בוחנים דמי ניהול מינימליים למוסדיים - ומה עם החוסכים?

דמי הניהול בקופות הגמל לתגמולים ובביטוחי המנהלים ייחתכו משמעותית ויחתכו את הרווחים והמוניטין בחברות המנהלות. כך טוענות החברות המנהלות את הגמל ואת ביטוחי המנהלים, במידה רבה של צדק.

ואולם, למרות שהן מזהירות, הן עדיין לא מנפקות לנו אומדנים לפגיעה הצפויה בהן, וזאת משום שבין היתר, הרפורמה הנוכחית טומנת בחובה גם סוכריה שתינתן לגופים המנהלים, בדמות הבטחת דמי ניהול שקליים מינימליים. רצפה שקלית זו עשויה להתבטא דווקא בייקור משמעותי של הגמל לשורה ארוכה של חוסכים, ותניב למוסדיים הכנסות מחלק מהעמיתים והמבוטחים שכיום הם אפילו לא יכולים לבקש אותן.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, דיבר השבוע על הצורך בקביעת רצפת דמי ניהול בשוק הגמל וביטוחי המנהלים, ואמר כי הוא והאוצר ידונו בכך בהמשך, תוך שהוא נוקב בדמי ניהול מינימליים בהיקף של 9 שקלים לחודש מכל עמית (בשנה שלמה מדובר בדמי ניהול של 108 שקל לכל הפחות).

לכאורה מדובר בסכום לא גבוה של דמי ניהול, ובסביבתו של גפני מציינים שהמספר האמור אינו קדוש, ושהנושא ייבחן בהמשך. ואולם, דמי ניהול של 108 שקלים לשנה הם שיעור הגבוה מהרף העתידי החדש בדמי הניהול (שיעמוד ב-2014 על 1.05% מהצבירה) עבור כל חשבון גמל עם צבירה הנמוכה מ-10,286 שקל, כאשר עבור צבירה של 5,400 שקל ומטה דמי ניהול מינימליים של 9 שקלים יהיו גבוהים אף יותר מדמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה כיום (2% מהצבירה).

לא רק זאת אלא שייתכן כי באוצר אף שוקלים לקבוע רצפת דמי ניהול גם כשיעור מהנכסים, וזאת במטרה לצמצם מכוחן של קבוצות הלקוחות המאוגדים החזקות ביותר. כך, ייתכן שבאוצר יפעלו לטובת קביעת רצפה לפי הסכום הגבוה מבין 108 שקלים לשנה או 0.3%-0.4% מהצבירה (כסדר גודל להמחשה, ודי בדומה לדמי הניהול המקסימליים שיהיו בחשבונות "מנותקי קשר").

על פניו ניתן לומר: מה הבעיה הגדולה, מדובר בשוליים של כמה לקוחות קטנים במיוחד שהצבירה שלהם שבכלל רלבנטית לרצפה השקלית היא מזערית.

לאחרונה גילה הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, כי חשבון הגמל הממוצע הוא בהיקף של כ-41 אלף שקלים, וישנה שונות אדירה בין החוסכים, כשחשבונות רבים הנם בסכומים של עשרות רבות של אלפי שקלים במצטבר, וחשבונות רבים כוללים סכומי כסף נמוכים.

גורמים בסביבת שוק הגמל מעריכים שמדובר אפילו בסביבות מיליון חשבונות נפרדים (ולכל הפחות בכמה מאות אלפי חשבונות) של חיסכון בהיקפים שנמוכים מ-10,000 שקל צבירה (חיסכון מבר-מצווה שהושאר על כנו, הפקדה קטנה של בונוס שניתן לפני כמה שנים וכיו"ב), ואליהם ניתן להוסיף גם חשבונות של מבוטחים בביטוחי מנהלים שנשכחו בצד עם המעבר מעבודה אחת לאחרת. נציין לגבי חשבונות אלה שחלקם הגדול אינו "חשבון מנותק קשר", שבו דמי הניהול מצטמצמים ל-0.3%, אלא חשבונות שאינם רדומים|.

