קרנות הון הסיכון הישראליות השתפרו ב-2011, אחרי שנתיים קשות. ב-2010 לא גויס הון לקרנות הישראליות, אפילו לא דולר אחד, ואילו ב-2009 גויסו 256 מיליון דולר בלבד. הנתונים האלה מופיעים בסקר שערכה חברת המחקר IVC Research Center, שניתחה את הממצאים יחד עם KPMG סומך חייקין.
סכום הגיוס לא מזכיר את ההיקפים של 2007 ו-2008, בהן גויסו יותר ממיליארד דולר, אך הוא מצביע על התאוששות משמעותית בתחום. עם זאת, השינוי מושפע בשינוי בתמהיל הקרנות שגייסו הון. שבע מהקרנות הללו נחשבות ל"מיקרו קרנות", אשר מנהלות עד 30 מיליון דולר כל אחת ומשקיעות בעיקר בחברות בשלבים מוקדמים. הקרנות הללו, ברובן שחקניות חדשות בשטח, גייסו 11% מהסכום הכולל שגייסו השנה קרנות ישראליות.
סכום הגיוס הכולל התחלק בין 14 קרנות, שחצי מהן כאמור הן מיקרו קרנות והשאר קרנות רגילות. גם בקרב הקרנות הרגילות ניתן למצוא שני שחקנים חדשים. אחת המצטרפות לתעשייה היא קרן הביומד אורבימד שגויסה במסגרת התוכנית הממשלתית לתמיכה בהשקעות בחברות ביומד.
עופר סלע, שותף בחטיבת הטכנולוגיה ב-KPMG סומך חייקין מסביר כי: "ברחבי העולם, כמו גם בישראל, תעשיית הון הסיכון מתכווצת מבחינת מספר הגופים שמגייסים קרנות חדשות. שותפים מוגבלים המשקיעים בקרנות הון סיכון מעדיפים להשקיע בקרנות בולטות. יתר התעשייה ממציאה את עצמה מחדש באמצעות מודלים חדשים, דמי ניהול מופחתים והתחייבויות הוניות גמישות יותר".
לדברי סלע, ניתן להבחין בשישה מחזורים בתעשיית ההון סיכון הישראלית: המחזור הראשון יצא לדרך בשנת 1992 ואילו האחרון, כרגע, התחיל ב-2011. המחזור המוצלח ביותר היה ב-2000, אז גויסו 2.8 מיליארד דולר בשנה בודדת. מאז שנת 2000 ועד סוף 2011 גייסו הקרנות 10.7 מיליארד דולר.
לפי הערכות IVC, בתחילת 2012 ההון הפנוי להשקעות של קרנות הון הסיכון הישראליות עומד על 1.66 מיליארד דולר. IVC מעריכה כי מתוך סכום זה, פחות מ-300 מיליון דולר יוקצו להשקעות ראשונות, ואילו היתר שמור להשקעות המשך.
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, הוסיף כי "יותר מעשרים קרנות נמצאות כרגע בתהליך של גיוס כספים, מרביתן מנוהלות בידי הגופים הוותיקים בתעשיית הון הסיכון המקומית המגייסים כעת קרנות המשך. אנו צופים כי קרנות הון סיכון ישראליות יגייסו כ-800 מיליון דולר ב-2012".
בשיחה עם "גלובס" אמר שימנה: "אין עוד צורך לדבר על 'מודל שבור' בקרנות הון הסיכון, רק כי בשנות המיתון הן הפסידו. גם קרנות הנאמנות מפסידות כשהשוק יורד, ולא אומרים שהמודל שלהן שבור.
"מה שכרגע לא תקין במודל, הוא המימושים, אבל מודל ההון סיכון אינו חייב להתבסס על מימושים. למשל חברה כמו קונדואיט, מוכרת במאות מיליוני דולרים ומחלקת דיבידנדים. אני בטוח שאין קרן שמושקעת כרגע בקונדואיט ומצטערת על כך, וחלק מן הקרנות אף פועלות להנזיל את אחזקותיהן, באופנים שאינם מחייבים אקזיט".
- דמי הניהול יופחתו?
"זה אחד הדברים שמשתנים בקרנות החדשות, אבל יש לזכור שדמי ניהול משקפים את עלות הניהול שכוללת שותפים עם ניסיון ויכולות וגם סוללה רצינית של יועצים בכירים בכל התחומים. נכון, הם נוסעים בג'יפים. בסדר, גם מנהלי קופות הגמל נוסעים בג'יפים. זה חלק מהתעשייה ואני לא מצפה לשינוי דרסטי".
- אתה מדבר על השפעת המיתון, אך גם בימים הטובים הקרנות הישראליות רשמו תשואות מאכזבות.
"זה לא נכון קטגורית. היו קרנות מצוינות. אם לנקוב רק בשני שמות מבין כולם, מגמה לדעתי עשתה קרן אחרונה טובה מאוד. פונטיפקס עשתה דברים יפים וחדשניים.
- נראה השנה שוב אקזיטים בהיקפים שהתרגלנו אליהם בשנות ה-2000?
"אני מאמין שתהיה עלייה במספר והיקף האקזיטים, פשוט כי התיקים של הקרנות עמוסים בחברות איכותיות".
עשור של עליות ומורדות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
