כבר תקופה ארוכה שמנהלי החסכונות של הציבור משקיעים חלק ניכר מכספים אלה בחו"ל וניכר כי מגמה זו לא הולכת להשתנות בקרוב. אצל חלקם זו אג'נדה, אצל חלקם זה נובע מ"היעדר הזדמנויות מקומיות לצד סיכון גדול", כפי שהם מתארים זאת.
יעקב ויינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, מסביר את התופעה בפשטות: "בארץ, חד-משמעית איבדנו ייחוד. אין שום סיבה היום להשקיע בישראל. על אותו שיעור חשיפה למניות, נקבל תשואה טובה יותר אם נשקיע בחו"ל, ועדיין לא דיברנו על הסכנה האיראנית", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס".
- מתי זה קרה שאיבדנו את הייחוד?
"בסוף 2010. אז התחילו מנהלי ההשקעות הקובעים בישראל, כלומר אלה שמקבלים את ההחלטות עבור הציבור, כמו בקופות גמל, לצאת לחו"ל. זה יימשך גם הלאה. אני לא חושב שמישהו הולך להגדיל את החשיפה למניות בארץ, ולא בגלל איראן או המחאה החברתית".
ויינשטיין מסביר כי מה שמנע בעבר מהגופים המוסדיים להשקיע בחו"ל היו הפסדי המטבע בגלל התחזקות השקל. "ההתחזקות נפסקה", הוא סבור כעת.
- מהו תיק ההשקעות המומלץ בעיניך כרגע?
"לפחות 50% מהנכסים צריכים להיות מושקעים באפיקים בטוחים כדי לשמור על ערך הכסף ולהיות מוכנים לנצל ירידות, כמו למשל אג"ח ממשלתיות של מדינות כמו גרמניה, ארה"ב וישראל. המח"מ המקסימלי צריך להיות לא יותר מעשר שנים בחו"ל וחמש שנים בישראל. יש משקיעים שמנסים 'לגנוב' תשואה באמצעות משחק עם המח"מ. בבוא היום, לא ב-2012, הם יסבלו מהפסדי הון רציניים.
"30% נוספים הייתי משקיע במניות דיבידנד אמריקניות ובמניות של חברות עם מותג חזק, לאו דווקא המשלמות דיבידנד, שיש להן אחיזה טובה בשווקים מתעוררים. את ה-20% האחרונים הייתי משקיע בזהב, באג"ח חברות ובאג"ח זבל, כרגע ללא סחורות נוספות וללא מטבעות".
"השוק ישתפר אך לא יהיה שורי"
- איך תיראה השנה בשווקים?
"הרבה דברים ישתנו במהלך השנה. השנה התחילה באווירה שלילית חזקה, וזה גורם לי לחשוב שיהיה טוב יותר. כשהעולם כולו פסימי, אני מצפה שיהיה טוב יותר, אבל זה לא יגיע למצב של שוק שורי. לכן יכול להיות שיהיה מקום להגדיל סיכון על חשבון אג"ח ממשלתיות, כמו למשל בהשקעה בריאל ברזילאי. כמו כן אני מעריך כי אלא אם גוש האירו יתפרק, מדד ה-500 S&P האמריקני יטפס עד רמה של 1,400 נקודות".
- למעט אג"ח ממשלתיות בארץ, יש עוד מגזרים מומלצים בעיניך?
"שוק האג"ח הקונצרניות הלא מדורגות. חלק מהאג"ח שאני מכוון אליהן, התחיל את חייו מדורג ועבר להיות לא מדורג. זהו עדיין מקור רווח בלתי-נדלה שאפשר להמשיך ולהרוויח בו הרבה כסף באמצעות לקיחת סיכונים נכונים. בתחום המניות, בנקים בישראל זולים ביחס לעולם, כי הם הרבה יותר זהירים ופחות ממונפים".
- אתה לא חושש מהסדרי חוב ו"תספורות"?
