המתקפות הווירטואליות על אתרים ישראלים בחודשים האחרונים העלו לסדר היום את המודעות לאבטחה באינטרנט. הפריצות השונות הובילו בתחילה ליצירת בהלה בציבור, שנעלמה בהדרגה, ככל הנראה לטובת גלישה זהירה יותר בין האתרים השונים.
העובדה שהגולשים צריכים לגלות משנה זהירות מתחזקת כשמסתכלים על תוצאות סקר שנערך בחודשים האחרונים ברחבי העולם בקרב 600 בעלי אתרים קטנים ובינוניים על-ידי חברת האבטחה הישראלית קומטאץ' (Commtouch) יחד עם חברת stopbadware.
לפי הסקר, 63% מבעלי האתרים לא ידעו בכלל איך האתר שלהם נפרץ, ו-36% לא ידעו מה עומד מאחורי הפריצה אליו. יתרה מזאת, רק 6% גילו כי האתר נפרץ בכך שזיהו פעילות חשודה באתר, בעוד 49% גילו זאת דרך הודעת אזהרה מצד הדפדפן או מנוע החיפוש שלהם. 18% נוספים גילו על הפריצה מחברים ועמיתים שסיפרו להם על כך.
המסקנות שעולות מהסקר מעלות חשש שמא גם בעלי האתרים נשארים מופקרים תחת מתקפות האקרים, שבסופו של דבר עלולות לפגוע בגולשים עצמם. שהרי אם בעלי האתרים אינם מגלים אחריות או מודעות לבעיות אבטחה, הגולשים נשארים חשופים בצריח.
מהסקר עולה כי 26% מבעלי האתרים עדיין תוהים כיצד לתקן את הפירצה שנוצרה באתר שלהם, ו-5% נוספים לא עשו מאומה כדי לתקן את הפירצה. 2% אחרים פשוט החליטו לנטוש את האתר שלהם במקום להתמודד עם התקלה. עוד עולה כי 46% השכילו לתקן את הבעיה בעצמם, בעוד 10% יצרו קשר עם מומחה אבטחה לתיקון הבעיה.
באשר לשאלה מה עומד מאחורי הפרצה, 39% טענו כי מדובר בתוכנות זדוניות (רוגלות) שהותקנו באתר והופצו דרכו; 28% אמרו כי האתר הפנה לכתובת אחרת כדי לקדם תוכן מסוים; 6% אמרו כי ההתקפה נעשתה בעיקר כדי לגרום לוונדליזם באתר; 6% טענו כי מדובר בניסיון להונאה ופישינג; 5% טענו כי האתר הותקף כדי להפיץ דרכו ספאם; ו-15% נוספים טענו כי האתר שימש לשימושים אחרים דוגמת הפצת תכני פורנו וכדומה.
עוד עולה מהסקר כי 20% מבעלי האתרים מודים כי אי-עדכון תוכנות ותוספים באתר שלהם הפכו אותם לפגיעים להתקפות חיצוניות. 6% טוענים כי סיסמאות גנובות הן אלה שאפשרו פריצה לאתר שלהם.
מה עומד מאחורי ההתקפות על אתרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
