מה מחפש השר משה כחלון בתערוכת הסלולר בברצלונה?

סימן שאלה גדול מרחף השנה מעל תערוכת הסלולר השנתית Mwc שנפתחה היום בברצלונה. איך מתמודדים עם הגידול העקבי בכמות המידע הסלולרית, במקביל לתהליך שבו המפעילים מטמיעים את הדור הרביעי?

זו לא הפעם הראשונה שבה הגלישה באינטרנט הסלולרי מעסיקה את התעשייה ואפשר להעריך בזהירות שהנושא הזה ימשיך ללוות אותנו גם בשנים הבאות. במציאות המתמשכת הזו, מפעילי הסלולר ויצרני המכשירים נמצאים במרדף אחרי הזנב של עצמם, בניסיון למצוא פתרון יצירתי שידביק את הביקושים במינימום השקעה.

ברגע הראשון נראה שמדובר בקונפליקט. ההשקעות בדור הרביעי הרי אמורות להגדיל את שורת ההכנסות של המפעילים, אבל המציאות בשטח מעט יותר מורכבת. התעשייה מתמודדת עם כמה אתגרים, שהבולט שבהם הוא הצורך לעמוד בביקוש לאינטרנט סלולרי במהירויות גבוהות. הכסף מושקע בציוד, ברכישת תדרים ובמיחזור של תדרים קיימים, כאשר המטרה הסופית היא להפחית את העלות של ייצור ביט בודד של מידע.

היצרנים הגדולים הגיעו לברצלונה כדי ללמוד איך למקסם את התדרים הקיימים בצורה אופטימלית ובמקביל להתמודד עם הגידול הבלתי נמנע בהשקעות שמאיים להשפיע לרעה על השורה התחתונה.

איך עושים את זה? מי שיביט לעבר המזרח הרחוק, תוך התמקדות ביפן ובדרום קוריאה, יבין שהתעשייה מתקדמת באופן ברור לעבר השילוב בין הדור הרביעי לבין טכנולוגיית wifi. אם תרצו, זו הדרך לתמצת את כל הפעילות בתערוכה במשפט אחד.

תאים קטנים, אתרים גדולים

קבוצת טלפוניה החליטה לתרגם את האסטרטגיה הזו למעשים בפועל. הקבוצה רישתה את כל שטח התערוכה ושטחים נוספים בברצלונה בעצמה, בעזרת פריסה מצומצמת יחסית של אתרים קטנים, כל אחד בגודל של תיק, מתוצרת אלקטל-לוסנט.

התאים הקטנים האלה, שפועלים בשילוב עם אתרי סלולר גדולים, אמורים ליצור איזון שיענה על הצרכים. אלקטל-לוסנט לא לבד. לצידה ניתן למצוא את אריקסון, את נוקיה-סימנס ואת היצרנים הסינים שמעבירים את העומס מרשת הסלולר לרשת ה-wifi.

ביפן המגמה הזו צוברת תאוצה. מפעילים בארץ השמש העולה מסבסדים ללקוחות נתבים בבתיהם, העיקר שיורידו עומס מהרשת ולא יצרכו דאטה דרך האינטרנט הסלולרי. הרשתות הסלולריות בדור השלישי וככל הנראה גם בדור הרביעי פשוט לא מסוגלות להתמודד עם הגלישה לרשת, שמתבצעת דרך סמארטפונים וטאבלטים.

הקושי של יצרני הסלולר מזכיר במשהו את הדילמות של הפעילים בתחום הנייח, שבו רשתות הנחושת מתקשות להתמודד עם הגידול בתעבורה. השאלה הגדולה היא מתי לנטוש את רשתות הנחושת ולהתחיל לעשות שימוש בחיבור של סיבים אופטיים לבתים.

בתערוכת הסלולר השנתית, למרות שמה, עוסקים גם בבעיות של תעשיית הטלקום כולה ולא רק בתחום הסלולר. יותר ויותר דמויות בכירות מהתעשייה מגיעות לתערוכה כדי ללמוד על החיבור שבין הסלולר לבין עולם התקשורת הקווית. זו גם הסיבה שאבי גבאי, מנכ"ל בזק, הגיע לתערוכה בפעם הראשונה עם יובל קינן, סמנכ"ל ההנדסה של החברה. בזק הכריזה באחרונה על ניסוי בסיבים אופטיים וגבאי הגיע לפגוש חברות שמתמודדות עם לבטים דומים.

לשדרג את המערכות

המגמות שנסקרו לעיל משפיעות על הצורך של המפעילים לשדרג את המערכות לניהול הרשתות. עולם האופטמיזציה של תופס תאוצה משמעותית משום שהמפעילים צריכים להתחיל לחשוב מחוץ לקופסא, כפי שאומרים אנליסטים בכירים שמבקרים בברצלונה.