"בתור שחקנים גדולים, הסדרים זו לא מילה גסה כי לא קנינו את האג"ח האלה בהנפקות. כשקונים בשוק אחרי שהמחירים נפלו, ההסדר עצמו הוא לא הבעיה. לגבי הסדרי חוב, יש כאן בעיה ולא מעצם אי-עמידתן של חברות בחובות. הסדרים קיימים בכל העולם. מה שאנחנו המצאנו זה אי-תשלום מצד אחד, ו'בכי' של בעל השליטה, שלוקחים לו את החברה, מצד שני. זו המצאה ישראלית. בארה"ב אף אחד בכלל לא מתייחס למקרים של צ'פטר 11 (הליך פשיטת רגל, ת"ק). פה גם הרגולטור וגם המחוקק מתערבים בהסדרים. ההתערבות הזו מוזרה ואין לה אח ורע בעולם".
- בכל ההסדרים שנעשו עד כה, חוץ מדפי זהב, בעל השליטה נשאר בתמונה. זה תקין בעיניך?
"מפריע לי שבעלי חברות לא מרגישים חשש אמיתי שייקחו להם את החברה, וזאת כי גופים מוסדיים חוששים ללכת רחוק מדי ולהשתלט על חברות. למשל, בהסדר של אפריקה ישראל, לא עלה לרגע החשש שלב לבייב יאבד את השליטה. בדלק נדל"ן המצב שונה כי בעל השליטה מוכן למסור את החברה. אבל דלק נדל"ן היא חריגה".
"הניסוי של גוש האירו לא הצליח"
עתידו של גוש האירו הוא אחת הסוגיות הקריטיות ביותר לכיוון שהשווקים יבחרו בו בהמשך השנה. פרופ' נוריאל רוביני, שחזה את משבר 2008, סיפק באחרונה תחזית שחורה נוספת בנאומו בכנס של הפורום הכלכלי השנתי שנערך בדאבוס שבשווייץ. לדבריו, המיתון באירופה לא ייעצר בפריפריה, אלא יתפשט גם לגרמניה, צרפת ובריטניה, שכבר שרויה במיתון. רוביני סבור גם כי יוון תצא מגוש האירו ממש בקרוב, פורטוגל תלך בעקבותיה, ואם גם ספרד ואיטליה ייצאו - תרחיש שלא נראה בלתי-אפשרי - הגוש יתפרק.
גם ויינשטיין פסימי למדי באשר להתפתחויות בגוש המוכה, ומוסיף כי יש בכפר הגלובלי עוד גורמים שישפיעו על השווקים. "רוב התחזיות של רוביני לא התממשו", הוא אומר. "לגופו של עניין, לא הכול שחור, יש גם חלקים אפורים. זה שעומד להיות מיתון באירופה, זה ברור ואין דרך אחרת, כי אין מעשה קסמים שיוציא את המיתון מאירופה, והיא מוקד חששות עיקרי. אך ישנה גם הצמיחה האיטית והאבטלה היציבה בארה"ב, והאיומים מסין ומאיראן.
"החששות הגדולים ביותר נובעים ללא ספק מאירופה כי יש לה השפעה גדולה יותר על השווקים, בעוד שלסין, רק אם תהיה שם נחיתה קשה, תהיה לכך השפעה על העולם. אני לא רואה פתרון מיידי למשבר באירופה. אנחנו נדונים לכמה שנים של משבר. אולי יימצא פתרון זמני או תרופה, אבל זה יעבוד רק עד המשבר הבא. אנחנו חיים ממשבר למשבר. האם יהיה אחד כזה שייתן 'נוק אאוט' לשווקים? בינתיים מתגלגלים עד הבעיה הבאה".
- אתה נשמע לא פחות "שחור" מרוביני.
"בין כל המשברים יהיו לנו גם זמנים טובים. זה כמו שלוחצים על קפיץ. משחררים קצת ואז אפשר לנשום לרווחה. זו גם הסיבה שאנחנו עדיין בעולם 'אנטי השקעתי', שהוא יותר מבוסס על מסחר ופחות על השקעה. זה לא סוד, ש-80% מהמסחר היומי בארה"ב נעשה על-ידי טריידרים, על-ידי תעודות סל ממונפות, סוחרי יום ומחשבים. ציבור המשקיעים מקטין את חלקו בשוק המניות כבר 19 שנה ברציפות. על כל מניה שנקנית על-ידי הציבור, ארבע נקנות על-ידי החברות עצמן או במסגרת מיזוגים ורכישות. כמות המניות הרשומה הולכת ויורדת כבר שלוש שנים ברציפות.
