במשרד האוצר וברשות המסים סערו היום הרוחות בעקבות המחאה על עליית מחירי הדלק. "יוצרים בציבור פאניקה על כלום, הדיון הציבורי מתנהל על כסיס נתונים שגויים ומצוצים מהאצבע", אומרים ברשות המסים וטוענים כי הרווח העקיף של המדינה מעליית מחירי הדלק הוא בסכומים זניחים: המע"מ, בשיעור של 16%, מוטל על המחיר הסופי של הבנזין, וכמות הבנזין הנמכרת בישראל עומדת על כ-3.5 מיליארד ליטר בשנה. לפיכך, ה"רווח" של המדינה מעליית מחיר הבנזין מתחילת השנה (65 אגורות) מגיע ל-28 מיליון שקל בחודש או 340 מיליון שקל בחישוב שנתי.
ברשות המסים אומרים כי לגופו של עניין, המיסוי הגבוה המוטל על הדלק מוצדק. "אם רוצים להפחית את המיסוי ככל שמחיר הבנזין עולה, יצטרכו להביא את ה-3 או 4 מיליארד שקלים האלה ממקום אחר; שמדינת ישראל תקיים דיון אם היא מוכנה להוריד את המיסוי על הדלק ולהעלות את המע"מ או את מס החברות ולפגוע בתעסוקה. דלק הוא אחד המוצרים שהכי נכון למסות. הוא מביא לגודש תנועה, לזיהום ולמוות.
"היה אפשר לעשות בישראל הרבה יותר להגברת החיסכון בדלק. למה לא מעודדים נסיעות בצוותא? למה בכביש ירושלים-תל אביב בכל כלי הרכב רואים רק נהג? עשינו רפורמה במיסוי והפחתנו את המס על מכוניות חסכוניות בדלק עד ל-18% במקרה של מכונית כמו סוזוקי אלטו, ו-35% בממוצע לכלי רכב קטנים. מתי אזרח יכול היה לקנות כלי רכב חסכוני ב-60 אלף שקל?"
עוד טוענים ברשות כי מגזרים שלמים באוכלוסייה אינם חשופים להתייקרות מחיר הדלק: "מי שמקבל רכב בליסינג מהעבודה לא מושפע ממנה. חברות הליסינג וציי הרכב מקבלות על הדלק הוצאה מוכרת - ואין להן בעיה. בחמישון התחתון של האוכלוסייה אין כמעט שימוש בכלי רכב, ואנחנו מסבסדים את האוטובוסים ב-3 מיליארד שקל בשנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.