מיט רומני נחל לפנות בוקר (ד') ניצחון זעום בסבב הבחירות המקדימות במישיגן - 41% לעומת 38% ליריבו המר, שמזנב בו, ואף גבר עליו בכמה סבבים קודמים, ריק סנטורום, השמרני הקיצוני. ניצחון הוא ניצחון, אך רוב האנליסטים סבורים, שההישג הדל של רומני במדינת הבית שלו - הוא גדל במישיגן ואביו, ג'ורג', היה מושל המדינה - מדגיש שוב, בפעם המי יודע מה, שהוא אינו מסוגל להתחבר אל ציבור הבוחרים.
רומני גבר על סנטורום גם בסבב הבחירות המקדימות במדינת אריזונה, בהפרש גדול הרבה יותר: 47.4% לעומת 26.4%. אבל הניצחון באריזונה היה חזוי. למזלו של רומני, התפצלו קולות הגוש השמרני במדינה זו בין סנטורום לניוט גינגריץ', שזכה ב-16.2% מהקולות. בלעדי גינגריץ', ההפרש בין רומני לסנטורום היה דומה לזה שבמישיגן.
שני הניצחונות של רומני ישקיטו, אולי, דיבורים, שהממסד הרפובליקני ינסה למצוא מתמודד אחר על מועמדות המפלגה לנשיאות, למרות הקשיים הלוגיסטיים הכבירים שיכבידו על מהלך כזה, אבל מורת הרוח של רפובליקנים רבים מביצועיו של רומני בהתמודדות הנוכחית, אינה שוככת. עובדה היא, שחלק גדול מהדיווחים על ניצחונו במישיגן נפתח כך, בערך: "רומני נמלט בעור שיניו מתבוסה מביכה...".
לכאורה, רומני היה צריך לדאות לניצחון. לאחר הכל, הוא היה אמור להצטייר כאופציה השקולה, אם לא השפויה, מול ריק סנטורום, קתולי אדוק ופופוליסט חברתי, שלדעת מבקריו מנסה להחזיר את ארה"ב לשנות ה-50 של המאה שעברה, אם לא למאה ה-19.
סנטורום, שיש המכנים אתו אייתאללה קתולי, הכריז שצריך למוטט את חומת ההפרדה בין דת למדינה. הוא סיפר שכמעט "הקיא" לשמע נאומו המפורסם של ג'ון קנדי ב-1960, שבו אישש את העיקרון שלדת אין מקום בחיים הפוליטיים. הוא מתנגד להפלות, גם במקרים שבהם נובע ההיריון מאונס או מגילוי עריות. הוא יצא בפומבי נגד קיום יחסים לפני הנישואין. סנטורום הביע התנגדות לשימוש באמצעי מניעה מפני שהם מובילים לקיום יחסים לתענוג בלבד ולא לצורך "פרו ורבו". בהתבטאות מדהימה, שעשתה כותרות, יצא סנטורום נגד לימודים באוניברסיטה.
"אובמה רוצה שכל אחד ילך לקולג'", הכריז סנטורום. "איזה סנוב!" הוא הסביר, שיש מיליונים שלא רוצים או יכולים ללמוד באוניברסיטה. לדבריו, ברור מדוע אובמה רוצה לשלוח כל אחד לאקדמיה: באוניברסיטאות כל הסטודנטים עוברים שטיפת מוח ליברלית. (שני ילדיו הבוגרים של סנטורום הם סטודנטים והוא עצמו מחזיק בתארי עו"ד ורואה חשבון).
בקרב פרשנים יש חילוקי דעות האם סנטורום באמת מאמין בתכני הטפותיו (התרחיש הגרוע ביותר) או שהוא מנסה לקלוע למכנה משותף הנמוך ביותר של השמרנים הרפובליקניים, גוש הבוחרים הגדול ביותר במפלגה (התרחיש הפחות גרוע). כך או כך, מתמודד אטרקטיבי יותר מרומני היה חושף את ערוות הקיצוניות של סנטורום. אבל רומני מצא עצמו במילכוד כפול: הוא לא היה יכול לאגף את סנטורום מימין ולשים ללעג את דעותיו הפרימיטיביות, כדי לא לפגוע בבוחרים בקצה הימני של הסרגל הפוליטי. במקביל, נשלל ממנו נשק ההתקפה הכלכלית נגד אובמה מפני שהכלכלה נמצאת בסימן עליה. לרוע מזלו, רק אתמול חצה הדאו שוב את רף 13 אלף הנקודות.