"כמו כן, חברות נמצאות היום עם כמות המזומן הגדולה אי-פעם בהיסטוריה. בגלל החשש הכפול מקצב הצמיחה בארה"ב ומנושאים של מיסוי הן אינן ממהרות להשקיע את הכסף. יש גם הרגשה כללית שחברות מיצו את כושר הייצור שלהן ולא יודעות מה לעשות עם הכסף. זה יוביל לכך שהרבה חברות יחלקו דיבידנדים עוד השנה".
- אתה סבור שגוש האירו יתפרק?
"הניסוי של גוש האירו לא הצליח. אי-אפשר להשאיר למדינות לנהל מדיניות פיסקלית עצמאית ומדיניות מסים עצמאית ולשמור על מדיניות מוניטרית אחידה. גרמניה, למשל, לא העלתה את השכר הריאלי כבר עשר שנים. זו גם הסיבה שהתעשייה הגרמנית מאוד חזקה. לעומת זאת, ביוון, בפורטוגל ובאיטליה תוספות השכר היו עצומות. יש כאן מאזן אימה והוא מה שמחזיק את כולם. אין באירופה הנחישות שיש בארה"ב לפתור בעיות באמצעות כל הכלים העומדים לרשות המנהיגים. יש היעדר סינכרוניזציה מוחלטת בין השווקים לבין הפוליטיקאים".
- בכל זאת, מניותיהן של חברות רבות באירופה נחתכו על רקע המשבר, בייחוד בסקטור הפיננסי. אתה לא מזהה שם הזדמנויות?
"אני ממליץ לא לגעת באירופה בכלל. נכון שהמחירים שם נמוכים, אבל אין עדיין מושג עד כמה הבנקים האירופיים מחקו או לא מחקו את האג"ח הממשלתיות הבעייתיות שלהן. באופן כללי לגבי בנקים, אני חושב שתחום הבנקאות שאחרי 2008, כבר לא יהיה מה שהיה. הבנקים מפחיתים סיכונים במידה לא מבוטלת. הרגולטורים 'יושבים' עליהם חזק והם סלקטיביים באשראי. הם מפחדים מהצל של עצמם, ובצדק".
"סין אינה גורם מרכזי בקבלת החלטות"
- התחזיות מדברות על צמיחה עולמית של לא יותר מ-3%. מהן ההערכות שלך?
"אני לא אוהב לדבר על צמיחה עולמית כי זה כמו לטבוע בבריכה של 20 ס"מ. הצמיחה בארה"ב ובסין היא הרלבנטית. הצמיחה בארה"ב תהיה כל-כך נמוכה שהיא מעוררת חשש. ברבעון האחרון הצמיחה שם הייתה 2.8%. לכאורה זה נתון יפה אבל 2% הלכו למלאים. אז ברבעון שאמור להיות חזק מסורתית, צמיחה של 0.8% מעוררת חשש. אחרי הגדלת מלאים, מתחילים לצמצם תפוקה ולפטר. לדעתי, ארה"ב הולכת לצמיחה של 2% יותר מאשר של 3%.
"לגבי סין, אין ויכוח שהיא הולכת להאטה. רק לא ידוע אם היא תהיה רכה או קשה, כי הבעיה שם היא שלא ניתן לתרגם את הנתונים. אם באמת תהיה נחיתה קשה, המדינות שיפגעו הן המדינות שמספקות קומודיטיס, כמו אוסטרליה וברזיל. גם מיתון באירופה ישפיע על סין כי היא יצואנית גדולה לשם. בכל מקרה, הצמיחה בסין תרד ב-2%-1% ולא יותר מכך. לכן זה לא גורם מרכזי בקבלת החלטות השקעה ב-2012".
- הבחירות בארה"ב בסוף השנה ישפיעו על השווקים?
"הבחירות לא משנות, בוודאי לא בשנת הכהונה האחרונה. במדינה שהולכת לקראת פיצוץ עתידי על רקע חוב בלתי-נשלט, כאשר היחס בין חוב לתוצר היום הוא 100 ותוך כמה שנים יגיע ל-120, זה מתחיל להיות מספרים איטלקיים. זה מבטיח בשנת 2015-2014 משבר דולר וחוב אמריקני".
