מבוכה ובלבול בתחנות הדלק: המשאבות האוטומטיות מכוילות כבר על המחיר החדש שפורסם בצהריים, ועל פי חוק לא ניתן לשנות את הכיול עד לפרסום צו מחירים חדש. אלא שנכון לעכשיו, הצו שאמור להורות על הפחתת המחיר ב-10 אגורות, כפי שקבע הערב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טרם פורסם. השאלה בשעה זו היא האם הנהגים ייאלצו לשלם 8.05 שקלים עד שייצא הצו, ובינתיים מסתמן כי יהיו שיבושים בתחנות הדלק.
כאמור, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט להפחית את המס על הבנזין ב-10 אגורות. בחודשיים הקרובים משרד האוצר יגבש הצעות במטרה למצוא מקורות מימון לטיפול בנושא מחיר הדלק. משמעות ההחלטה של ראש הממשלה היא שליטר בנזין 95 אוקטן יעלה 7.74 שקלים (בתדלוק עצמי). נתניהו: "המדינה אינה שולטת על מחיר הנפט בעולם, אבל אנו לא חייבים לגבות תוספת מס על כל העלאת מחיר". זו הפעם השלישית השנה שנתניהו מתערב בהעלאת מחירי הדלק.
נתניהו הבטיח שהמהלך הוא "סגור" ושהוא יהיה מאוזן פיסקלית, כלומר שיהיה צורך להביא ממקור כלשהו כ-300 מיליון שקל - 10 אג' בהיקף שנתי. כלומר - העלאת מס או קיצוצים בחודשים הקרובים.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, הגיב על הצעד ואמר כי "נתניהו שוב נטל אחריות תוך שהוא מוכיח רגישות ומאכזב את האופוזיציה. מסתבר שהרגליים האחוריות של האוצר לא מספיק חזקות לעמוד בפני לחץ פרלמנטרי, ציבורי ותקשורתי משולב. ההחלטה היא בכיוון הנכון בטווח המיידי אך עדיין נדרש פתרון עמוק יותר ובכוונתי להמשיך להוביל את הנושא. ועדת הכלכלה תקיים דיון דחוף ביום שני בנושא".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ': "נתניהו אמנם נכנע ללחץ, אבל הוא מטעה את הציבור באופן שקוף ומביך, כמו סוחר המציג את מרכולתו עם סיומת של 99 אגורות. מחירו המופקע של הדלק נובע בעיקר ממיסים כפולים, עקיפים ובלתי שוויוניים, ההופכים את מעמד הביניים למחלבת מיסים".
החלטת נתניהו להוריד את המס הגיעה לאחר שהערב החליטה הממשלה לא להתערב בעליית מחיר הדלק, על אף הביקורת הציבורית והמחאה בכנסת. אמש (ג') נבדקו בלשכת ראש הממשלה מספר חלופות שיאפשרו את הצמצום בעלייה החדה במחיר, אולם הבוקר נמסר ממשרד ראש הממשלה כי כל החלופות שהוצעו אינן ריאליות וכי עלותן נאמדת כמה מאות מיליוני שקלים בשנה. בסביבתו של ראש הממשלה הסבירו כי כל ניסיון התערבות במחיר יביא בסופו של דבר להגדלת הגירעון או להטלת מס שיפגע בציבור במקום אחר.
מחיר הבנזין היה אמור להגיע ל-7.84 שקלים
כך, מחיר הבנזין לחודש מארס שהיה אמור להגיע לשיא חדש של כל הזמנים - 7.84 שקלים לליטר - יירד ל-7.74 שקלים. מחיר הבנזין במשאבות לשירות מלא יעמוד על 7.95 שקלים לליטר, ולא יחצה את רף ה-8 שקלים.
הגורם העיקרי להתייקרות הוא העלייה במחיר הנפט בשווקי העולם, אך גם התחזקותו של הדולר מול השקל בימים האחרונים הוסיפה שמן על המדורה ותרמה כ-6 אגורות להתייקרות הסופית.
אמש עשה נתניהו ניסיון של הרגע האחרון לצמצם את ההתייקרות כששיגר את מנכ"ל משרדו הראל לוקר לפגישה עם גל הרשקוביץ', הממונה על התקציבים באוצר. במהלך הפגישה עלו מספר הצעות ובהן ההצעה להפחית את הבלו. נתניהו קיבל בסופו של דבר את דעת האוצר כי אסור להפחית מיסים כעת, לאור החריגה הצפויה בגירעון התקציבי.
יצוין כי מדובר בצעד שכבר ננקט בקיץ האחרון על רקע המחאה החברתית. נתניהו השיג אז את הסכמת האוצר להפחתת הבלו ב-20 אגורות לליטר למשך חודשיים ומנע בכך את התייקרות הבנזין. בהמשך הצליחה המדינה להשיג הפחתה נוספת של 15 אגורות על-ידי צמצום מרווח השיווק שמקבלות חברות הדלק ל-59 אגורות לליטר. אלא שנסיקת מחירי הנפט הנוכחית, על-רקע צמצום ייצוא הנפט האיראני לאירופה והתגברות הסיכויים למלחמה אזורית, טרפה את הקלפים.
מתחילת השנה רשם מחיר הבנזין התייקרות כוללת של 73 אגורות לליטר, יותר מ-10%. ההתייקרות, שעשויה לגרור אחריה גל התייקרויות במוצרים ושירותים במשק, מעוררת זעם ציבורי רב.
ההתנגדות של האוצר למהלך נובעת מסיבות פיסקליות ומסיבות של אמינות המדיניות. באוצר אומרים כי כל הפחתה של אגורה בבלו תפחית ב-40 מיליון שקל את הכנסות המדינה ממסי הדלק (שהגיעו לכ-16.5 מיליארד שקל ב-2011) ותעמיק את הגרעון שב-2012 צפוי להיות חריג בהרבה לעומת היעד בתקציב המקורי (כ-3.5% תמ''ג לעומת יעד של 2% תמ''ג). כמו כן מציינים באוצר, הפחתת מס בגלל התייקרות זמנית תיפגע באמינות המדיניות הפיסקאלית של הממשלה.
האוצר גוזר קופון
בינתיים שבו וקראו חברי כנסת לאוצר לוותר על ה"רווח" הבלתי צפוי שמניבה התייקרות הדלק למדינה. המיסוי על הבנזין מורכב מבלו, בשיעור 38% וממע"מ בשיעור 14% מהמחיר הסופי. מרכיב הבלו קבוע ומוצמד למדד אך חלק המע"מ במחיר גדל באופן יחסי.
מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי התייקרות הדלק מתחילת השנה תניב לאוצר המדינה גידול נאה בהכנסות מהמיסוי על הדלק המוערך בכ-358 מיליון שקל בחישוב שנתי.
באופוזיציה עשו מאמצים היום להביך את הממשלה באמצעות שורה של הצעות חוק שמטרתן להפחית את מחיר הדלק. הצעת החוק הראשונה שיזם ח"כ מאיר שטרית, קובעת כי יבוטל המע"מ על הבלו, מהלך שצפוי להפחית את מחירי הדלק בחצי שקל לליטר. לפי הצעת החוק השנייה שיזם ח"כ יואל חסון, שר האוצר לא יטיל מס בשיעור העולה על 30% ממחיר הדלק אלא באישור מוקדם של ועדת הכספים של הכנסת.
חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצטרפו לקריאות לראש הממשלה להתערב באופן אישי ולפעול לצמצום ההתייקרות. ח״כ מירי רגב (ליכוד) אמרה כי "מחיר של 8 שקלים לליטר הוא עושק הציבור. עליית מחירי הדלק מביאה לעלייה רוחבית של מחירים במשק. אני מציעה לשר האוצר לרדת מהאולימפוס ולרדת אל העם".
ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר כי "מה ששובר שיאים זה לא רק מחירי הדלק אלא אטימותם החברתית של פקידי האוצר. החוצפה שלהם חצתה קו אדום. שיסעו בתחבורה הציבורית ואז יתנו עצות", אמר. ח"כ איתן כבל (עבודה) העיר כי "עליית המחירים היא אצבע בעין לכל מאות האלפים שיצאו בקיץ לרחובות בגלל יוקר המחיה ולמיליונים שמנסים לשרוד את הג'ונגל הכלכלי שנוצר כאן".
בנק ישראל: "הנגיד מייעץ לממשלה באופן ישיר ולא דרך כלי התקשורת"
מי ששותק כעת, כמיטב המסורת, הוא נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שלפי חוק הוא גם היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל. בבנק ישראל טרם הגיבו לשאלה מה עמדתו בנושא. יצויין כי עמדתו של פישר חצויה: מצד אחד הוא לא רוצה פגיעה בהכנסות המדינה וכתוצאה מכך הגדלת הגרעון שכבר חורג מהיעד; מנגד, הוא נגיד בנק ישראל שמנהל מדיניות מוניטארית מחריבה (הפחתת ריבית), וזינוק מחירי הנפט צפוי להקפיץ את מדד המחירים לצרכן ובכך את האינפלציה. הדבר עלול להקשות על פישר להמשיך את מדיניותו, שכן חובתו הראשונה היא שמירת רמת המחירים במשק. עליית מוצרי האנרגיה היא בעלת השפעה רוחבית, לא רק על סעיפי הדלקים. נזכיר כי שיקול האינפלציה ושיקול הצמיחה והתעסוקה הם שיקולים מנוגדים עת החלטת הריבית. מבנק ישראל נמסר כי "הנגיד מייעץ לממשלה באופן ישיר ולא דרך כלי התקשורת".
גביית בלו על מוצרי אנרגיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
