לקזז הפגיעה מהדלק: כך תרוויחו מהעלייה במחיר הנפט

מתחילת פברואר עלה מחיר הנפט בשוקי הסחורות בעולם בכ-15%, עלייה שהביאה להתגברות רמת העצבנות בקרב משקיעים רבים, כפי שבאה לידי ביטוי בתנודתיות באירופה ובאסיה בימים האחרונים. כעת נראה, כי לאחר תיקון משמעותי מעלה, המשקיעים דרוכים מתמיד לממש רווחים בטווח הקצר.

בזיכרון הקולקטיבי של המשקיעים ניתן לסמן שתי תקופות מפתח בעליות מחירי נפט: הראשונה, בין אוקטובר 2010 לאפריל 2011, כשמחירו טיפס ב-40%; והקודמת יותר כשעלה בלמעלה מ-105%, מ-70 דולר במארס 2007 למחיר של 144 דולר ביולי 2008. שתי התקופות הללו הסתיימו, או לפחות לוו, בירידות חדות בשוקי המניות ברחבי העולם.

כלל האצבע גורס כי כל עלייה של 10 דולר במחיר הנפט גורעת כ-0.2% מהצמיחה העולמית. וכאשר הצמיחה כה נמוכה, כזו הנוכחית, כל ירידה בה משמעותית הרבה יותר.

בשנה שעברה היה זה המשבר בלוב שהביא לזינוק במחיר הנפט, הפעם זו המתיחות מול איראן. אך בעוד שלוב ייצרה 1.6-1.8 מיליון חביות ביום (ובינתיים חזרה לייצר רק 1 מיליון חביות ביום), הרי שאיראן מייצרת 3.5 מיליון חביות, מהן 2.5 מיליון לייצוא. לכך נוסיף את התסריט, הפחות סביר אך קיים, לסגירת מיצרי הורמוז, שמעורר חוסר שקט בהערכה כי התממשותו תביא לעלייה של עד 50 דולר במחיר חבית נפט.

סכנה מוחשית

לעומת שתי תקופות העלייה הקודמות שנחקקו בזיכרון המשקיעים, התקופה הנוכחית שונה בלא מעט מובנים: ראשית היא מתונה יותר, אם כי גורם הסיכון האיראני צפוי להישאר איתנו בחודשים הקרובים לפחות. שנית, ירידת מחירי הגז בעולם יוצרת כיום תחליף חלקי לנפט, והבדל נוסף הוא הישארותן של סחורות חקלאיות מחוץ לגל העליות. בעבר לוותה העלייה במחיר הנפט בהתייקרות מחירי המזון ובהאצה כפולה בעליית האינפלציה, בעיקר בשווקים מתעוררים, אך לא הפעם.

הבדל נוסף טמון בעובדה שהבנקים המרכזיים במרבית מדינות העולם המפותח והמתעורר נמצאים בתהליכים של הרחבה מוניטארית, הורדות ריבית, הורדות יחס רזרבה לבנקים והרחבות כמותיות דוגמת ה"טוויסט" בארה"ב וה-LTRO באירופה. הרחבות אלו מגיעות בתקופה בה קיים סימן שאלה גדול לגבי הצמיחה העולמית ב-2012. היעדרו של הצפי להעלאות ריבית מקטין את החשש מנפילות חדות בשווקים דוגמת 2008 ו-2011.

ההשלכות של עליית מחיר הנפט נוגעות לכולנו, שכן מהלך שכזה מעלה את עלויות הייצור התעשייתי, את האינפלציה, מצמצם הוצאות צרכניות, ולא פחות חשוב - פוגע בסנטימנט הצרכנים.

בחלקים מסוימים בארה"ב הגיע מחיר הנפט ל-4 דולר לגלון, ובארץ כבר מדברים על עלייה ל-8 שקלים לליטר, שיא של כל הזמנים. כך שלמעשה, כל עלייה במחיר הזהב השחור מהווה מעין מס על הוצאות הציבור והחברות. וכאשר מדובר על שווקים הנלחמים במיתון באירופה, או התאוששות איטית בארה"ב, המסקנה המתבקשת היא שההתייקרות האחרונה בנפט מהווה סכנה מוחשית.

להפוך הנפט לזהב

משקיע המבקש ליהנות ממגמת העלייה במחירי הנפט, או חושש מהשפעתה של עלייה מתמשכת, יכול לנקוט באסטרטגיות הבאות:

■ רכישת הנפט דרך חוזים או תעודות סל דוגמת קסם מפט ותכלית נפט בארץ, או בחו"ל - קרן הסל USO למשל.

