העליון: עיריות יכולות לגבות מהמדינה היטלי סלילת רחובות

רשויות מקומיות יכולות לחייב את המדינה בתשלומי היטלי סלילת כבישים - כך קובע בית המשפט העליון, שקיבל את ערעורה של המועצה המקומית באר-יעקב נגד החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את תובענתה לחייב את המדינה לשאת בתשלום היטלים ואגרות בהתאם לחוקי העזר.

‏המועצה המקומית באר-יעקב טענה כי היא מבצעת עבודות שדרוג של מערכות התשתית הציבורית בגבולותיה, לרבות תשית המים, הביוב, הניקוז וסלילת הרחובות. על עבודות אלה היא גובה אגרות והיטלים מכוח חוקי העזר העירוניים.

‏המדינה מחזיקה בשטח שמהווה חלק מהמחנה הצבאי צריפין, המצוי בתחום השיפוט של המועצה המקומית באר-יעקב. על כן ביקשה המועצה המקומית מהמדינה שתשלם לה היטלים בגין עבודות תיעול וסלילה, אבל המדינה כפרה בחבותה לשאת בהיטלים ובשיטה בה השתמשה המועצה המקומית לחישוב גובה ההיטלים.

‏המועצה המקומית באר-יעקב, המיוצגת בידי עורכי הדין מושיק פלדמן, נבון ברנדזל וזמיר וייס, פנתה לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז וביקשה סעד הצהרתי, לפיו על המדינה לשאת בתשלום היטלים ואגרות בהתאם לחוקי העזר. המחוזי פסק כי לא ניתן לחייב את המדינה לשאת בתשלומי היטלי פיתוח שלא הוטלו עליה מפורשות בחיקוק.

‏לשיטת המועצה המקומית, לפי המצב החוקי הקיים ניתן לחייב את המדינה בתשלום ההיטלים, חובה שנגזרת מסעיף 1 (א) לחוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות.

בנוסף היא טוענת כי חוקי העזר כוללים בחובם סמכות לגבות תשלום מהמדינה, משום שחוקי העזר מטילים חיוב על "בעל נכס", ולפי סעיפי הגדרותיהם נכללים במפורש בעליהם של מקרקעי ציבור. היות שבעליהם של מקרקעי ציבור הם מדינת ישראל, טוענת המועצה, יש לראות בכך הטלת חיוב מפורשת על המדינה.

‏בנוסף, המועצה טוענת כי אפשר להסתפק בכך שחוק העזר מטיל את החיוב באופן מפורש על מקרקעי ציבור, ולא לדרוש שהחוק יקבע במילים מפורשות כי הוראותיו חלות גם על מדינת ישראל.

‏המדינה טענה כי המועצה המקומית לא הצליחה להצביע על מקור חוקי לחיוב המדינה בתשלום היטלי הסלילה והתיעול. היא טענה גם כי חוק החיוב בסלילה נועד להעניק לרשות המקומית סמכות לדרוש מהמדינה לסלול בעצמה כבישים הגובלים בנכסים שבבעלותה, או לכל היותר לחייב את המדינה בתשלום דמי השתתפות עבור סלילת הכבישים, אולם לטענתה אין בחוק כל איזכור שלפיו חייבת המדינה גם בתשלום היטל השתתפות בגין סלילת כבישים.

‏הרכב שופטי העליון קבע כי הפרשנות לפיה מקנה חוק החיוב בסלילה סמכות לרשויות המקומיות לגבות מהמדינה היטלי סלילה היא הפרשנות המתיישבת ביותר עם לשון החוק ועם דברי ההסבר שלו. אולם באשר להיטלי תיעול, קבע העליון כי בחוקי העזר אין התייחסות מפורשת ליכולת לגבות היטלים מהמדינה, וכי על-פי החקיקה הקיימת לא מוטלת על המדינה החובה לשאת בהיטל.

‏לכן קבע העליון כי למועצה המקומית באר-יעקב יש סמכות לגבות היטלי סלילת רחובות מהמדינה, אבל אין לה סמכות לגבות מהמדינה היטלי תיעול. במקרה הספציפי שעליו הגישה המועצה המקומית ערעור לא נטען ולא הוכח כי העבודות בוצעו ברחוב שהוכרז כרחוב ציבורי, ולכן המועצה לא תהיה זכאית להיטלים גם לפי חוק החיוב בסלילה.

‏העליון קבע כי במצב המשפטי הנוכחי אפשר לחייב את המדינה תשלום היטלי סלילת רחובות - וביטל את פסק הדין של המחוזי.