לרומני אין שליטה על כלכלת ארה"ב, אבל התנהלותו עד עתה מצביעה על כך שאין לו שליטה גם על פיו. פליטות הפה שלו מכשילות אותו פעם אחר פעם. כשסיפר לעובדי תעשיות הרכב בדיטרויט על אהבתו למכוניות אמריקניות הוא אמר: "לאן (אשתו) שתי מכוניות קדילאק". כשנשאל האם הוא מתענין במירוצי מכוניות במסגרת נסקא"ר, הוא השיב: "כמה מחברי הטובים הם הבעלים של מכוניות מירוץ".
"רומני לא שוכח להזכיר לשומעיו בני מעמד הביניים שהוא, רומני, נמנה עם מעמד אחר, אי שם ברום הסטרטוספירה", ציין פרשן. "זה טבוע בדמו". התשובה הסטנדרטית של רומני: "זה מי שאני. אם ההצלחה שלי לא מוצאת חן בעיני מישהו, שילך ויצביע בעד המתמודד האחר".
אבל המשקולת הכבדה ביותר שהעיקה על רומני במישיגן היתה התנגדותו העקרונית לחבילת החילוץ הפדרלית שהצילה למעשה את תעשיית הרכב האמריקנית, בעיצומו של המשבר הפיננסי, ושימרה רבבות מקומות עבודה במישיגן. הכותרת של מאמר שכתב על כך, בעיצומם של הימים השחורים של התעשיה, היתה: "אז שדיטרויט תפשוט את הרגל". הוא סירב לחזור בו גם אחרי שהצלחת החבילה נעשתה ברורה מעל לכל ספק. מי יודע כמה עובדים לא סלחו לו על כך.
אנשי מחנה רומני טוענים, שלא צריך לייחס משמעות רבה להישגו היחסי של סנטורום בבחירות. לדבריהם, דמוקרטים רבים הצביעו בעדו, מתוך אמונה שאם הוא ייבחר, בסופו של דבר, כמועמד הרפובליקנים לנשיאות, אובמה ימחוץ אותו כפי שמוחצים יתוש. (החוק במישיגן מתיר לדמוקרטים להצביע בבחירות מקדימות של הרפובליקנים ולהיפך).
רומני עצמו הכיר בעליבות ההישג שלו. בנאום קצר לאחר שניצחונו במישיגן נעשה ברור, הוא הכריז: "לא זכינו בהרבה, אך זכינו מספר מספיק של קולות, וזה מה שקובע". עד עתה הוא זכה בסבבים בשש מדינות: ניו-המפשיר, פלורידה, נוואדה, מיין, מישיגן ואריזונה.
הזווית של סנטורום היתה שונה: "עד לפני חודש. עד לפני חודש, הבוחרים פה לא שמעו עלינו בכלל. עכשיו הם יודעים מי אנחנו".
השורה התחתונה של תוצאות הבחירות במישיגן ואריזונה: תקוותיו של רומני להכרעה, שתותיר אותו המועמד הוודאי, נכזבו. קרב ההתשה העקוב מדם בינו לבין סנטורום יימשך עוד חודשים רבים, קרוב לודאי עד לוועידה הארצית של המפלגה, שבה ייבחר המועמד לנשיאות. וגם גינגריץ' לא יצא מהתמונה. הוא מצפה לרשום הישגים בסבבים הבאים, ובמיוחד במה שידוע כ"סופר טיוזדיי", בשבוע הבא: שישה סבבי בחירות במדינות גדולות, לרבת ג'ורג'יה, מדינתו של גינגריץ', שבה הוא חזוי לנצח.
לכן, בסופו של דבר, המנצח האמיתי מההתכתשויות האלה הוא ברק אובמה. הסקרים מראים, שלו היו הבחירות נערכות עתה, הוא היה גובר בהפרשים גדולים על רומני, סנטורום או גינגריץ'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