■ רכישת מניות של חברות אנרגיה גלובליות המתומחרות במחירים סבירים, ואף מחלקות דיבידנד נאה למשקיעים באופן שוטף. כאלו הן: BP, אנדרקו, APACHE, DEVON, PETROBRASS ו-TOTAL.

■ רכישת אג"ח מדינות שהמטבע שלהן הוא בעל קורלציה חיובית לנפט, דוגמת הכתר הנורבגי או במידה פחותה הדולר האוסטרלי.

■ הגדלת הרכיב צמוד המדד בחלק האג"ח בתיק תאפשר ליהנות מהעלייה באינפלציה באג"ח בארץ, או במדינות בהן מהווה האנרגיה רכיב משמעותי במדד המחירים, כמו בבריטניה, אוסטרליה ובשוק האג"ח הצמודות המפותח של ברזיל.

■ כהשלמה להמלצה הקודמת, קיצור מח"מ בחלק השקלי מחשש לעלייה מתמשכת באינפלציה, דרך השפעת עליית הנפט ישירות ובעקיפין על רכיב התחבורה, על החזקת הדירה ולבסוף על מוצרים מוגמרים. לאלו המבקשים לנצל את הפער שנפתח בין אג"ח ממשלת ישראל לארה"ב, במח"מ בינוני וארוך בעקום התשואה, עדיף לעשות זאת באמצעות הרכיב הצמוד של האג"ח הממשלתיות.

■ הקטנת רכיב המניות המחזוריות בתיק הגלובלי לטובת מניות בסקטורים שלא נפגעים מהעלייה במחיר הנפט, כמו טכנולוגיה ופארמה. הסקטורים הרגישים ביותר לפי ניסיון העבר הם הרכב, הצריכה המחזורית ובשלב מאוחר יותר התעשייה, בשל העלייה בעלויות הייצור ושחיקת המרווחים.

■ רכישת מניות דיבידנד בכל מצב שוק, כמו גם מניות ריט עולמיות בדגש על ארה"ב. מניות אלו עלו בשנתיים האחרונות ולכן הסלקטיביות בתחום זה נדרשת כפליים. משקיעים מוסדיים רבים מחפשים מפלט מתנודתיות השווקים והאינפלציה בשווקים הריאליים, ומוצאים אותה באופן חלקי במניות הריט המובילות בעולם כדוגמת: Allreal השוויצרית, Alstria Office בגרמניה, Castellum משבדיה, DDR Corp האמריקנית, Land Securities בבריטניה או Vornado Realty בארה"ב.

■ רכישת זהב דרך חוזים או תעודות סל עשויה להוות רכיב לגיטימי בתקופה בה הבנקים המרכזיים מרחיבים, האינפלציה עולה והתנודות בכלכלה העולמית ובשווקים הפיננסים עדיין ניכרות. צריך לזכור שהוכח בשנים האחרונות כי במצבי קיצון נוטים משקיעים ומנהלי קרנות גידור למכור השקעות כזהב כדי לספק את צרכי הנזילות, כך שהזהב אינו מהווה הגנה מושלמת.

■ ירידת התנודתיות בשוק האמריקני בחודשים האחרונים, כפי שבאה לידי ביטוי במדד ה-VIX שירד מתחת ל-18 נקודות, יכולה להוות הגנה טובה על ידי רכישת תעודת הסל VXX.

■ שוקי המניות נוהגים להגיב בירידות לעלייה מתמשכת בנפט, אך גם בעלייה בתנודתיות כפי שניתן לראות בימים האחרונים. יש לזכור כי בתקופות של יציבות יכול המשקיע להיפגע מירידה מתמשכת בתנודתיות, אך ברמה הנוכחית של ה-VIX נראה שההגנה משתלמת.

■ פיזור השקעות באופן גלובלי: תיק השקעות מפוזר הוכיח עצמו בעיקר בשנה האחרונה, כשמדדי שווקים למשל בארה"ב ומטבעות רבים עשו תשואה עודפת על השוק המקומי. פיזור אג"ח הנסחרות במטבעות שונים במדינות מפותחות ומתפתחות המתנהגים בקורלציה הפוכה לשקל בעתות משבר, לשם פיזור של הסיכון והורדת סטיית התקן בתיק ההשקעות.

 חבית מתגלגלת

* הכותב הוא מנהל השקעות ראשי ב-UBS Wealth Management Israel Ltd. לכותב המאמר ו/או לחברה עשוי להיות עניין אישי בנושא. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם