בעוד הקהילה הבינלאומית משלבת ידיים ומגבירה את הלחץ הכלכלי על איראן, בעיקר באמצעות הטלת סנקציות כלכליות וצימצום ייבוא הנפט מהמדינה הסוררת, האסטרטג הראשי של מיטב יוצא היום (ג') בסקירה מקיפה על השלכות אמברגו הנפט על הכלכלה הגלובלית ועל מחיר הנפט.
תחילה, מתייחס אייכל למושג האמברגו. "אמברגו, זהו חרם כלכלי ו/או מדיני, המוטל על מדינה מסוימת, שמטרתו הוא בידודה של המדינה המוחרמת. האמברגו הוא אמצעי ולא מטרה. באמצעותו מופעל לחץ - לא צבאי - על השליטים ועל האזרחים במדינה, בכדי לשנות את סדר היום במדינה המוחרמת".
לאחר מכן אייכל מתייחס לאמברגו המוטל על איראן ועל השלכותיו השונות. אייכל מסביר כי בהשפעת ההתפתחויות הגרעיניות באיראן בשנים האחרונות, הטילו הקהילה הבינלאומית וגם מדינות פרטניות עיצומים פיננסיים וכלכליים על איראן (בעיקר על המסחר הדו-צדדי). בין המדינות אשר הטילו מגבלות כאלו ואחרות ניתן למנות את: אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, הודו, ארה"ב, שוויץ, יפן וגם ישראל.
אייכל מציין כי ככל הנראה לאמברגו הנפט על איראן תהיה השפעה גדולה יותר מאשר הסנקציות הפיננסיות האחרות שהטילה עליה הקהילה הבינלאומית. "המהלך שמדינות האיחוד האירופי, הכריזו יחד עם ארה"ב, הפסקת יבוא נפט מאיראן, הוא המשמעותי ביותר. בנוסף לכך, הודיעו מדינות סין, הודו ויפן על תכנית לקיצוץ של לפחות עשרה אחוזים מייבוא הנפט מאיראן".
האם אמברגו הנפט יוביל לקריסה כלכלית או פוליטית באיראן?
איראן מייצרת כ-4.3 מיליון חביות נפט מדי יום. כ-1.8 מיליון חביות מיועדות לצריכה מקומית. היתר, כ-2.5 מיליון חביות מיועדות לייצוא. הנפט הגולמי מהווה כ-80% מסך היצוא, השאר הם מוצרי לוואי של נפט, מוצרי חקלאות ושטיחים. בשנת 2010, מחצית מהכנסות הממשלה באיראן, היו מיצוא הנפט הגולמי.
לפני נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) איראן מחזיקה בכעשירית מרזרבות הנפט בעולם. המדינות העיקריות להן מייצאת איראן נפט הן סין (22% מסך יצוא הנפט), יפן (14%), הודו (13%), דרום קוריאה (10%) וטורקיה (7%). האיחוד האירופי, מהווה פחות מ-20% מסך יצוא הנפט האיראני. איראן מייצרת כ-12% מתפוקת OPEC היומית.
"אין ספק כי במידה והחרם ייצא לפועל, אזי הצמצום ביצוא בהחלט צפוי להביא לפגיעה בכלכלה הריאלית. המטבע האיראני -הריאל, כבר השיל מערכו כ-19% מול הדולר, תוך מספר חודשים. ייתכן והוא ימשיך במגמה זו במידה והתכניות לקיצוץ בביקוש לנפט האיראני יצאו אל הפועל", מעריך אייכל. למרות הפגיעה האפשרית בכלכלה האיראנית, לפי אייכל, הסבירות שאיראן תפסיק את פעילות הגרעין שלה בעקבות האמברגו, היא נמוכה מאוד
מחיר הנפט לאן?
בהתייחסו להשפעות האמברגו על הכלכלה הגלובלית ועל מחיר הנפט אייכל טוען כי מחיר הנפט צפוי לזנק מעל הרמה בה הוא נסחר כיום (108 דולר לחבית) וטוען שהתעשיות המבוססות על הנפט יהיו הנפגעות העיקריות. "אומנם לא צפוי להיות מחסור בנפט, אך אם נלמד ממקרי העבר, אנחנו ככל הנראה צפויים לראות עלייה במחירי הנפט (שאת חלקה כבר ראינו בשבועות האחרונים), ופגיעה בתעשיות שמבוססות על הנפט (כמו תעשיית הרכב)". מנגד, מציין אייכל כי הנהנים העיקריים מעליית מחירי הנפט יהיו אלו המחזיקים באפיקי הנפט. למשל באמצעות חוזים על הנפט או במניות של חברות הנפט.
על כך יש להוסיף כי משקיעים רבים בכל העולם ובייחוד בארה"ב חוששים כי העלייה במחירי האנרגיה תגרור אחריה גם עלייה באינפלציה - עניין שעלול להחריף את משבר החוב האירופי ולהוביל למיתון עולמי שיימשך שנים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.