הימים חולפים, השנים עוברות, והעיתונות המקוונת העצמאית עדיין ממשיכה לחפש את עצמה, או ליתר דיוק את מקורות ההכנסה שלה. בלוגרים יש המון, חלקם מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות, אבל רובם המכריע עושים את זה על חשבון זמנם וממונם הפרטי, ולא תמיד אתה יודע מהם האינטרסים העומדים מאחוריהם. ובכל מקרה, המסה המכריעה שלהם עוסקת בפובליציסטיקה וביקורת ופחות בעיתונות הארד-קור, משמע תחקירים.
נדמה כי למרות שאנשים מוכנים לשלם המון כסף (במצטבר) על מוזיקה ברשת, הרי שעל עיתונות מקוונת טובה הם מוכנים לשלם הרבה פחות. אולי כי קשה לשלם על מה שהתרגלת לקבל חינם, ואולי זו "אשמת" העיתונות המקוונת שעדיין לא מצאה את המודל הנכון. מודלים יש המון, מעיתונים ועיתונאים עצמאיים לגמרי, דרך קואופרטיבים בסגנון "מגפון" הישראלי ועד לאתרים מבוססי תרומות מגופים גדולים.
לא סתם הזכרתי את תעשיית המוזיקה. על פניו, זה המודל ההגיוני מכולם. אם אנשים מוכנים לשלם דולר על שיר באייטיונז - שיר שאותו הם יכולים גם להוריד בחינם - למה שלא ישלמו דולר על כתבה טובה? העובדה היא שהם פשוט לא מוכנים. עדיין.
ובכל זאת, הניסיונות לא פוסקים. לאחרונה עלו לרשת שני ניסיונות מעניינים מאוד בתחום העיתונות המקוונת, שנראה כי הם הולכים להצליח. שניהם עושים שימוש במודל של מימון-המונים (crowd-funding), מודל שהולך ותופס תאוצה יפה בעיקר בתחום המוזיקה, הקולנוע והסטארט-אפים.
המודל פשוט ומוכר: במקום לקחת 100 אלף דולר מאדם אחד - לוקחים דולר אחד מ-100 אלף אנשים. בעולם העיתונות המודל הזה קוסם במיוחד, מאחר שהוא מבטיח עצמאות עיתונאית מוחלטת; אין תלות בבעלי הון או במפרסמים, רק בציבור הקוראים.
99 סנט לסיפור
הפרויקט הראשון הוא Matter. האתר, שאמור לעלות רשמית לאוויר תוך חודש, מבטיח לפרסם סיפור אחד ארוך ומעמיק בשבוע מאת טובי העיתונאים. הוא לא מתבסס על פרסומות, והוא מבטיח שלא יהיו שם ביקורות אוכל או רשימות "עשרת ה..." - רק סיפורים מעולים.
שבוע מאז התחילו היזמים לגייס תרומות, והם כבר עברו את ה-77 אלף דולר. הסיפורים אמורים לעלות לקורא 99 סנט לחתיכה.
הפרויקט השני, והמעניין אף יותר, הוא Emphas.is, המתמקד בעיתונות מצולמת. באמפסיס יכולים צלמי עיתונות להגיש את הפרויקטים שלהם - פרויקטים מושקעים, לא צילומי פפראצי מקושקשים - ולקבל תרומות של מינימום 10 דולר.
אמפסיס מציע כבר היום אסופה של פרויקטים מרתקים ברמה גבוהה מאוד, רבים מהסיפורים עוסקים במתרחש בעולם הערבי, אבל מצאתי שם גם פרויקט מצולם מרהיב, במובן המדכא של המילה, מהמתרחש בחצר האחורית של ישראל; מלוד, דרך רהט ועד לתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. בקרו באתר, לא תצטערו.
ואולי הדוגמה הכי טובה היא "מדיה סטורם". מדיה סטורם הוא לא רק גוף תקשורת עצמאי, הוא גם מציע דרך חדשה לגמרי של הצגת סיפור, שילוב מרענן, מסעיר לעיתים, של תמונה, וידיאו וקול.
עד היום התרכזה העיתונות המקוונת בעיקר בדרכים חדשות להצגת החומרים. נדמה שהיום היא מוכנה לעבור לשלב הבא: העיתונות עצמה. מי שירוויח מזה זה רק אנחנו.
www.emphas.is/web/guest readmatter.com
www.megafon-news.co.il
www.mediastorm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.