץ סאסא, נראה כי לפחות ציבור המשקיעים יצא נשכר מהביטול, בזמן שהחברה, לעומת זאת, נפגעה מכך שלא גייסה עתודות מזומנים ליום סגריר.

לאחר ביטול ההנפקה הלך וגדל היקף הפעילות של פלסן, עד שהגיע לשיא בשנים 2009-2010, על רקע פעילותו המוגברת של צבא ארה"ב באפגניסטן ובעיראק, שדרשה בניית כלים ממוגנים. פלסן וחברת אושקוש (סימול: OSK), שבנו יחדיו כלי רכב בעל עבירות גבוהה ומשקל נמוך על אף מיגונו, זכו ב-2009 בפרויקט ה-M-ATV (All Terrain Vehicle) - במכרז שהוציא הקונגרס האמריקני לבניית עשרת אלפים כלי רכב משוריינים, בעלי עבירות גבוהה.

מכרז זה סיפק עבודה גם לחברות ישראליות נוספות, אבל עבור פלסן מדובר היה בזינוק של ממש בהכנסות. החברה העסיקה בתקופה זו כמעט 1,000 עובדים בישראל (ובסך הכל 1,600 עובדים), כשעל פי נתונים שפרסם משרד הביטחון היא סיימה את 2010 עם הכנסות של 780 מיליון דולר - למעלה מ-50% מההכנסות של החברות הביטחוניות הפרטיות באותה שנה (מלבד אלביט מערכות), שהסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר. בשיאו, כבר היה מי שהכתיר את פלסן כמפעל המצליח ביותר בתעשייה הקיבוצית, ואת חברי קיבוץ סאסא למיליונרים.

בור בצבר ההזמנות

אלא שלאחר סיום הפרויקט, נסיגת צבא ארה"ב מעיראק והקטנת נוכחותו באפגניסטן, ניצבת כיום פלסן בפני בור בצבר ההזמנות. הקיצוץ בתקציבי הביטחון של מדינות המערב בכלל, ובארה"ב בפרט - שוק היעד הקלאסי של החברות הישראליות - משפיע כמעט על כל החברות הביטחוניות המקומיות. בחברות שהשווקים המפותחים מהווים רק חלק מהיקף פעילותן, הפגיעה מתונה יותר, אבל עבור חברות כמו פלסן, שכמעט כל הכנסותיה בשנים שלפני הקיצוץ הגיעו מצבא ארה"ב, מדובר במכה קשה מאוד, איתה היא צריכה כעת להתמודד.

"פלסן היו במקום הנכון עם הפתרון הנכון ובטיימינג המושלם מבחינת הצרכים של הצבא האמריקני", אומר ל"גלובס" גורם המעורה היטב בתעשייה המקומית. "העניין הוא שלא מדובר על טכנולוגיה יוצאת דופן, וברגע שהם איבדו את הייחודיות, הם נכנסו לקרבות ממושכים על השגת לקוחות חדשים".

פלסן ממגנת כלי רכב ומשאיות לשדה הקרב, בשיטה שבה המיגון "מנהל" את אנרגיית הפיצוץ של המטען או המוקש, כדי שזה יגרום לפגיעה מינימלית בלוחמים ובחלקי הרכב החיוניים. הגלגלים בנויים כך שיוכלו להמשיך ולתפקד לאחר פיצוץ; הרצפה בתא הלוחמים מנותקת מהשלדה ומחוברת לדפנות הרכב; הכיסאות בתא הלוחמים אינם מחוברים לרצפה, אלא תלויים מהתקרה בחבלים העשויים בד ואינם מעבירים אנרגיה. האמצעים הללו ואחרים תורמים להפחתת רמת האנרגיה המגיעה מהקרקע לרכב לכדי רמות שאינן קטלניות ללוחמים.

פלסן משמשת קבלן משנה של החברות המייצרות את כלי הרכב והמשאיות הממוגנים, וכן של האינטגרטורים הגדולים, המייצרים את השלדה וחלקי הרכב השונים. החברה מספקת את התפישה המבצעית של הרכב, הכוללת את המבנה החיצוני, שמורכב על פס הייצור של יצרניות הרכב.

גורם בתעשייה הביטחונית מסביר כי לבד מהירידה בתקציבי צבא ארה"ב, האמריקנים החליטו גם להחזיר את כל הפלטפורמות שלהם מאפגניסטן ומעיראק לארה"ב. אותם כלים שיחזרו הביתה, יושבחו וישודרגו באמצעות מערכות אלקטרוניות חדשות וסנסורים, ולא תהיה בנייה נוספת של פלטפורמות חדשות מאפס שלהן יש להתאים מיגון חדש.

הירידה בצבר ההזמנות של פלסן, משפיעה לרעה גם על קבלני המשנה הרבים איתם עבדה החברה, שצמחו איתה, וכעת מוצאים את עצמם ללא עבודה רבה. הללו יכולים להוות אינדיקציה נוספת למצב הקשה אליו נקלעה החברה. אחד מקבלני המשנה של פלסן מספר כי אם לפני שנתיים היקף העבודה שלו מהחברה עמד על למעלה מ-10 מיליון דולר, הרי שהיום הוא הצטמצם למאות אלפי דולרים בלבד. ספק מתכת של החברה אומר כי כמות הרכישות של פלסן ממנו ירדה בשנתיים האחרונות בצורה דרמטית, ושמתחילת 2012 לא התקבלה אף הזמנה מהמפעל.

נשארה רק עם זנבות

בעקבות הקיצוץ בתקציב הביטחון האמריקני הקפיא הממשל שם מכרזים על פרויקטים עתידיים, ופלסן נותרה עם "זנבות" של המכרזים הישנים מצבא ארה"ב, ופרויקטים בהיקף קטן יחסית של מיגון למשרד הביטחון בישראל ולמדינות נוספות ברחבי העולם. כתוצאה מהקיטון בהיקפי הפעילות נאלצה פלסן לפטר מאות רבות של עובדים.

הירידה בתקציבי הביטחון אינה בעיה של פלסן לבדה, והיא נחלתן של חברות ביטחוניות נוספות. פלסן היא אמנם חברה פרטית שאינה מפרסמת את תוצאותיה, אבל מבט על מנייתה של חברת OshKosh, שותפתה של פלסן, שסובלת גם היא מחוסר עבודה, יכול ללמד הרבה גם על מצבה של החברה מקיבוץ סאסא, ועל עוגמת הנפש שנחסכה מהמשקיעים בשנה האחרונה. משנת 2009 זינקה מניית אושקוש ביותר מפי ארבעה עד השיא שנרשם באפריל 2010, ומאז איבדה מניית יצרנית המשאיות כ-45% מערכה.

מפלסן נמסר בתגובה כי "הפעילות שבה אנחנו עוסקים היא פרויקטאלית. סיימנו פרויקט גדול מאוד, שהביא אותנו להיקפי פעילות משמעותיים מאוד, ואנחנו נמצאים היום בתקופה שהיא בין פרויקטים, ומתכוננים לפרויקט הבא".

 מועסקים בתעשיות הביטחוניות בישראל

 היקף היצוא הביטחוני