פגיעה ישירה

310 מיליון דולר. זה היקף הייצוא של מוצרים ושירותים שמהווים נגזרת של פרויקט טנק המרכבה בשנת 2011. על-פי מערכת הביטחון, מחזור המכירות השנה צפוי להסתכם בהיקף דומה.

המרכבה זוכה להצלחה מבצעית. באינתיפאדה השנייה התמודד הטנק, בגזרת עזה, עם מטעני נפץ רבי עוצמה. בזירה הלבנונית התמודד המרכבה עם טילים נגד טנקים מרוסיה שהגיעו לידי החיזבאללה, הודות למעיל רוח שתפרה לו רפאל. עכשיו יוצא הטנק המאובק לקרב על עתידו - אף תעשייה ביטחונית עדיין לא פיתחה מערכת שמסוגלת ליירט קיצוצים תקציביים.

בין אם מדובר בכוונה אמיתית או בספין תקשורתי שנועד ללחוץ על משרד האוצר, הקשיים ניכרים בשטח. מפעלים שאמונים על ייצור רכיבים וחלפים הקשורים למרכבה, לא מקבלים הזמנות כבר חודשים והתאחדות התעשיינים מעריכה שמאות עובדים פוטרו.

סבב הלוחמה הראשון נרשם לפני שבועות אחדים בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז, הכריז שצה"ל זקוק למרכבה ואף אחד לא יכבה את האור בהאנגרים של מרכז השיקום והאחזקה (מש"א) בתל השומר, שם מיוצרים מדי שנה עשרות טנקים.

אתמול היה תורה של ח"כ רונית תירוש לכנס דיון מיוחד של ועדת המדע של הכנסת, שעסק בהשלכות של ביטול הפרויקט.

קטר טכנולוגי

משרד הביטחון מציג את פרויקט המרכבה כ"קטר טכנולוגי" של התעשיות הביטחוניות. בכירי המשרד מספרים שהטנק משמש פלטפורמה לטכנולוגיות רבות ושמחקר ופיתוח ארוך שנים שנועד לשפר את ביצועיו בשדה המערכה, הוליד מגוון רחב של מוצרים שלכאורה בינם לבין טנק אין שום קשר.

מדובר בעשרות רכיבים שנמצא להם שימוש אזרחי בתחומי הרפואה והתחבורה. צרכים מבצעיים של כוחות שריון האיצו בשנים האחרונות את המרוץ של התעשיות הביטחוניות שהסתיים בהמצאת מערכת ההגנה מעיל רוח.

אם לא מדובר בספין וזו שירת הברבור של המרכבה, מישהו יצטרך לשמור על כ-200 חוקרים, 500 מהנדסים ומעל 1,000 טכנאים והנדסאים שמהווים את "ההון האנושי" שאחראי על כל שרשרת הפיתוח והייצור של טנק המרכבה.

המפעלים הרבים בארץ שעשויים למצוא עצמם בצרה קיומית במקרה של הפסקת פרויקט המרכבה, יכולים לנסות למצוא נחמה במשלחת מיוחדת שמבקרת בארץ בימים אלה מטעם חברת ג'נרל דיינמיקס האמריקנית, בעלת הזיכיון לייצור חלקי הנמ"ר.

על-פי הדיל הזה, ישראל אמורה להצטייד בחלפים אלה ולהרכיבם בארץ, תוך שהיא רוכשת אותם בכספי סיוע. במסגרת העסקה, GD אמורה לקיים בתעשייה הישראלית רכש גומלין. המשלחת, שמורכבת מ-8 בעלי תפקידים בכירים בחברה האמריקנית עתידה לסייר במהלך השבועות הקרובים בלא פחות מ-60 מפעלים ברחבי הארץ, לבחון את התוצרת, את האיכות ובעיקר את הרצינות.

מנכ"לית הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד התמ"ת, בינה בר-און אומרת ל"גלובס" כי בין המפעלים שיזכו לביקור המשלחת, יהיו גם כאלה שניזוקו בעקבות העברת פרויקט הנגמ"ש לארה"ב: "רבים מהם בפריפריה, מפעלים קטנים ובינוניים", אמרה והוסיפה: "יש עדיין קשיים רבים בסגירת עסקאות ובחתימה על הסכמי רכש עם מפעלים ישראליים. אני מעריכה את המאמץ של החברה האמריקנית לקיים את המחויבות שלה לרכש הגומלין".