"הבייבי" החדשה של ויינשטיין הניבה 25% בשנה
לא רק קרנות הגידור מתיימרות להניב למשקיעיהן תשואה חיובית בכל מצב שוק. גם בענף קרנות הנאמנות המקומי ישנה קבוצת קרנות ממונפות ואסטרטגיות, שמטרתן דומה. אל קבוצת הקרנות הזאת, שאמנם אינן זוכות לפופולריות רבה מצד המשקיעים הישראלים ומנהלות פחות מ-1% מענף הקרנות, הצטרפה לפני פחות משנה קרן חדשה. מדובר במגדל אפיקים אסטרטגיות ממונפת, שהניבה למשקיעיה לא פחות מ-25% מאז השקתה במארס 2011, בעוד המדדים העיקריים בשוקי העולם הניבו תשואה שלילית.
הקרן כבר מנהלת כ-200 מיליון שקל, אולם היא לא על הרדאר של המשקיעים מאחר שאין לה היסטוריית ביצועים של שנה, ולכן היא לא נכנסת למערכות הדירוג של הבנקים. מי שבכל זאת שמים את כספם בקרן הזו, הם כנראה משקיעים שמאמינים ביכולותיו של מנהל הקרן - יעקב ויינשטיין. לצד שבע קרנות נוספות של מגדל שוקי הון, ויינשטיין מנהל באופן אישי את הקרן הזו, שנחשבת מבחינתו ל"בייבי" שלו. שם הוא מנסה להרוויח מיישום תיאוריות המאקרו שלו על השווקים.
מעיון ברשימת הנכסים של הקרן או בתשקיף שלה, לא ניתן ללמוד הרבה על ה"סוד" שלה. הקרן יכולה להשקיע כמעט בכל נכס סחיר שהיא רוצה, ולכן פרופיל הסיכון שלה הוא הגבוה ביותר. עובדה זו גם מלמדת כי הרכב הקרן עשוי להשתנות בתדירות גבוהה של ימים אחדים. נכון לסוף השנה שעברה, הקרן השקיעה בפיקדונות, במק"מ ובתעודות סל פיקדון, לצד אופציות וחוזים עתידיים. עוד ניתן היה למצוא בה אג"ח של דלק נדל"ן ושתי מניות אמריקניות.
"הזהב יפרוץ את רף 2,000 דולר לאונקיה, חד משמעית"
מחיר הזהב רחוק רק בכ-8% מהשיא שלו שנקבע בשנה שעברה - כ-1,900 דולר לאונקיה. ויינשטיין עדיין סבור כי יש לו עוד לאן לעלות.
"מחיר הזהב יפרוץ את רף 2,000 דולר, חד משמעית" הוא פוסק. ויינשטיין מנתח את כדאיות ההשקעה בזהב על-ידי חלוקה לשלושה שלבים המתארים את מה שחושבים המשקיעים על מחירו: התעלמות, גילוי ותהייה, וביטחון יתר. "השלב הסופי יהיה ארוך מהמקובל. בשביל שהוא ייפסק צריכים לקרות שני דברים בעולם - או שיהיו העלאות ריבית או שהגירעונות הממשלתיים יצטמצמו. זה לא הולך לקרות אלא להיפך".
יותר מכך, ויינשטיין אף סבור כי "יש סכנה גדולה של משבר בדולר בעוד שנה-שנתיים. המכה לדולר לא תהיה בגלל הכסף שתדפיס ארה"ב במשך שש-שבע שנים, אלא הערך והשווי שהעולם ייתן לדולר. גם איגרות החוב של ארה"ב שהיום הן חוף מבטחים יסבלו מכך. מאחר שמשקיעים לא ירצו גם להיות באירו ובין היפני, המפלט הגדול יהיה הזהב. זהב הוא כבר לא הגנה אינפלציונית אלא תחליף מטבע".
עם זאת, ויינשטיין מזהיר כי "צריך להיות בנויים לתנודתיות. את הקפיצות הגדולות בזהב נראה כשנתחיל לראות ירידה מתמשכת בדולר".
לגבי מטבעות אחרים בעולם אומר ויינשטיין, כי "עדיין מוקדם לענות על השאלה אילו מטבעות יהיו החזקים, כי לא ברור אם האירו יהיה בכלל. עם זאת, נראה כי המטבעות הנורדיים, למשל הקרונה הנורבגית, הולכים ומתחזקים".
תיק ההשקעות המומלץ של יעקב ויינשטיין