אחד מהם, סטיבן הארטלי, הוא אנליסט של חברת הייעוץ ovum. הארטלי פרסם מאמר שלפיו תרועת הדור הרביעי תמשיך ללוות את המפעילים הסלולריים אבל זו לא תהיה התרועה היחידה שתישמע כאן. הדור הרביעי הפך לעובדה קיימת אך ניכר שגם הוא לא מספיק לבדו והמפעילים יידרשו להמון יצירתיות כדי לנהל את הרשת שלהם בצורה חכמה בעתיד הקרוב. לדעתו, לא יהיה מנוס משיתופי פעולה שילכו ויתרבו בין המפעילים בכל הקשור לפריסת רשתות וניהול התעבורה.

הארטלי רומז לכך שהמפעילים מתחילים לגלות בגרות ולהבין שעדיף להם לשתף פעולה מאשר להסתגר בדלת אמותיהם ולנסות להתמודד עם הצונאמי האינטרנטי לבדם. שיתופי הפעולה בין המפעילים צפויים להפוך להרבה יותר דומיננטיים, וראוי שהרגולטורים המקומיים ישימו לכך לב.

אפשר לברך על כך ששר התקשורת, משה כחלון, הגיע לתערוכה עם מנכ"ל המשרד עדן בר טל. ייתכן שהפגישות עם רגולטורים ומפעילים מרחבי העולם יעודדו את כחלון ובר טל לשחרר את מכרז התדרים לדור הרביעי, נושא שכחלון מדבר עליו מאז תחילת הקדנציה.

תמיכה מעוררת הערכה

כחלון יצטרך להתמודד עם מציאות שבה הגידול בהשקעות מאיים על הרווחיות של חברות הסלולר. המגמה העולמית הזו תגיע גם לישראל ותוביל את המפעילות המקומיות לאמץ טכנולוגיות חדשות, להשקיע באופטימיזציה של הרשתות שתאפשר ניהול מושכל יותר של המשאבים וכאמור לשתף פעולה.

אפרופו כחלון, ראוי להזכיר שהמשרד להגנת הסביבה מבין לאן הרוח נושבת. המשרד הביע תמיכה מעוררת הערכה באפשרות של שיתוף פעולה בין אתרים סלולריים קטנים לבין אתרים גדולים, תוך יצירת איזון ביניהם, על מנת להתמודד טוב יותר עם הקרינה הסלולרית.

כדי להמחיש עד כמה השילוב בין הטכנולוגיות נדרש, נזכיר שאחת משיחות היום בתערוכה השנה היא המהלכים עליהם הכריזו אלקטל-לוסנט ואריקסון, שתיים מיצרניות הציוד ופתרונות התקשורת המובילות בעולם. אלקטל-לוסנט, שמפתחת את האתר הסלולרי הקטן ביותר שנמצא בשוק, מחברת אליו היום גם wifi. בצד השני אפשר לראות את אריקסון שרכשה את חברת בל אייר שעוסקת ב-wifi.

מי שמכיר את ההיסטוריה של התעשייה מודע ליכולת של אריקסון להכתיב את סדר היום. אריקסון היא לא החברה הכי זריזה בשטח ולא תמיד היא בוחרת בפתרונות החדשניים ביותר שקיימים בשוק. עם זאת, כאשר אריקסון מחליטה ללכת על משהו היא הולכת עליו בכל הכוח, כמו במקרה של בל אייר.

אריקסון מבינה, מעט באיחור, שהרשתות הסלולריות שמהן היא מרוויחה הרבה מאד כסף, אינן מסוגלות להתמודד עם המצב הנוכחי. הרכישה של בל אייר מבטאת את הכיוון שאליו תלך כל התעשייה אחרי שאריקסון נתנה את הגושפנקה הסופית לכך שזהו המהלך המתבקש.

לצד היצרנים הגדולים ניתן לראות בברצלונה גם חברות קטנות שמציגות טכנולוגיות שעשויות לחולל את המהפכה הבאה בדפוסי השימוש. בהקשר הזה ראוי לציין את ה-NFC ((near field communication, שמאפשרת למכשירים "לדבר" בינם לבין עצמם.

הטכנולוגיה הזו רלוונטית בעיקר לעולם התשלומים והיא מתאימה לשימוש בארנק האלקטרוני. מי שמבקר בתערוכה מקבל את הרושם שהארנק האלקטרוני הופך למציאות.

הכותב הוא אורח אלקטל-לוסנט