המספרים המקוממים של תנובה

הערכת השווי שפרסמה היום (ב') חברת גיזה-זינגר-אבן לתנובה היא סוג של כתב הודאה - אבל דווקא מצדה של תנובה, ולא מצד מעריכת השווי. בראשונה, ובאופן חד וברור, מודה תנובה כי ביצעה העלאות מחיר חדות, ואלה הגדילו את הכנסותיה ושיפרו דרמטית את רווחיותה. תנובה המשיכה ליהנות מתוצאות העלאות המחירים עד למחצית הראשונה של שנת 2011, אז פרץ "חרם הקוטג'" וטרף עבורה את הקלפים.

הנתונים מקוממים. בתוך 4 שנים צמחו הכנסות החברה ב-25%, והרווח התפעולי שלה גדל ביותר מפי שלושה. זה לא קרה כי תנובה פיתחה מוצרים מדהימים שכבשו את הצרכן, אלא בעיקר כי היא שלחה יד לכיסו, תוך ניצול כוחה המונופוליסטי בשוק. הצרכן, שראה בתנובה בית והביע את אמונו במוצרי החברה כל יום מחדש, גילה כי בבית הזה מסתתר אחד האויבים הכלכליים הגדולים שלו.

התוצאות של תנובה מוכיחות כי היא לא הייתה ראויה לאמון הצרכנים, וכי לסיפורי האלף לילה ולילה שהיא מכרה לנו מאז פרוץ המחאה אין ולא הייתה כל אחיזה במציאות. ההוכחה הטובה ביותר לכך נמצאת בנתונים המפורטים על עלויות חומרי הגלם שלה, ובעיקר באלה שמצביעים על הירידה במחיר החלב הגולמי.

בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, ירדה בשנת 2009 ההוצאה הכוללת של תנובה על רכישת חומרי גלם ב-7.7%. אבל בחברה, כך נראה, לא חשבו לרגע לגלגל את ההוזלה הזאת לצרכן. זאת למרות שקודם לכן, כשנרשמה עלייה במחירי הסחורות, היא גלגלה אותה אליו בלי לחשוב פעמיים.

זאת ועוד, לפי הערכת השווי, גם בשנה זו תנובה המשיכה ליהנות מעליית מחירים. המגמה הזאת נבלמה מעט רק בשנת 2010 בעקבות קרבות מול טרה בשוק החלב.

למרבה הצער, הקרבות הללו נמשכו שבועות ספורים בלבד, או יותר נכון עד לרגע שבו תנובה הצליחה להעביר לטרה מסר ברור: "את מחיר הורדת המחיר במקרר, את תשלמי בשוק המוסדי". וטרה אכן שילמה. תנובה משכה אליה לקוחות של טרה גם במחירי רצפה, כפי שמעידים תוצאות הפעילות זרוע הפעילות המוסדית שלה, שנחשפו ב"גלובס".

לטפל גם באייפקס

בקרוב תפרסם תנובה דוחות מלאים. מחד, דוחות תשלובת החלב ישפכו אור רב על דרך פעולתה של תנובה ועל האופן שבו היא מנצלת את מעמדה בשוק. מאידך, הדוחות יצביעו על שחיקה ברווחים הכוללים, ולא מן הנמנע כי תנובה תבקש להשתמש בנתונים הללו כעדות לכך שהיא אינה חברה נצלנית וכוחנית.

לצרכן הישראלי אסור להתבלבל מהשורה התחתונה שתושפע מהמחיקה שתבצע תנובה כתוצאה מסגירת הפעילות ברומניה. אין סיבה שהוא יהיה זה שישלם את מחיר הפלופ הרומני של תנובה, וכדאי שהוא יתמקד היטב בשורות הרווחים של תשלובת החלב, כי הרווחים הללו הגיעו היישר מכיסו.

ועוד נקודה למחשבה. הצרכן המקומי מחה בקול רם וברור נגד המחירים של תנובה. הדוחות הללו ממחישים כי על הצרכן לזעוק גם נגד הטבות המס שלהן זוכה אייפקס. מן הראוי שהמחוקקים, שממהרים לעמוד לצד הצרכנים המוחים בניסיון לתפוס כותרות, ירכזו את מאמציהם בשינוי המציאות העגומה הזאת, שמאפשרת לתאגיד זר לחלוב את הצרכן הישראלי פעמיים.