מכאן שסביר, כי לצד חיתוך דמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בקופות לתגמולים ובביטוחי המנהלים החדשים שיימכרו החל מ-2013 ואילך, שיתבטאו בין היתר בירידה בדמי הניהול הממוצעים בשוק, לצד הטבה ניכרת לחלק משמעותי מהעמיתים, יהיו גם חוסכים רבים מאוד שדמי הניהול שיילקחו מהם יתייקרו בשיעור חד.

להבטיח ולתת שירות מינימלי

מספרים אלו כבר מתחילים לספר סיפור קצת שונה - כשמתברר שלצד לקוחות רבים שייהנו מהפחתה דה-פקטו בדמי הניהול בעקבות הרפורמה, יהיו גם עמיתים שישלמו אפילו יותר מ-2% מהצבירה ואף מ-3% מהצבירה.

ואולם, לצד האמור יש להימנע מפגיעה חזקה מדי בגופים המנהלים גמל וביטוחי מנהלים תחת הצידוק (המוצדק) של "תמיכה בחלשים", ויש לאפשר להם להרוויח מניהול החיסכון. אגב, מינימום עלות קיים גם בתחומים אחרים, כגון עבור כרטיס האשראי או חשבון העו"ש.

לכן, בגלל הצידוק השכלתני בהבטחת תשלום מינימלי עבור שירות ניהול הגמל, ובשל הקושי האדיר שיכול להיווצר מכך שחוסכים רבים יאבדו את חלק הארי מהחיסכון שנצבר להם בחשבון גמל מסוים לטובת דמי הניהול תוך כמה שנים, ראוי להקדים ולפתור את הבעיה שתעמוד לפתחם של החוסכים הקטנים ביותר - ולא להתמקד רק בהבטחת ההכנסות המינימליות של מנהלי הגמל (כאמצעי לקיזוז הפגיעה מחיתוך דמי הניהול המקסימליים שיורשו לגבות, וכתוצאה מכך גם בדמי הניהול הממוצעים).

המענה לסוגיה, שאמנם יגרע מהמוסדיים הכנסות של מיליוני שקלים מכיסם של החוסכים הקטנים הללו, יכול לבוא בין היתר מיצירת מסלולי חיסכון חיצוניים, המיועדים לחשבונות בהיקפים קטנים, אם באמצעות גוף סל סמי-ממלכתי מסוים, או למשל באמצעות "עמיתים". גוף שכזה ינהל את כספם של החוסכים הקטנים גם בסכומים קטנטים מאוד, ויספק ניהול ושירות בסטנדרט מינימלי לחוסכים שאחרת ישלמו הרבה מאוד (יחסית).

הצעות מעין אלה הושמעו בחודשים האחרונים מעל דפי "גלובס", על-ידי ד"ר זאב רותם, מחברת הייעוץ רותם אסטרטגיה, שאמר ש"המדינה חייבת לחזור ולקבל אחריות על החיסכון הפנסיוני, לחוקק חוק פנסיה ממלכתית, להקים רשות לאומית לחיסכון פנסיוני וליצור רובד חיסכון פנסיוני בסיסי שינוהל באחריות המדינה", ובהמשך העלה את האפשרות ש"עמיתים" ינהל זאת; ועל-ידי דורון שורר, יו"ר ועדת ההשקעות של קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית ובעבר הממונה על שוק ההון, שאמר כי "אין שום פסול בכך שנפרוץ את מגבלות הקונספציה הנוכחית ונאפשר למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) או לגופים חברתיים הפועלים לטובת עמיתיהם לנהל את כספי הציבור הרחב".

בהקשר זה גם חשוב לבחון אם הרפורמה ודמי הניהול המינימליים יחולו על חשבון או על ת.ז. (כלומר, הפרט). אם זה יהיה ברמת החשבון אז הבעיה היא בהיקף מלא, ואם ברמת הפרט, אז יש להחליט האם יהיה איחוד חשבונות כפוי או פדיון כפוי מתחת לרף מסוים וכו'.